14 בספטמבר, 2010
לכבוד
מר יצחק אהרונוביץ
השר לביטחון פנים
המשרד לביטחון פנים
רנ"צ דודי כהן
המפכ"ל
משטרת ישראל
שלום רב,
הנדון: פעולת המשטרה בירושלים המזרחית – בקשה לשינוי מדיניות
בעקבות דוח חדש של האגודה: "מרחב לא מוגן"
1. אנו פונים בבקשה להתערבותכם לשינוי המדיניות ונהלי עבודת המשטרה בירושלים המזרחית בשורה של נושאים, שלגביהם הצטברו באגודה לזכויות האזרח תלונות רבות וחמורות בשנים האחרונות. מכתב דומה בעניין זה נשלח גם למפקד משטרת ירושלים, ניצב אהרון פרנקו. בעניין העברת סמכויות המאבטחים למשטרה נפנה גם לראש הממשלה ולשר השיכון.
2. בעת האחרונה אנו אף עדים להידרדרות משמעותית והתרופפות מסוכנת של הביטחון האישי במזרח העיר, ועל כן התערבותכם אינה סובלת דיחוי. הצטברות התלונות והעדויות על פגיעות חריפות בזכויות יסוד בסיסיות של תושבי ירושלים המזרחית להן אחריות רשויות המדינה, הביאו אותנו לכתוב דוח, אותו פרסמנו החודש, תחת הכותרת: "מרחב לא מוגן – כשל הרשויות בהגנה על זכויות אדם באזורי ההתנחלויות שבירושלים המזרחית".
3. הדוח, המצ"ב לעיונכם, מבקש לצייר תמונה רחבה ומקיפה של התדרדרות מצב זכויות האדם בשכונות הפלסטיניות בירושלים שבליבן התיישבו בשנים האחרונות תושבים מטעם עמותות בעלות אידיאולוגיה ברורה ליהוד השכונות. בדוח מובאות עדויות של תושבים פלסטינים המלמדות כיצד המשטרה וגופים רשמיים נוספים מפירים את חובתם לדאוג לשלומם ולצרכיהם של כלל תושבי העיר ללא משוא פנים. הרשויות, כך עולה מהדוח, מאפשרות לעמותות פוליטיות לקבוע כיצד יתנהלו החיים בשכונות שיש בהן רוב פלסטיני מוחלט.
4. אחת התלונות המרכזיות של התושבים הפלסטינים מופנית למשטרה, אשר לדעתם אוכפת את החוק באופן סלקטיבי ואיננה מקיימת דין אחד ליהודים ולערבים, על אף חובתה לנהוג כך. לדבריהם, המשטרה מתעלמת מתלונות שהם מגישים על פגיעה ברכושם, גופם וביטחונם. התוצאה היא פגיעה חמורה בביטחונם של התושבים הפלסטינים, הפיכתם לקורבנות זמינים לאלימות ולהתנכלויות, ולמי שנחשדים באופן מיידי כמי שביצעו עבירות. מדיניות המשטרה אף מביאה לחסימת מתחמים ציבוריים ורחובות בפניהם, צילומם במרחב הפרטי ועוד.
5. הדוח מביא את קולותיהם של התושבים הפלסטינים, מתוך רצון לאפשר לציבור זה, שקולו אינו נשמע כלל בדיון הציבורי בישראל, להשמיע את תלונתו לגבי תופעות המשפיעות באופן מכריע ומתמשך על חיי היום-יום שלו. אנו תקווה כי הדוח יקרא על ידכם ועל ידי משטרת מחוז ירושלים באופן הפתוח ביותר, שכן זוהי הזדמנות לקריאת המציאות כפי שחווים אותה תושבי ירושלים המזרחית.
6. התמונה שנפרסת בדוח מעידה כי הציבור הפלסטיני איבד לחלוטין את אמונו במשטרת ירושלים, והוא סבור כי היא אינה ממלאת כיום את תפקידה לספק הגנה ושירותים ללא משוא פנים לכלל תושבי העיר. כפי שעולה מהעדויות, התפיסה הרווחת כיום בקרב הציבור המזרח ירושלמי היא שהמשטרה מעוניינת לפעול לחיזוק ההתנחלויות בשכונות הפלסטיניות ואינה מחויבת להגנה על זכויות הפלסטינים בשכונות. ברי כי למצב דברים זה השלכות הרות אסון בכל הנוגע לשמירה על זכויות אדם, והן מערערות את הבסיס לקיום חברה ומשטר תקינים.
