חגי אלעד
ה"קמפיין" החדש של "הפורום למען ארץ ישראל" (מה זה?) הוא כל-כך הזוי, שלא ברור מאיזה כיוון אפשר בכלל להתחיל לפרק את הטיעון כאילו המאבק למען חלוקה הוגנת יותר של תמלוגי הגז, בתמיכת הקרן החדשה לישראל, פוגע בישראל. איך בדיוק המדינה תוחלש, אם ברוני הגז יגזרו לעצמם קופון קצת יותר צנוע, והציבור הישראלי כולו ייהנה יותר מהמשאבים הטבעיים שלנו?
בקיצור, אין טעם לנסות ולהתייחס ברצינות לטענות מטורללות. גם אי אפשר לעשות פרודיה על דבר מגוחך. ובכל זאת, עושה חשק לפחות לנסות ולהגג קצת על הקמפיין הזה, שלוקח בקלות את המקום הראשון בפרס הקמפיין ההזוי של השנה. הנה כמה הגיגים שליקטתי אי שם, במישורי הנדודים הגדולים שבין הסהרורי למטופש.
1. שלא לשמה בא לשמה. זה דבר די חריג במחוזותינו, מודעות בערבית בעיתונות העברית. ועוד מודעות שהערבית בהן אינה מתורגמת. מי שבאמת רוצה להבין, צריך לקרוא ערבית. המטרה היא כמובן להפחיד. הטקסט הוא בערבית, אבל המטרה היא הסאב-טקסט: שהשפה הערבית בפני עצמה מפחידה ומאיימת. המעצב הגראפי חשש כנראה שהמסר לא יעבור (אולי יש אנשים שאותיות בערבית לא מפחידות אותם מספיק?), ולכן במודעות האותיות בערבית נוטפות משהו. צבע? דם? בכל מקרה, לצד המטרה המקורית מתרחש כאן, כרגיל, גם ההיפך.
המודעות של "הפורום למען ארץ ישראל" הן מהדוגמאות המובהקות ביותר בשנים האחרונות בתקשורת העברית להנכחה עצמאית של השפה הערבית. במדינה שבה ערבית היא שפה רשמית ואחד מכל חמישה אזרחים דובר ערבית כשפת אם, זה דבר מבורך. הלוואי שבכל יום היינו פוגשים טקסטים בערבית בכלי התקשורת. הלוואי שהציפייה הסטנדרטית מכל אזרח, במסגרת השכלתו האלמנטארית, הייתה קריאת ערבית – לפחות ברמה הבסיסית הנדרשת כדי לקרוא את הטקסטים של "הפורום למען ארץ ישראל".
2. קפיטליזם חזירי. המחנה הדמוקרטי בישראל חייב תודה גדולה לפורום למען ארץ ישראל. עד לקמפיין שלהם, הקשר בין קפיטליזם חזירי לבין התחזקותן של מגמות פשיסטיות, אתנוקרטיות, אנטי-דמוקרטיות בישראל לא היה מחודד דיו. אבל עכשיו הם באדיבותם עשו לנו סדר: אלו שרוצים שהקפיטליזם יהיה חזירי בעוצמות סירחון של רפובליקת בננות אוליגרכית, מתייצבים שכם אל שכם לצידם של אלו שרוצים לסתום פיות ושרואים איום קיומי בערבים, בפליטים, במהגרי עבודה, בסמולנים ובכל מי שפשוט לא מיישר קו עם הרוחות הפרוטו-פשיסטיות של ישראל 2010.
לא שיש כאן משהו חדש: היעדר סולידאריות אנושית, חיסולה של רשת הביטחון החברתית, שוק עבודה דורסני, תפיסה של צרכים יסודיים כבריאות, חינוך או קורת גג כ"מוצרים" למי שידו משגת, פערים כלכליים שדוקרים את העין ופוצעים את הלב – כל אלו התנגשו מאז ומעולם עם קיומה של דמוקרטיה מהותית במסגרתה ממומשות כל הזכויות של כל בני האדם. שהחברים של "אם תרצו" מ"הפורום למען ארץ ישראל" יבואו עכשיו ובפועל יגידו – כן, אנחנו בעד ברוני הגז ושיחנקו האזרחים, ולנמק את כל זה ב"איום" חיצוני מדומיין, זו הברקה ניאו-פשיסטית. חברים, תודה על גילוי הלב.
3. היסטריה. עוד תהיה בישראל דמוקרטיה מהותית. יהיה סוף לכיבוש. יהיה צדק חברתי. יהיה שוויון אזרחי מלא לכל האזרחים, כולל כולם. הכפרים הבדואיים בנגב יזכו להכרה. לא יהיו מתחמי מגורים סגורים לסוג מסוים של אנשים, לא יהיו ועדות קבלה מפלות. בשדה התעופה לא ישפילו נוסעים רק בגלל שהם מעזים לטוס בזמן שהם ערבים. בירושלים המזרחית תושבים פלסטינים יוכלו לחיות בשלום ובידיעה שימשיכו לגור בבתיהם. מהגרי עבודה יוכלו לרכוש מעמד בישראל וילדיהם הישראלים לא יגורשו. פליטים יקבלו יחס אנושי. מעסיקים לא יוכלו עוד לנצל את עובדיהם. שירותי בריאות נגישים לכולם, שוויוניים והוגנים יהיו נחלת הכלל. חופש הביטוי יהיה שמור לכולנו, כולל לחבר'ה של "הפורום למען ארץ ישראל", למקרה שיהיו עוד מודעות בערבית שהם ירצו לפרסם. חינוך איכותי לא יהיה מצרך לעשירים. ותמלוגי הגז יחולקו באופן הגיוני, כאשר אחוז סביר מהם ילך לאוצר המדינה.
איך אני יודע שכל זה יהיה? כי אי אפשר שלא לחוש את ההיסטריה של האנשים שמפמפמים את המסרים של האיחוד הלאומי, ישראל ביתנו, אם תרצו הפורום למען ארץ ישראל וכל שאר החברים. תקשיבו להם. איזו בהלה, איזה פחד מפני החזון הנורא, שחס וחלילה יהיה כאן שוויון. מה המסקנה? שגם הם כבר יודעים שהם יובסו, שיהיה שוויון. שזה העתיד. שה"אידיאולוגיה" שלהם חלולה, מופרכת, לא קוהרנטית ונטולת חזון. לכן הם מוצאים את עצמם מובילים קמפיינים מטורללים, בלי חוט שדרה לוגי או ערכי, שהדבר היחיד שמחזיק אותם זה היסטריה, שנאה ושקרים. כבר ניסו את זה בכל מיני מקומות. זה מסוכן מאוד, ולתקופה מסוימת זה אפילו יכול לתפוס. לכן צריך להיאבק ביחד נגד המגמות האלו. אבל חלילה לנו מלהתבלבל: התוקפנות הוולגארית שלהם אינה ביטוי של בטחון עצמי, אלא של הפנמה מעמיקה של העובדה המביכה שהעגלה שלהם ריקה לחלוטין. הדמוקרטיה תנצח. יהיה שוויון. ותודה לפורום למען ארץ ישראל.
חגי אלעד הוא מנכ"ל האגודה לזכויות האזרח בישראל
המאמר פורסם באתר העוקץ ב-11.8.10
