האגודה מתריעה כי בכנסת הנוכחית, וביתר שאת במושב הקיץ האחרון, קידמה הכנסת הצעות חוק אנטי-דמוקרטיות רבות שעלולות לפגוע באופן קשה ביותר בעקרונות היסוד של השיטה הדמוקרטית ובזכויות היסוד של תושבים ואזרחים במדינה, ובפרט, אלה שמשתייכים למיעוט הפוליטי. בנוסף, מתריעה האגודה גם על כך שהכנסת הפכה זה מכבר במה להשתלחויות מילוליות ואפילו פיזיות במי שעמדותיהם במיעוט.
בין ההצעות המוזכרות במכתב כדוגמא לפגיעה בדמוקרטיה: הצעות החוק המחייבות את אזרחי ישראל או "רק" את חברי הכנסת להצהיר על נאמנותם למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; הצעה לחוק עוקף בג"ץ; הצעת "חוק הנכבה" ועוד (הרשימה המלאה בגוף המכתב, ראו להלן).
עו"ד דבי גילד חיו, מקדמת מדיניות וחקיקה באגודה לזכויות האזרח: "הכנסת אמורה להיות מעוז הדמוקרטיה, ואחד מתפקידיה הוא דווקא קידום השיח ציבורי בנושאים שנויים במחלוקת. לצערנו, בכנסת הנוכחית נראה כי יותר ויותר ח"כים סבורים שתפקידם הוא להשתיק את מי שלא חושבים כמותם".
להלן המכתב במלואו.
21 ביולי 2010
י' באב תש"ע
לכבוד
מר בנימין נתניהו
ראש הממשלה
משרד רוה"מ
ירושלים
לכבוד
ח"כ ראובן ריבלין
יו"ר הכנסת
הכנסת
ירושלים
שלום רב,
הנדון: תום מושב הקיץ יולי 2010 – מגמות של פגיעה בדמוקרטיה
אנו פונים אליכם במכתב זה עם תום מושב הקיץ בכנסת, ובתום כשנתיים מאז תחילתה של הכנסת ה-18, כדי להתריע מפני מה, שאנו ואחרים בציבור הישראלי, רואים כמגמות מטרידות ובעיתיות של פגיעה בדמוקרטיה תוך שימוש בכלים הפרלמנטרים הלגיטימיים לכאורה, ובראש ובראשונה – החקיקה.
במהלך השנתיים האחרונות, וביתר שאת במושב הקיץ האחרון, אנו עדים לקידומן של יוזמות חוק אנטי דמוקרטיות רבות, שיש בהן כדי לפגוע באופן קשה ביותר בעקרונות יסוד של השיטה הדמוקרטית, ולפיכך בשיטה כולה, ומכאן בזכויות היסוד של תושבים ואזרחים במדינה, ובמיוחד אלה שהרב הפוליטי, בעת הזאת, אינו חפץ ביקרם.
למותר לציין כמעט, שהכנסת אמורה להיות מעוז הדמוקרטיה. הכנסת מהווה סמל חשוב לציבור, מקור השראה ולימוד, ויש לה תפקיד שאין לו תחליף – להגן על הדמוקרטיה ולקדם ערכים דמוקרטים בקרב הציבור. מן הסתם, תפקיד זה חשוב ודרמטי במיוחד בנוגע לנושאים ועניינים שהם במחלוקת ציבורית, חברתית או פוליטית, כאשר במדינה וחברה דמוקרטיות – יש להגן דווקא על האפשרות לקיים ולדון במחלוקות אלה.
החקיקה שפוגעת בזכויות יסוד שבבסיס הדמוקרטיה, ובראש ובראשונה חופש הביטוי, המחאה הפוליטית, השוויון בפני החוק; כמו גם השתלחויות מילוליות ואפילו פיזיות במי שעמדתם במיעוט בכנסת, בעת הזאת; לצד ניסיון לפגוע בפעילותם הלגיטימית והנחוצה של ארגוני זכויות אדם ושינוי חברתי ולעשות להם דה-לגיטימציה; ועד לניסיון לפגוע באקדמיה חופשית – כל אלה הם סימנים מדאיגים ביותר של הידרדרות המשטר הדמוקרטי בישראל.