7. כדי לחולל שינוי רציני, מקיף ומעמיק, על משטרת ירושלים לגלות אחריות ולשנות את מדיניותה מן הקצה אל הקצה. נוכח הביקורת החריפה שעולה מהדוח נגד תפקודה הכולל של המשטרה, נודה לבדיקת הטענות מטעמכם, ולשקילת הצעדים הבאים:
8. ביצוע בדק בית יסודי במטרה לקיים דין אחד לכלל התושבים בעיר. כפי שמפורט בדוח, תושבי השכונות הפלסטינים מתלוננים כי במקרים רבים מאוד של אלימות מילולית ואף פיזית כלפיהם וכלפי רכושם, המשטרה אינה אוכפת את החוק ואינה פועלת נגד החשודים בהפעלת האלימות. במקרים רבים, המשטרה אף אינה נענית לקריאות, ובמקרים אחרים מגיעה, אך אינה פועלת. במקרים רבים שבהם מגישים התושבים הפלסטינים תלונות, לא רק שאלו אינן נבדקות, אלא שהיוצרות מתהפכות, והפלסטינים הופכים בעצמם לחשודים. במקום לגבות את תלונתם, פעמים רבות בוחרת המשטרה לפתוח נגדם תיקים פליליים ולחקור אותם כחשודים. בדוח מובאות דוגמאות רבות ומפורטות מהתנהלות שוטרים מרחבים שונים הפועלים תחת אחריותך.
9. על כן, יש לרענן את הנהלים והחוקים בקרב השוטרים המוצבים בירושלים המזרחית, ולהעמיד לדין משמעתי כל מי שחורג מסמכותו ומנצל את מרותו לרעה. על המשטרה לפעול בנחישות אל מול פורעי חוק ונגד תושבים אלימים, בלא אפליה. יש לשים סוף להתנהלות שלפיה פלסטינים הופכים לחשודים המי?דיים, ותלונות נגד ישראלים אינן זוכות למענה ולהתייחסות ראויים. במסגרת זו, יש למצות את הדין עם מי שהפעילו אלימות נגד פלסטינים, אולם עד כה לא הועמדו למשפט.
10. קיום הוראות החוק בדבר מעצרים וחקירות של קטינים גם בירושלים המזרחית. מעדויות ילדים שנעצרו בשנה האחרונה, עולה תמונה קשה של מעצרי ילדים שהוצאו ממיטותיהם באישון לילה, והובהלו לחדרי החקירות כשהם אזוקים ואינם מלווים בהוריהם. הילדים דיווחו על חקירות אלימות ומפחידות, שנוהלו על ידי שוטרים, ולא על ידי חוקרי ילדים ונוער, בניגוד לנהלים. כידוע, על פי החוק, אין לבצע חקירות ילדים בשעות הלילה, ועל הורי הילדים להיות נוכחים בחקירה. כן מוטלת חובה על המשטרה לבחון בכל מקרה דרכים אחרות להשגת מטרת המעצר שפגיעתן בילד פחותה. יצוין, כי מעצרי הילדים ממשיכים כל העת, כולל בעת כתיבת שורות אלו, והדחיפות רבה.
11. העברת הסמכות לאבטחה המרחבית של המתנחלים לידי המשטרה במקום חברות האבטחה הפרטיות. מהעדויות המובאות בדוח עולה כי לעת האחרונה, וביתר שאת בחודשים האחרונים, הפכה ידם של המאבטחים קלה על ההדק, וכי התרבו המקרים שבהם השתמשו המאבטחים בנשק מסוגים שונים כלפי האוכלוסייה ואף פתחו בירי באש חיה ללא אזהרה, וללא נקיטת הליך דומה לנוהל פתיחה באש, שבו מחויבים כוחות המשטרה והצבא בישראל. באירועים בלטה הפתיחה באש חיה מצד המאבטחים, בשעה שהמשטרה העדיפה לפעול באמצעים פוגעניים ומסוכנים פחות. עם זאת, מהעדויות עולה כי בחלק מהתקריות נפקד מקומה של המשטרה עד לשלבים מאוחרים יחסית של האירועים. יש לשים קץ למצב בו מאבטחים פרטיים פועלים בשכונות ככוח שיטור פרטי של התושבים היהודים – תופעה שבגינה מתגברת האלימות בשכונות, על תוצאותיה הפוגעניות. חשוב לציין עוד כי הוועדה הציבורית לבדיקת השמירה ואבטחת המתחמים במזרח ירושלים, שמונתה על ידי שר השיכון, המליצה בשנת 2006 להעביר את אבטחת המתנחלים לידי המשטרה, אולם המלצות הוועדה טרם יושמו.
