לדברי עו"ד גיל גן-מור, ראש תחום הזכות לדיור באגודה לזכויות האזרח "הח"כים הביעו היום תמיכה מפורשת בחוק לעידוד אפליה. ועדות הקבלה ביישובים הקהילתיים ובהרחבות הקיבוצים קיבלו היום חותמת כשרות להמשך פסילתם של מועמדים ערבים, חרדים, מזרחים, בעלי מוגבלויות, הומואים, לסביות, אמהות חד הוריות וכל מי שאיננו "האנשים הנכונים", גם כשמדובר ביישובים פרבריים, ללא כל מאפיינים ייחודיים".
להלן מכתב ששלחה האגודה לזכויות האזרח לחברי ועדת חוקה, חוק ומשפט לקראת הדיון, ובו הסתייגויותיה מהצעת החוק.
24 באוקטובר 2010
לכבוד
ח"כ דוד רותם
יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט
הכנסת
שלום רב,
הנדון: הסתייגויות האגודה לזכויות האזרח
להצעת חוק ועדות קבלה לישובים קהילתיים
ביום 27.10.10 תקיים ועדת חוקה, חוק ומשפט דיון בהצ"ח לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מס' 8) (ועדות קבלה ביישובים קהילתיים), התש"ע-2010 לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
הנוסח המוצע פוגע בזכות החוקתית לשוויון באופן בלתי מידתי ולכן אם יתקבל, יהיה החוק בלתי חוקתי ודינו בטלות. החוק יעניק לתושבי ישוב קהילתי זכות להפלות את מי שאינו עומד בשורה של מבחני התאמה עמומים ורחבים, וזאת גם כאשר מדובר בישובים גדולים יחסית אשר אינם מקיימים יחסי שיתוף או תלות הדדית בין התושבים, ואין להם מאפיינים מיוחדים מלבד הרצון לחיות בקהילה סגורה וסלקטיבית.
לאור האמור לעיל – אנו מציעים להתנגד לחוק המוצע.
לחילופין בלבד, ובכדי למזער את נזקי הצ"ח הפוגענית, אנו מציעים לקבל את ההסתייגויות הבאות:
1. הרכב ועדת הקבלה – סעיף 6ב (ב)(1)
לפי הצעת החוק תורכב ועדת הקבלה מאלו: שני נציגי הישוב, נציג התנועה שהישוב מסונף אליה או נציג נוסף של הישוב, נציג הסוכנות או ההסתדרות הציונית ונציג המועצה האזורית.
ההסתייגות: יש להוסיף: "נציג השירות לעבודה קהילתית במשרד הרווחה"; וכן למחוק את המילים: "נציג הסוכנות היהודית לארץ ישראל או ההסתדרות הציונית העולמית".
הסבר: תכלית החוק הינה לבחון כי המבקשים להצטרף לישוב ישתלבו בישוב ולא יגרמו לפגיעה במרקם החברתי. לאור זאת יש לקבוע כי בוועדה ישב נציג השירות לעבודה קהילתית במשרד הרווחה. מאחר ויישובים קהילתיים אינם מיועדים ליהודים בלבד, אין מקום לכלול בחוק נציג של הסוכנות היהודית או ההסתדרות הציונית בוועדת הקבלה.
2. התאמה לחיים בקהילה – סעיף 6ג (א)(4)
לפי הצעת החוק ניתן לדחות מועמד אם הוא "אינו מתאים לחיי חברה בקהילה". ההחלטה צריכה להתבסס על חוות דעת מקצועית.
ההסתייגות: יש למחוק את סעיף 6ג(א)(4)
הסבר: המונח אי התאמה לחיי חברה בקהילה הינו עמום ומהווה פתח לאפליה פסולה של כל אדם שלא נתפס על ידי הוועדה כ"מתאים". גם החיוב לעבור מבדקי אישיות ולהצטייד בחוות דעת מקצועית כלשהי (לרבות גרפולוג וכדומה) הינה משפילה ומהווה פגיעה בפרטיות. אנו מציעים למחוק סעיף זה ולמצער, לקבוע כי ועדת הקבלה מוסמכת לחייב מועמד להצהיר כי הוא מודע לאופי הישוב ולמרקם החיים בו, כי הוא מודע לציפיות הישוב מתושביו, וכי הוא מתחייב לכבד את החיים הקהילתיים ולא לפגוע בהם.
3. הסתייגות לחילופין בלבד לסעיף 6ג(א)(ד): יש להוסיף ברישת סעיף 6ג(א)(4) את המילים: "בישובים שבהם עד 120 בתי אב – "
הסבר: לחלופין, אנו מציעים כי לכל הפחות יוחל הסעיף זה רק לגבי ישובים קטנים, עד 120 בתים בנגב ובגליל. ככל שמדובר בישוב קטן המרוחק ממוקדים עירוניים, גוברת ההצדקה לבחינת התאמתו של מועמד לחיים בקהילה קטנה ומבודדת.