אנו פונים אליכם כדי להתריע ולהזהיר מפני מגמה מסוכנת זאת, ובכדי לקרא לכם להביא לעצירתה ולתיקונה. כמי שעומדים בראש הרשות המבצעת והמחוקקת במדינת ישראל הדמוקרטית – אנו סבורים כי חובתכם כלפי הציבור – להתוות דרך, להנחיל ערכים, ובראש ובראשונה להגן על הערכים הדמוקרטים ועל הדמוקרטיה.
עליכם, מתוקף תפקידכם, להגן על חופש הביטוי, כבוד האדם והשוויון; להבטיח פלורליזם של דעות, מחשבות ועמדות; לאפשר חופש מחאה והתאגדות; ולייצר לגיטימציה למכלול העמדות והדעות.
עליכם להבטיח, כי לא תתאפשר עריצות של הרב כלפי המיעוט, לרבות המיעוטים החברתיים, הפוליטיים והלאומיים, ושזכויות המיעוטים כולם ישמרו ויקבלו הגנה בחסות הדמוקרטיה.
יש לזכור, כי לא די לנפנף בדגל "הדמוקרטיה המתגוננת" בכל פעם שמבקשים לפגוע בזכויותיהם של קבוצות מיעוט בדמוקרטיה כדי להפוך את התהליך ללגיטימי וצודק. תהליך בלתי מבוקר ונחפז זה, מביא בסופו של דבר להרס השיטה כולה. ההגנה על המדינה ועל הדמוקרטיה צריכים להיעשות באופן מידתי וראוי, כאשר זכויות יסוד נשללות ומוגבלות אך ורק במקרים קיצוניים ביותר, כפי שמעוגן כבר כעת בחוק הישראלי. אין זה ראוי לתת לגיטימציה לשלילת זכויותיהם של מיעוטים פוליטיים כדבר שבשגרה, בשורה של הצעות חוק המובאות לדיון על בסיס יום-יומי כמעט.
להלן תובא רשימה (חלקית בלבד) של יוזמות חקיקה, שהתקבלו כבר בכנסת זו או שמקודמות כעת, רובן ככולן בהסכמת ממשלה, שפוגעות באופן ברור ביסודות הדמוקרטיה במדינת ישראל; ובאופן ברור, בזכויותיהם, עמדותיהם ומעמדם של מי שהרב הפוליטי, בעת הזאת, מבקש לפגוע בו ולהשתיקו, תוך ניצול לרעה של כוחו הפוליטי:
1. הצ"ח הצהרת נאמנות לח"כים (דוד רותם) – לפיה ידרשו הח"כים להצהיר נאמנות למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, לחוקיה, לסמליה ולהמנון שלה. המדובר בהצ"ח שעניינה לעשות דה-לגיטימציה ואף להדיר בפועל קבוצות מיעוטים בישראל מלקחת חלק בדמוקרטיה הישראלית.
2. הצ"ח בג"צ לא יוכל לדון בנושא חוק האזרחות (דוד רותם + 44 חכים נוספים) – המדובר בחוק עוקף בג"צ שנולד בעקבות דיוני בג"צ על חוק האזרחות, למרות שבג"צ טרם פסל חוק זה אך מחשש, כנראה, שיעשה כן בעתיד.
3. הצ"ח להקמת בימ"ש לחוקה (דוד רותם) – שמטרתה להגביל את בית המשפט העליון. יוזכר, כי במשטר דמוקרטי, שבו הפרדת רשויות, תפקידו של בימ"ש להבטיח שמירה על שלטון החוק ואף להגן על פגיעה בזכויות אדם בכלל, ובהפרת זכויות חוקתית בפרט, לרבות באמצעות חקיקה. הריקון המוצע בשורה של חוקים לסמכויותיו של בג"ץ – מהווה פגיעה קשה בעקרון הפרדת הרשויות ובהגנה על זכויות אדם והשיטה הדמוקרטית.
