תוכנית ויסקונסין יצאה מחוק ההסדרים – ו"הודבקה" לו בהצבעה

עם הנחתן של הצעת חוק התקציב והצעת חוק ההסדרים על ידי הממשלה, התברר כי הונחה ביחד עימן הצעת חוק חדשה בעניין תוכנית ויסקונסין. האגודה לזכויות האזרח וסנגור קהילתי פנו לשרים ולחברי הכנסת בקריאה לא לאשר את הצעת החוק לקריאה ראשונה

פחות מחצי שנה חלפה מאז החלטת הכנסת על סיום תוכנית ויסקונסין הניסיונית, לאחר שנקבע כי בתוכנית נמצאו פגמים שאינם מצדיקים את הרחבתה לכל הארץ ואף לא את המשך הניסוי; לאחר הביקורת הציבורית על שילובה של ויסקונסין בחוק ההסדרים, מצאו באוצר "פטנט" – ויסקונסין יצאה מחוק ההסדרים, אך תעלה להצבעה בצמוד אליו.

במכתב שנשלח מטעם האגודה לזכויות האזרח וס?נגור קהילתי לממשלה ולכנסת, מצוין כי לא זו בלבד שחברי הכנסת עלולים לחשוב בטעות כי ויסקונסין כלולה בחוק ההסדרים ולאשר אותה בשל לחצים קואליציוניים, אלא שבנוסף על כך, העומס שגורם חוק ההסדרים מונע מהח"כים להתעמק כראוי בהצעת חוק ויסקונסין. ההצעה הונחה יחד עם חוק ההסדרים, והיא מובאת לקריאה ראשונה בצמוד לו.

ועדת העבודה והרווחה, שהחליטה על סיום תוכנית ויסקונסין, לא הסתפקה בדחייתה של התוכנית; היא אף גיבשה הצעת חוק לתוכנית אלטרנטיבית ראויה, שבמרכזה אחריות המדינה להגברת התעסוקה ולאופק תעסוקתי. למרות זאת, הממשלה בחרה לאמץ את הגרסה הישנה של התוכנית, בליווי תיקונים ספורים ובלתי מספקים.

לדברי עו"ד דבי גילד-חיו מהאגודה לזכויות האזרח: "במקום לקבל את העובדה שהכנסת הצביעה נגד תוכנית ויסקונסין, הממשלה מנסה לקדם אותה בדלת האחורית, תוך שהיא פוגעת בכבוד המובטלים ולא פחות מכך – בכבודה של הכנסת".

מה השתנה ומה נשאר בויסקונסין הנוכחית? כמה דוגמאות:

נשאר:

  • כוח שלטוני בידי חברות פרטיות: בידי פקידי החברות הפרטיות עדיין נותר הכוח לקבוע את סדר יומם של דורשי העבודה, וכן סמכות לדרוש מהם מידע רפואי וכל מידע אישי אחר.
  • שלילת קצבאות בגין אי עמידה בתוכנית אישית – בידי חברות פרטיות: רובם המוחלט של מקרי שלילת הקצבאות במהלך שנות ניסוי תוכנית ויסקונסין היו על רקע אי עמידה בתוכנית האישית. הסמכות לשלילה בנסיבות אלה נותרה בידיים פרטיות.
  • חובת תוכנית של 30-40 שעות שבועיות, גם כשאין בה צורך: עדויות של משתתפי התוכנית וגם מצלמות ערוץ 2 חשפו כי במקרים רבים ה"הכשרה המקצועית" חסרת ערך, ועיקרה בזבוז שעות יקרות בחוסר מעש במרכזי התוכנית. למרות זאת, חובת ההכשרה השרירותית נשארת.
  • החוק לא מחייב מתן שירותים תומכי עבודה: על אף שתרומתם של שירותים תומכי עבודה – הכשרות מקצועיות, מימון נסיעות ושירותי השגחה על ילדים – אינה מוטלת בספק, הם אינם מעוגנים בחוק הנוכחי.
  • שונה:

  • מניסוי מצומצם ומבוקר, לפריסה ארצית מי?דית: ויסקונסין היתה תוכנית ניסויית מצומצמת שיושמה על כמה אלפי מובטלים בארבעה מרכזים בישראל. הצעת החוק הממשלתית כוללת יישום התוכנית בפרישה ארצית, אפילו ללא הליך הדרגתי. בניגוד לתוכנית הניסויית, לויסקונסין הנוכחית לא יתלווה מחקר ביקורתי.
  • שלילת קצבאות בגין סירוב של המשתתפים – באישור עובד ציבור: בעקבות הביקורות החריפות על הפקדת סמכויות שלטוניות בידי עובדי חברות פרטיות, שונה החוק כך ששלילת קצבאות בגין סירוב תצריך אישור של עובד ציבור. אלא שבארגונים מציינים כי מדובר בחלק קטן ממקרי השלילות, וגם במקרים אלה יש חשש שעובדי הציבור יהיו "חותמת גומי", משום שהמידע עליו יתבססו יגיע מעובדי החברה הפרטית, שיישארו בעלי סמכות לשלול קצבאות.
  • הכבדה נוספת על הורים לילדים קטנים: גיל המינימום המחייב הורים לילדים קטנים להתייצב, ירד – משנתיים לשנה.
  • להלן פניית הארגונים לחברי הכנסת ולשרים.

    20 באוקטובר 2010

    לכבוד
    שרי הממשלה

    לכבוד
    חברי הכנסת

    דחוף

    שלום רב,

    הנדון: התנגדות בקריאה ראשונה להצ"ח ויסקונסין חדשה – יום שני 25.10

    עם הנחתן של הצ"ח התקציב והצ"ח ההסדרים אתמול ע"י הממשלה, התברר כי הונחה ביחד עימם כבר הצ"ח ויסקונסין חדשה ("פרק ח: שילוב מקבלי גמלאות בעבודה (הוראת שעה)"), והיא תובא לקריאה ראשונה ביחד עם הצ"ח הנ"ל כבר ביום שני הקרוב 25.10.

    אנו קוראים לכם שלא לאשר את הצ"ח לקריאה ראשונה, מכל הטעמים המנויים להלן:

    1. המדובר בהצ"ח זהה כמעט לחלוטין לזו שהממשלה ניסתה להעביר במהלך השנה שעברה, ואשר לאחר דיונים מעמיקים ובחינה מקצועית החליטה ועדת העבודה, בראשותו של חיים כץ, שלא לאשרה. הבאת אותה הצ"ח כמעט לחקיקה רק כמה חודשים לאחר מכן, בהליך דורסני מצד הממשלה, מהווה התעלמות מוחלטת מהחלטת הוועדה ומעבודתה המקצועית, וזילות של עבודת המחוקק.

    2. המדובר באותה הצ"ח שבחוק ההסדרים האחרון הוחלט לפצלה מהחוק, וכעת הוחלט לפצלה שוב. למרות זאת היא מובאת לדיון כאילו היא חלק אינטגרלי מחוק ההסדרים: הצה"ח הונחה ביחד עם חוק ההסדרים, היא מובאת לקריאה ראשונה בתוך מספר ימים ואף באותו מועד של חוק התקציב וההסדרים. כך לא מתאפשרת למידתה של הצה"ח בכלל, וגם לא מתאפשר לקיים דיון רציני בה, שכן כל תשומת הלב של הכנסת תהיה נתונה לחקיקה של חוק התקציב וההסדרים.

    3. בשום שלב לא נבחנו חלופות אחרות לתוכנית ע"י הממשלה ו/או אפילו ע"י ועדת העבודה. יצוין בהקשר זה, כי קיימות תכניות רבות בישראל העוסקות בשילוב מקבלי גמלאות בעבודה, שהן מוצלחות מאד וטובות, ויש מקום לבחון את דרך פעילותן וללמוד מהן על דרכים אלטרנטיביות ומוצלחות יותר להשמת עובדים אלה בשוק העבודה.

