25 באפריל, 2010
לכבוד
עו"ד מייק בלס
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה
משרד המשפטים
הנדון: יישום פסק-הדין בעניין פתיחת כביש 443 לתנועת פלסטינים
תכנית מערכת הביטחון, שהוצגה על-ידכם בפגישה שקיימנו במשרדך ביום 18.4.2010, מעוררת אכזבה קשה. משמעותה – פתיחת כביש 443 לתנועת פלסטינים למראית עין בלבד. כפי שהסבירו ראשי מועצות הכפרים העותרים במהלך הפגישה – יישום פסק-הדין על פי המתווה שהוצג על ידכם ישנה את מצבם לטובה במעט שבמעט. כך יוצא שפסק-דינו של בית המשפט העליון נותר יפה עלי ספר, אך ללא כל נפקות מבחינת כיבוד וקיום זכויותיהם הבסיסיות של תושבי האזור, ותוך שהמפקד הצבאי ממשיך לפעול בחוסר תום לב ותוך זלזול בחובותיו כלפי האוכלוסייה המקומית על פי המשפט הבינלאומי החל בשטח כבוש.
על-פי התוכנית, שהוצגה על-ידכם בפגישה ביום 18.4.2010 בכוונתכם לפתוח אך שתיים מבין הדרכים המאפשרות עליה לכביש מכפרי האזור, ולאפשר ירידה בארבע נקודות. כן הובהר שלא תתאפשר גישה מכביש 443 לרמאללה, או לאזור ביר נבאלה ואל-ג'יב. כן ציינתם, כי בשני המקומות בהם תתאפשר עליה לכביש יוקם מחסום, בו ייערך בידוק קפדני של כל כלי-רכב פלסטיני שיעלה על הכביש.
כזכור, כביש 443 אשר לצורך סלילתו הופקעו אלפי דונם של אדמות חקלאיות מתושבי האזור והוטלו עליהם הגבלות מהגבלות שונות (למשל, הגבלות בניה), נבנה תחת התואנה, כי האוכלוסיה המקומית זקוקה למערכת כבישים חדשנית, הכוללת כביש מהיר רב-מסלולי שיקשר את רמאללה ואת הריכוזים העירוניים בסביבתה עם מקומות יישוב אחרים באזור.
בניגוד בוטה למצג דברים זה, משמעה של תכנית מערכת הביטחון שהוצגה בפנינו הוא, שהכביש יוכל לשרת את האוכלוסייה המקומית ככביש שירות פנימי לחיבור בין הכפרים, שתועלתו מוגבלת עד מאוד, וגם זאת בתסריט החיובי ביותר. מוגבלת עד מאוד – שכן, הרוב המכריע של הכניסות והיציאות לכפרים המצויים בקטע הכביש יוותרו חסומות, ואילו בשתי הנקודות שייפתחו לעליה אל הכביש ידרשו התושבים לעבור בידוק קפדני. כידוע היטב, עריכת בידוק קפדני של כל רכב וכל תושב צפויה להימשך זמן לא מבוטל, וצפויה להיות כרוכה לא אחת בתקריות משפילות ואף קשות. בנסיבות אלה, כאשר התועלת הצפויה מהכביש היא מועטה בלבד, והשימוש בו יהיה כרוך בבדיקות קפדניות, אך צפוי כי הדרתם של הפלסטינים משימוש בכביש תימשך.
לא זו אף זו, וכפי שציינו ראשי המועצות בפגישה, אף כביש "מרקם החיים" שנסלל בין בית עור אל פוקא לבין ביתוניא, ושלצורך סלילתו הופקעו ונהרסו אדמות חקלאיות נוספות של תושבי האזור, התמוטט לפני כחודשיים ומאז הינו סגור ומסוגר. על אף חלוף זמן כה רב, לא בוצעו עד היום עבודות לצורך שיקומו. משמעות הדבר היא, כי לרשות אוכלוסיית האזור המבקשת להגיע לעיר המחוז רמאללה נותרת אך הדרך המפותלת והארוכה העוברת בתוככי הכפרים.