4. הצ"ח הנכבה (אלכס מילר) – לפיה מי שיציין את הנכבה כיום אבל על הקמת מדינת ישראל – יאסר. ההצעה לזכתה לתמיכת ממשלה אך בעקבות לחץ ציבורי הוסכם על נוסח חלופי – לפיו ישלל מימון ציבורי ממוסדות שיצוין אצלם יום הנכבה. המדובר בחקיקה הפוגעת קשות בחופש הביטוי, כאשר עמדה פוליטית מסוימת נאסרת ע"י הרב הפוליטי.
5. הצ"ח איסור הסתה (זבולון אורלב) – לפיה תתוקן עבירת ההסתה כך שמי שיפרסם קריאה השוללת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית – ייאסר. המדובר בהרחבה של עברה פלילית שמטרתה לתפוס ביטוי שאינו מקובל על קבוצה פוליטית מסוימת.
6. הצ"ח הצהרת נאמנות לאזרחות (דוד רותם) – לפיה כל אזרח יהא חייב להצהיר נאמנות לישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית וציונית, ולשרת שירות צבאי או לאומי. ההצעה לא זכתה לתמיכת ממשלה.
7. הצ"ח ועדות קבלה לישובים (דוד רותם, ישראל חסון, שי חרמש) – הצ"ח לפיה ועדות קבלה לישובים רשאים לדחות מועמדים שאינם מתאימים "להשקפת היסוד של הישוב", או למרקם החברתי של החישוב ועוד. המדובר בהצ"ח שיש בה כדי להדיר בראש ובראשונה מיעוטים אתניים מישובים יהודיים, אך גם כדי להדיר כל מי שאינו שותף לעמדה, דת , השקפה פוליטית וכיוצ"ב של ועד הישוב.
8. שורה של הצ"ח ממשלתיות שמטרתן להצר צעדי האופוזיציה בכנסת – שבעה ח"כים יוכלו לפרוש ולהקים סיעה עצמאית במקום שליש; העלאת הרב הנדרש להצ,ח תקציביות ל-55; אחרי אי אמון – אם המועמד החדש לא יצליח להרכיב ממשלה, תחזור הממשלה שנפלה לכהן; שר יוכל לפרוש מהכנסת ובמקומו יכנס ח"כ נוסף מהרשימה.
9. הצ"ח מימון ע"י ישות מדינית זרה (אלקין ואחרים) – בהתאם להצ"ח על כל גוף או אדם המקבל תמיכה ממדינה זרה להירשם אצל רשם המפלגות, לדווח באופן מיידי על כל תמיכה לסמן כל מסמך ולהצהיר בתחילת כל דבר שנאמר על ידו כי הוא נתמך ע"י מדינה זרה. הצ"ח כוללת גם עונשים חמורים. למעשה, מדובר בהצ"ח שמטרתה לעשות דה לגיטימציה ולפגוע בפעילות של ארגוני זכויות אדם ושינוי מדיני הנתמכות, בין השאר, ע"י תרומות שמגיעות ממדינות. על אף שכבר קיימת חובה בחוק לפרט ולציין תרומות אלה, מוצעת כאן הרחבה של החקיקה והטלת חובות שמטרתן לסמן פעילות של ארגוני זכויות אדם כבלתי לגיטימית וחתרנית. בנוסף – המדובר בהצ"ח שתופסת רק פעילות פוליטית של צד אחד של המפה הפוליטית, או של ארגוני זכויות, תוך הפלייתם ביחס לגופים או אנשים הנתמכים ע"י גורמים זרים מגוונים, שגם להם אג'נדה פוליטית ברורה ומטרה להשפיע על המתרחש בישראל.
10. הצ"ח חנינה להתנתקות (ריבלין ואחרים) – על אף שחקיקה המקלה עם מי שמימשו זכותם למחאה פוליטית היא מבורכת באופן עקרוני, הרי שהצ"ח זו בעייתית בהיותה מפלה בין פעילים פוליטיים ואידיאולוגיים מקבוצות שונות. במקום לקדם עקרונות כלליים להקלה עם פעילות ומחאה פוליטיים, החקיקה הזו קודמה ע"י הרב הפוליטי בכנסת לטובת האוכלוסייה שאותה הם מייצגים בציבור הרחב, ולטובתה בלבד.