12. ביטול מצלמות האבטחה המותקנות בשכונות החודרות לתוך המרחב הפרטי של התושבים הפלסטינים. כפי שפורט בדוח, במקרים רבים פונות מצלמות אבטחה פרטיות לתוככי בתים וחצרות פרטיות של פלסטינים, ויש להבטיח כי תופעה זו תיפסק. כן מוטלת על גורמי אכיפת החוק האחריות להסדיר ולהגביל את הפגיעה בפרטיות במרחב הציבורי, כך שיצומצם למינימום הכרחי התיעוד באמצעות מצלמות המעקב שמוצבות במקומות ציבוריים.
13. צמצום הפגיעה בחופש התנועה של התושבים. מעדויות רבות של תושבים עולה כי חסימות דרכים מבוצעות באופן תדיר בעת שמתקיימים אירועים רבי משתתפים בהתנחלויות שבשכונות הפלסטיניות, ובכלל זה אירועים פרטיים; לדבריהם, במהלך האירועים חוסמת המשטרה את המעבר בפני הפלסטינים, אולם מאפשרת אותו למתנחלים ולמוזמניהם. דוגמא עדכנית לכך היא סגירת רחוב אל עין שבסילואן למעבר כלי רכב במהלך החג ביום חמישי האחרון ה-9.9.10, בשעה שיהודים הורשו לעבור ברחוב. מבחינת התושבים הפלסטינים, מדובר בפגיעה חמורה בחופש התנועה בשכונות, שבין כה סובלות מדרכים עקלקלות וצרות: חסימות התנועה יוצרות עומסי תנועה משמעותיים, מעכבות אותם, ומאלצות אותם להגיע ליעדם בדרכים חלופיות, ארוכות ומסורבלות. התושבים מדווחים על תחושות עזות של תסכול ומרמור, בייחוד לנוכח העובדה שהמשטרה מאפשרת את המעבר לציבור אחד, אך מונעת אותו מציבור אחר.
14. אכיפת החוק כלפי מסיתים ומטרידים. לטענת התושבים, תלונותיהם על השמעת דברי הסתה נגדם ברבים ובנוכחות עדים רבים אינן נבדקות כלל. הדבר נכון גם לגבי קיום מסיבות ומטרדי רעש אחרים בשעות הקטנות של הלילה. חלק ממטרדי הרעש, לטענת התושבים, מבוצעים על ידי המאבטחים שמוצבים בשכונות ועל ידי שוטרי מג"ב שנוכחים באזור בקביעות.
15. רק מהפך תודעתי ושינוי מהותי של סדרי העדיפויות הנוהגים כיום יסייעו ליצירת מציאות שונה של תושבי השכונות הפלסטינים – נטולת מתח ופחד מתמיד מהתעמרות, מאלימות ומנישול. מהפך זה הכרחי למען שמירה על מרחב ציבורי המגן על כלל תושביו.
16. נודה להתערבותכם בהקדם על מנת לשנות את תמונת המציאות העולה מן הדוח ולהקטנת הפגיעה בזכויות כלל התושבים. כן נודה על התערבותכם למען בדיקה מעמיקה של הטענות הפרטניות והכוללניות העולות מן הדוח.
17. ככל שתמצאו לנכון, נודה לקיום פגישה בעניין זה, על מנת שנוכל לפרוס את ממצאי הדוח, ונשמח לעמוד לרשותכם בכל עניין הקשור בנושא זה.
בכבוד רב וגמר חתימה טובה,
טלי ניר, עו"ד