4. התאמה למרקם חברתי-תרבותי – סעיף 6ג (א)(5)
לפי הצעת החוק ניתן לדחות מועמד בשל "חוסר התאמה של המועמד למרקם החברתי-תרבותי של היישוב, שיש יסוד להניח שיש בו כדי לפגוע במרקם זה".
ההסתייגות: יש למחוק את סעיף 6ג(א)(ה)
הסבר: סעיף זה עמום ורחב מקודמו ויאפשר לכאורה לוועדת הקבלה לדחות כל מי שאינו דומה למרקם החברתי-תרבותי הקיים בישוב. אם תושבי הישוב הינם זוגות עם ילדים, עשויה הוועדה לסבור כי קבלת אם חד הורית עלולה לפגוע במרקם החברתי הקיים. אם בישוב מתגוררים אנשים חילונים, עשויה הוועדה לסבור כי קבלת אדם מסורתי תיפגע במרקם התרבותי הקיים. לגיטימי לדרוש מאדם לכבד את החיים הקהילתיים במקום, אך אין לאף אדם זכות לדרוש כי כל שכניו יהיו דומים לו מבחינה חברתית, מעמדית או תרבותית. אין מקום לאפשר סינון של אדם המעוניין להתגורר בישוב ולכבד את חיי הקהילה שבו רק משום שהוא אינו חלק מאותו מרקם חברתי-תרבותי של תושבי הישוב. יש להתנגד לסעיף זה ולהסירו מהצעת החוק.
5. מאפיינים ייחודיים של הישוב – סעיף 6ג (א)(6) (רישא)
לפי הצעת החוק ניתן לדחות מועמד על בסיס "מאפיינים ייחודיים של הישוב הקהילתי או תנאי קבלה הקבועים בתקנות האגודה, אם ישנם כאלה, ובלבד שקיבלו את אישור הרשם".
ההסתייגות: יש לנסח את הסעיף מחדש כדלקמן: "המועמד סרב להצהיר כי בדעתו לכבד את מאפייניו הייחודיים של הישוב הקהילתי".
הסבר: רשות המקרקעין עשויה להקצות מקרקעין לטובת הקמת ישוב קהילתי לקהילה עם מאפיינים ייחודיים במקרים מיוחדים. אלא שהקמת ישוב בעל מאפיינים ייחודים אינה קרקע להליך סינון. אנו מציעים כי בישוב שהוקם עבור קהילה עם מאפיינים ייחודיים, תוכל ועדת הקבלה לדרוש ממועמד, כתנאי לקבלתו לישוב, להצהיר כי בדעתו לכבד את מאפייניו הייחודיים של המקום.
6. תנאי קבלה שייקבעו בתקנון – סעיף 6ג (א)(6) (סייפא)
לפי הצעת החוק ניתן לדחות מועמד על בסיס "מאפיינים ייחודיים של הישוב הקהילתי או תנאי קבלה הקבועים בתקנות האגודה, אם ישנם כאלה, ובלבד שקיבלו את אישור הרשם".
ההסתייגות: יש למחוק המילים: "או תנאי קבלה הקבועים בתקנות האגודה, אם ישנם כאלה, ובלבד שקיבלו אישור הרשם"
הסבר: אין לאפשר לתושבי ישוב שהוקם כישוב קהילתי ללא מאפיינים ייחודיים, לקבוע בתקנון הישוב תנאי קבלה, גם אם אלו אושרו על ידי הרשם. בישוב כזה, הכלל הוא כי כל אדם יכול להתקבל בכפוף להוראות ממ"י ולמצער, להוראות חוק זה. אין לתת לרוב מקרי של תושבים שהתקבלו לישוב שנוסד כישוב קהילתי ללא מאפיינים ייחודיים לקבוע תנאי קבלה בתקנון ש"יינעלו" את אופי היישוב או אופי האוכלוסייה. לכן יש להסיר לחלוטין את הסיפא המוצעת.
7. איסור אפליה – סעיף 6ג (ג)
לפי הצעת החוק: ועדת קבלה לא תסרב לקבל מועמד רק מטעמי גזע, דת, מין, לאום או מוגבלות.
ההסתייגות: יש להוסיף בסוף הסעיף: "מעמד אישי או הורות, נטייה מינית, ארץ מוצא, השקפה או השתייכות מפלגתית או פוליטית".
הסבר: יש להוסיף לסעיף איסור ההפליה עילות שחסרות בו – איסור להפלות מועמד אך מחמת מעמד אישי או הורות, נטייה מינית, ארץ מוצא, השקפה או השתייכות מפלגתית או פוליטית.
בכבוד רב ובברכה,
גיל גן-מור, עו"ד
זכויות בדיור
דבי גילד-חיו, עו"ד
מקדמת מדיניות וחקיקה