נציין, כי מאז נפתח כביש "מרקם החיים" אך לפני קצת יותר משנה, התמוטט הכביש ונסגר כבר מספר פעמים. נראה, כי יש בכך כדי להעיד על כך שסלילת הכביש איננה עומדת בסטנדרטים מינימליים של כביש, אשר אמור לשרת אוכלוסייה אזרחית.
תכנית מערכת הביטחון כפי שהוצגה משמרת את אי-החוקיות הגלומה בפעולתו של המפקד הצבאי: הפקעתו של נכס ציבורי (כביש מהיר אזורי) מאוכלוסיית האזור על מנת שיוכל להמשיך ולשרת את האינטרסים של המעצמה הכובשת ככביש שירות ישראלי, תוך הפלייתם לרעה של תושבי האזור הפלסטינים לעומת תושבי מדינת ישראל. בעוד תושביו המוגנים של השטח הכבוש ממשיכים להיות מודרים מהכביש ומעיקר השימושים שהוא אמור היה לספק להם (שימושים לגביהם הצהיר המפקד הצבאי בפני בג"ץ בעניין ג'מעית אסכאן, ואשר שימשו כהצדקה להפקעת אדמותיהם של תושבי הכפרים העותרים), ממשיך המפקד הצבאי להבטיח מכל משמר, כי תושבי מדינת ישראל (שאינם תושבים מוגנים, ואינם נושאים בכל זכות שימוש בנוגע לכביש המצוי בתוככי השטח הכבוש) ימשיכו ליהנות במלוא הנוחות מהכביש על כלל השירותים שהוא עשוי לספק להם.
נוכח האמור, נבקשכם להורות על פתיחת הכניסות והיציאות הבאות:
דרך הגישה לכפר ח'רבתא אל מסבח – גם לצורך יציאה ממנה;
דרך הגישה לכפר א-טירה – כך שתתאפשר גישה לכביש 443;
דרכי הגישה לכפר בית עור אל תחתא – כך שתתאפשר כניסה ויציאה מהן;
דרך הגישה לאזור אל-ג'יב וביר נבאללה, שתאפשר גם גישה לאזור הכפרי של הכפרים בית סוריק ובידו;
דרך הגישה לרמאללה דרך ביתוניא. בהקשר זה נציין, כי הגם שבית המשפט דחה את דרישת העותרים להורות למשיבים על פתיחתו של קטע זה, הרי שיש לחזור ולהבהיר, שהותרת הסגירה של קטע זה על כנה שוללת מאוכלוסיית האזור את השימוש העיקרי לו נועד הכביש.
בנסיבות אלו נבקשכם לגבש תוכנית חלופית, הנותנת ביטוי ממשי ואמיתי לקיום חובותיו של המפקד הצבאי כלפי האוכלוסייה המקומית, והעומדת בהצהרות שהצהיר בפניהם ובפני בית המשפט הגבוה לצדק עת ביקש להפקיע את אדמותיהם לטובת סלילתו של כביש 443.
אכן, מודעים אנו לקולות הרמים הנשמעים בישראל נגד פתיחת הכביש לתנועת פלסטינים. דא עקא, שעם כל ההבנה לקושי לעמוד נוכח דרישה ציבורית ולחץ פוליטי, הרי שעל המפקד הצבאי ויועציו המשפטיים לעמוד מכל משמר מפני ניצול פסול ובלתי חוקי של סמכויות, שהופקדו בנאמנות בידיו.
בשולי הדברים נבקש להביע תמיהה על כך שהתוכנית הוצגה בפני העותרים אך כעת, ורק לאחר פניות חוזרות מטעמנו. כפי שלמדנו לדעת, מערכת הביטחון עשתה מאמצים ניכרים על מנת להציג את התוכנית מבעוד מועד, כבר בתחילת חודש מרץ, בפני ישראלים תושבי האזור (תושבי ההתנחלויות גבעת זאב ובית חורון), ואף מצאה לנכון לפרסם את תכניתה בתקשורת.
בכבוד רב ובברכה,
לימור יהודה, עו"ד
