מחסור בכיתות לימוד בחינוך הערבי

22.7.2010

לכבוד
מר גדעון סער
שר החינוך
רח' שבטי ישראל 34
ירושלים

שלום רב,

הנדון: המחסור בכיתות לימוד בחינוך הערבי

1. הרינו לפנות אליך בעניין המחסור המתמשך בכיתות ובמבני לימוד בחינוך הערבי. מצוקת המחסור בכיתות לימוד ביישובים הערבים ידועה מזה שנים רבות לממשלה ולמשרד החינוך. לצערנו, הבטחות ותוכניות ממשלתיות רבות, שהתיימרו לפתור את המצוקה, לא הביאו לשיפור המצב, באשר הן לא קוימו ו/או קוימו בצורה חלקית מאוד.

2. הנתונים העדכניים שבידינו מצביעים על מחסור של אלפי כיתות וגני ילדים ביישובים הערבים. מחסור חמור זה הצטבר לאורך שנים של הפליה והזנחה של החינוך הערבי, והוא הולך ומחריף משנה לשנה עקב הריבוי הטבעי הגבוה בקרב התלמידים הערבים.

3. במסגרת בחינת צרכיה של מערכת החינוך הערבי בחודש אוגוסט 2007 הוקמה ועדה מקצועית לבחינת המחסור בכיתות הלימוד בחינוך הערבי (להלן: "הוועדה"). ועדה זו היא אחת מתוך ארבע ועדות משותפות למשרד החינוך ולוועדת המעקב לענייני החינוך הערבי, שבדקו את מצבה וצרכיה של מערכת החינוך הערבי בתחומים שונים ובין היתר בתחום תכני הלימוד, ההישגים ולקויות הלמידה בחברה הערבית.

4. לפי דו"ח הוועדה, המחסור בכיתות לימוד בחינוך הערבי יעמוד בשנה"ל 2012 על 9,236 כיתות. [1] במסגרת תוכנית החומש לבניית כיתות לימוד בשנים 2001-2007, [2] הובטח על ידי הממשלה כי עד 2011 ייבנו 3,200 כיתות במערכת החינוך הערבי. מכאן, שיש לדאוג לבינוין של כ-6,000 כיתות לימוד בכדי לסגור את הפער שהצטבר לאורך השנים, זאת בהנחה שההקצאה של 3,200 כיתות לימוד משנת 2007 אכן תמומש עד שנת 2011.

5. ממצאי ומסקנות הוועדה פורסמו בחודש אוגוסט 2008, אבל עד כתיבת שורות אלו לא ברור כיצד בכוונתו של משרד החינוך לפעול בכדי להביא ליישומן.

6. סקר צרכים ראשוני, שערכה ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי בקרב רשויות מקומיות ערביות לקראת פתיחת שנת הלימודים הבאה, מעלה ממצאים קשים אודות המחסור בכיתות הלימוד ביישובים הערבים השונים. להלן חלק מממצאי הסקר:

נתונים אלו מתיישבים עם הנתונים הכלליים ביחס למספר התלמידים הממוצע בכיתה בחינוך הערבי לעומת מספר התלמידים הממוצע בכיתה בחינוך היהודי, וכפי שעולה מהטבלה הבאה: [3]

7. המחסור בכיתות הלימוד גורם לכך שתלמידים ערבים נאלצים ללמוד בתנאי צפיפות קשים, המשפיעים על איכות הלמידה. פגיעה זו באיכות הלמידה פוגעת בזכותם של התלמידים הערבים לחינוך ובהישגיהם הלימודיים, והיא מעמיקה את הפערים המצטברים בין מערכת החינוך הערבית למערכת החינוך היהודית.

8. בנוסף, הצפיפות בכיתות הלימוד משליכה על מספר שעות ההוראה המוענקות לתלמידי החינוך הערבי לעומת תלמידי החינוך היהודי. הפער בשעות ההוראה לתלמיד הערבי גבוה יותר מהפער בשעות ההוראה לכיתה, היות שהכיתות בחינוך הערבי מאוכלסות יותר.

9. המחסור בכיתות הלימוד גורם לכך שתלמידים לומדים בחדרים ובמבנים שכורים שבמקרים רבים אינם בטיחותיים, ואינם עונים על התקנים. בנוסף לכך, שכירת מבנים אלו מהווה נטל כלכלי על הרשויות המקומיות הערביות, שנדרשות לשאת ברוב עלויות השכירות. דבר המהווה נטל כלכלי על רשויות שמצבן הכלכלי-חברתי קשה ביותר, ואשר מרביתן מדורגות באשכולות הנמוכים ביותר. [4]

10. העדר מסגרות לימוד כאמור מהווה הפרה בוטה של חובותיו של משרד החינוך לפי חוקי החינוך. הזכות לחינוך ואופן מימושה עוגנו בחוקים שונים שבראשם חוק לימוד חובה, תש"ט 1949 שבא להבטיח חינוך חינם זמין ונגיש לכל ילד במדינת ישראל. בסעיף 7 לחוק נקבע, כי המדינה ורשות החינוך המקומית, שהילדים מתגוררים בתחומה אחראיות במשותף על קיומן מסגרות חינוך רשמיות למתן חינוך חינם. משרד החינוך הוא הממונה על ביצוע חוק לימוד חובה ומכאן חובתו ליישום החוק ולאספקת מסגרות לימוד מספקות ומספיקות לילדים ערבים בגיל לימוד חובה.

11. הזכות לחינוך הוכרה כזכות יסוד (בג"צ 1554/95 עמותת "שוחרי גיל"ת" נ' שר החינוך, התרבות והספורט, פ"ד נ(3) 2, 24 (1996); בג"צ 2599/00 יתד – עמותת הורים לילדי תסמונת דאון נ' משרד החינוך, פ"ד נו(5) 834, 841 (2002). בית המשפט העליון עמד על ייחודה של הזכות ועל החובות האופרטיביות, שהיא מטילה על המדינה:

"הזכות לחינוך היא זכות מורכבת. יש בה פן של זכות אדם, שכנגדה ניצבת "חובת אדם" שיש לממשה במסגרת לימוד חובה. חובת הלימוד מכוח החוק חלה הן על הפרט והן על המדינה, שעליה להקצות משאבים לקיום מערכת חינוך חינם, ולפקח על מימוש הזכות והחובה לחינוך, הלכה למעשה. נדירות הן זכויות האדם שהחוק כופה את מימושן. כזו היא הזכות לחינוך."

בג"צ 4805/07 המרכז לפלורליזם יהודי – התנועה ליהדות מתקדמת בישראל נ' משרד החינוך ואחרים ( לא פורסם, ניתן ביום 27.7.08)

12. לאור האמור לעיל, נבקשך לפעול באופן מיידי למציאת פתרון הולם למצוקת המחסור בכיתות לימוד בחינוך הערבי, ובין היתר נבקש לדעת איך ומתי בכוונת משרד החינוך לפעול ליישומן של המלצות הוועדה המקצועית המשותפת לעניין זה.

בכבוד רב,
ראויה אבורביעה, עו"ד