טלי ניר
תמונות הילדים זורקי האבנים בירושלים המזרחית מעוררות הסתייגות וכעס בכל אחד מאיתנו. הסיכון שבזריקת אבנים ברור מאליו, ומראם של ילדים מיידים אבנים גורם לתהייה: מדוע הם עושים זאת? ולמה ההורים שלהם לא עוצרים אותם?
אלו אכן שאלות נכבדות, שבהן עסוקים כיום גם תושבים מירושלים המזרחית. לרבים מהם אין תשובות. יש להם שאלות אחרות, והן מתייחסות בעיקר לאלימות שהם חווים באופן יומיומי מצד הרשויות הישראליות זה שנים. שכן בירושלים המזרחית מתקיימת מציאות מקבילה, שאינה מוכרת לציבור הישראלי. תושבים רבים – והמספרים רק הולכים וגדלים – מעידים על אלימות המופעלת נגדם ונגד ילדיהם מצד מתנחלים, מאבטחים פרטיים, שוטרים ולאחרונה גם חיילי צה"ל שנשלחים לאזור. מדובר באלימות פיזית קשה, הכוללת ירי בנשק חם, ושימוש בשורה של אמצעים שמופעלים לא רק נגד חשודים בעבירות אלא נגד אוכלוסיה שלמה.
המאבק הפוליטי על השליטה בירושלים המזרחית והתייצבות הרשויות לצד מתנחלים ועמותות פוליטיותשמטרתם לייהד את השכונות הפלסטיניות, דרדרו את מצבם של התושבים בהיבטים רבים, שאחד המרכזיים שבהם הוא תחושת הביטחון האישית.
דוח שפרסמה האגודה לזכויות האזרח לפני כחודש ימים, שכותרתו "מרחב לא מוגן", סוקר בהרחבה את התופעות שרק הולכות ומקצינות: אי אכיפת החוק כלפי מתנחלים שהתיישבו בלב שכונות פלסטיניות וחשודים בעבירות אלימות; האופן שבו מאבטחי משרד השיכון הפכו לכוח שיטור ליהודים בלבד; וכיצד משטרת ירושלים, האמונה על הביטחון האישי של כולם, נוקטת מדיניות שמגינה בראש ובראשונה על יהודים, ובכך רק מלבה עוד את האלימות.
אחת התופעות החמורות עליהן מצביע הדוח היא שבעוד שתלונות נגד פלסטינים נבדקות ונאכפות במהירות, לא נחקרות תלונות פלסטינים על אלימות שמופעלת נגדם. התושבים הפלסטינים מעידים, כי במקרים רבים המשטרה כלל אינה מגיעה כשהיא נקראת לשטח, וכי במקרים אחרים במקום לחקור את תלונותיהם הופכת אותם המשטרה לחשודים ומתעלמת מראיות שהם מביאים.
כן מתלוננים התושבים על מעצרים וחקירות שמבוצעים בניגוד לחוק: ילדים רבים נעצרו בשנה האחרונה באישון לילה, לאחר שהוצאו בכוח ממיטתם, ונחקרו על ידי חוקרים מן המניין ולא על ידי חוקרי ילדים וללא נוכחות הוריהם, כפי שמורה החוק. חלק מהנחקרים, כולל ילדים בני 12 בלבד, דיווחו על אלימות פיזית ומילולית ואיומים מסוגים שונים.
על רקע התחושות הקשות של התושבים הגיע ערב חג הסוכות, בו נהרג לפנות בוקר התושב סאמר סרחאן מסילוואן מירי מאבטח של המתנחלים בשכונה. כמו בריטואל ידוע מראש, הפגנות המחאה הסוערות נענו בתגובה משטרתית חריפה. בעיצומה של התקפת גז מדמיע על מפגינים מת בביתו בעיסאוויה תינוק בן שנה, מוחמד אבו שארה, לטענת הוריו משאיפת גז שחדר לביתם. בעוד המאבטח החשוד בהריגת סרחאן שוחרר תוך מספר שעות למעצר בית, עצרה המשטרה בשבועות החולפים תושבים וילדים רבים, חלקם לימים ארוכים.
אין סיבה שתצדיק זריקת אבנים או כל סוג של אלימות – כולל אלימות של משטרה, מאבטחים וחיילים. אלימות אינה פתרון, אלא דרך לגרום לעוד אלימות. יש אנשים שישברו ממנה, אחרים רק יבקשו להחזיר חזק יותר. על הרשויות מוטלת האחריות להבין זאת ולמצוא דרך אחרת לממש את חובתן לאכוף את החוק באופן שוויוני והוגן.
יש להתחיל ומיד בחקירה רצינית ולא מוטה של מות התושבים בסילוואן ובעיסאוויה ולמצות את הדין עם מבצעי עבירות האלימות באשר הן. יש דחיפות רבה להנחיה מיידית לכוחות בשטח להימנע ממעשי אלימות ומפרובוקציות, שרק מסלימים את המצב. לשם כך דרוש דרג פוליטי ומבצעי חכם, שינהיג מדיניות המכבדת ומקדמת את כלל התושבים וזכויותיהם.
המאמר פורסם בעיתון ידיעות אחרונות ב-14.10.10