11. הצ"ח ההסתננות (ממשלתית) – בין השאר קובע חוק זה, כי מי שמסתנן דינו מאסר 5 או 7 שנים, לפי ארץ המוצא. וכך גם מי שמעניק לו סיוע! הצ"ח ממשיכה במגמה של דה-לגיטימציה לארגוני זכויות אדם וסיוע, כמו גם לפרטים, המסיעים לפליטים ומהגרי עבודה.
12. הצ"ח איסור הטלת חרם (אלקין ואח') – לפי הצ"ח זו מי שיוזם, מקדם או מפרסם חומר שעשוי לשמש כבסיס מידע להטלת חרם – עובר עוולה נזיקית ועבירה פלילית והוא יחויב בפיצוי הנפגע כלכלית מהחרם, לרבות פיצוי מוסכם ללא הוכחת נזק של 30 אלף שח. לגבי אזרח זר – תיאסר כניסתו לישראל למשך 10 שנים וניהול עסקים בישראל, ולגבי מדינה זרה – לא יועברו אליה כספים שחייבים לה מישראל, וניתן אף יהיה לפצות מתוכם את הנפגעים. גם היא לא תוכל לנהל עסקים בישראל. ואם לא די בכך – כל זה יחול רטרואקטיבית לשנה. המדובר שוב בהצ"ח שמפלה לרעה בעלי עמדות פוליטיות מסוימות בישראל, שהרב הפוליטי מחוקק על מנת לנטרל את המיעוט הפוליטי המתנגד לעמדתו. מטרתו של החוק לפעול בראש ובראשונה נגד חרמות לגיטימיות של מוצרי ההתנחלויות, ובתוך כך פוגע באופן קשה בכלי מחאה בלתי אלים, חוקי ולגיטימי, המקובל בעולם כולו (וגם בישראל), וזאת תוך פגיעה בחופש ביטוי ומחאה והתאגדות של אזרחי המדינה.
13. הצ"ח שלילת אזרחות של מי שהורשע בטרור או ריגול (דוד רותם) – המדובר בהצ"ח שפוגעת בזכויות יסוד של אזרחי המדינה, באשר כאשר נשללת האזרחות (זכות יסוד לכשעצמה), גוררת שלילת הזכות גם פגיעה בשורה ארוכה של זכויות יסוד הנגזרים ממנה. כל זאת כאשר בחוק הפלילי קבועים כלים להתמודד עם מי שהורשעו בטרור או ריגול.
14. הצ"ח הקולנוע – לפיה כתנאי לקבל מימון ציבורי, יהא כל הצוות של הסרט חייב בהצהרת אמונים למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, לסמליה וכיוצ"ב. המדובר בפגיעה בחופש הביטוי, חופש המחאה וכן בחופש האמנותי והיצירתי. ושוב – אך ורק של מחנה פוליטי, לאומי וחברתי אחד.
יצוין עוד, כי מלבד החקיקה הפוגענית, הכנסת משמשת לעיתים גם במה לשיח פוגעני ואנטי דמוקרטי, הן במליאה והן בועדות.
אנו מבקשים לשוב ולהתריע, כי לחקיקה האמורה ולרוח האנטי-דמוקרטית – יש השלכות קשות על החברה והדמוקרטיה בישראל.
אנו קוראים לכם שלא לאפשר עריצות של הרב כלפי המיעוט, תוך שימוש גורף וקל מידי במונח "דמוקרטיה מתגוננת". תחת זאת – לפעול לעצירתה של מגמה מסוכנת זאת: לפעול להנחלת הערכים הדמוקרטים בחברה הישראלית באמצעות הממשלה והכנסת; להגן על חופש הביטוי, כבוד האדם והשוויון; להבטיח פלורליזם של דעות, מחשבות ועמדות, לאפשר חופש מחאה והתאגדות ולייצר לגיטימציה למכלול העמדות והדעות.
בכבוד רב ובברכה,
דבי גילד-חיו, עו"ד
מקדמת מדיניות וחקיקה
חגי אלעד
מנכ"ל
העתק:
שרי הממשלה
חברי הכנסת