    4. לגופם של הדברים – התיקונים הקלים שהוכנסו בה אינם מספקים ואין בהם כדי לפתור את מכלול הפגמים המהותיים שבתוכנית המוצעת, כפי שאף הוכח במהלך ביצוע הניסוי משך 5 שנים.

    5. התוכנית המוצעת היא פוגענית, אף אם עתה במסווה מורכב יותר. היא מוסיפה וכוללת את עיקר העקרונות הפוגעניים שלא תוקנו מהנוסח הקודם שנדחה, כדלקמן:

    א. אמנם כעת נכרכה הסמכות לשלול את קצבת הבטחת ההכנסה באישורו של עובד ציבור, אך זאת רק לעניין מיעוט מקרי השלילה. עדיין בידי פקידי תאגידים פרטיים יוותרו סמכויות מרחיקות לכת של שלילת קצבאות בגין אי מילוי תוכנית אישית. רובן המוחלט של השלילות היו במהלך שנות הניסוי על רקע זה ולא על רקע סירוב.

    ב. אישור על ידי עובד ציבור, כפי שהוא מנוסח בהצעת החוק, נחזה כאישור שיהיה אך בבחינת "חותמת גומי".

    ג. בידי פקידי החברות הפרטיות עדיין נותר כוח שלטוני, של קביעת סדר יומם של אלפים הנמנים על האוכלוסיות המוחלשות ביותר, ושל הסמכות לדרוש מהם כל מידע רפואי ואחר. כפי שפורט בעתירתנו נגד התוכנית ימים ספורים לפני ההחלטה המבורכת לסיימה.

    ד. עתה אף מבקשת הממשלה להימנע מכל ניסוי נוסף. התוכנית במתכונת המתוכננת לפרישה הארצית לא נוסתה כלל. זוהי תוכנית חדשה, אך הצעת התיקון לא קובעת כל החלה הדרגתית ואף מבטלת את המחקר המלווה.

    ה. שוב אין בהצעת החוק התייחסות למרכיבים חיוניים לתוכנית השבה לעבודה כהכרה בזכות לשירותים תומכי עבודה והעדפת ההכשרה המקצועית על פני עקרון ה"עבודה תחילה" (work first), כהצהרותיו החוזרות של שר התמ"ת.

    ו. נותרה בחוק הקביעה השרירותית של תוכנית בת 30-40 שעות שבועיות, גם אם אין כל צורך בהיקף זה לשם שילוב בעבודה או לשם הכשרה מקצועית.

    ז. במסגרת הצעת התיקון הוספו עוד הכבדות על האוכלוסייה המיועדת, דוגמת הרחבתה של דרישת ההתייצבות של אמהות ושל הורים יחידים, הבעייתית כבר עתה – על פיה יחויבו להתייצב מעת היות ילדם בן שנה בלבד, ולא מגיל שנתיים.

    ח. עילת הפטור מהתוכנית בגין "אי מסוגלות תעסוקתית" שנקבעה בהצעת החוק מצומצמת, והיא תלויה בשיקול דעתו של היועץ התעסוקתי ונשענת גם על שיקולים זרים – כלכליים מערכתיים.

    לפיכך, אנו קוראים לכם להתנגד להצ"ח בקריאה ראשונה ביום שני הקרוב 25.10.10.

    אנו קוראים לכם לפעול לקיום דיון ובחינה מעמיקים בחלופות לתוכנית ויסקונסין שהן טובות וראויות יותר. שאין בהן הפרטת סמכויות בסיסיות של המדינה ופגיעה בזכויות יסוד של תושביה.

    בכבוד רב,

    דבי גילד-חיו, עו"ד
    מקדמת מדיניות וחקיקה
    האגודה לזכויות האזרח

    • LinkedIn
    • Twitter
    • Facebook
    • Print
    • email

    תגיות:

    קטגוריות: הזכות לעבוד,הפרטה,זכויות חברתיות,תוכנית ויסקונסין

    סגור לתגובות.