- כמה מאבטחים פרטיים מטעם המדינה פועלים בירושלים המזרחית, ועל מי הם שומרים?
כ-350 מאבטחים מטעם המדינה מוצבים בעשרות בתים ומתחמים בסילוואן, בעיר העתיקה ובאזורים נוספים בירושלים המזרחית, בהם חיים כ-2,000 תושבים יהודים.
המאבטחים מוצבים מסביב לשעון, שבעה ימים בשבוע, בבתים ובמתחמים. הם נעזרים במצלמות אבטחה הפרושות באזור, ולרשותם עומדים ג'יפים ממוגנים בהם הם מסיעים את התושבים ועורכים סיורים. כל תושב וכל מי שבא לבקר את התושבים לליווי אישי, רגלי או ממונע. הם גם מאבטחים מבקרים בבית הקברות בהר הזיתים.
- מדוע המדינה מעניקה לאנשים פרטיים שמירה פרטית – וכמה זה עולה לנו?
כשאריאל שרון היה שר השיכון הוא רכש בית ברובע המוסלמי שבעיר העתיקה, הציב בו כמה מאבטחים פרטיים, ודאג שיקבלו תשלום מהמדינה. מאז נשאר הסידור הזה, אך היקף ההתנחלויות ואיתן מערך האבטחה הלך וטפח ממאבטחים בודדים למאות.
תקציב המערך לשנת 2012, לפי הערכת המדינה, יגיע ללמעלה מ-50 מיליון ₪. נתון זה אינו התקציב הסופי ואינו כולל את כל סעיפי התקצוב. בשנת 2010, למשל, לאחר הוספת כלל סעיפי האבטחה, הגיע התקציב ל- 76 מיליון ₪.
- למה עלה הנושא של המאבטחים לכותרות?
הפניות הראשונות של האגודה לזכויות האזרח בנושא נכתבו על רקע עדויות שהלכו והצטברו במהלך שנת 2010 בדבר אלימות והתעמרות מהן סובלים תושבים פלסטינים, בייחוד ילדים, מידיהם של המאבטחים. במסגרת דוח "מרחב לא מוגן" שפרסמה האגודה לזכויות האזרח מובאות דוגמאות נוספות.
בשנים האחרונות אירעו שורה של מקרים, בהם נראה כי ידם של המאבטחים הפכה קלה יותר על ההדק, אשר הביאו לפציעות בגוף ובנפש. בניגוד לשוטרים, המוגבלים בהפעלת כוח בשל כפיפותם לחוקים ולפקודות המשטרה, ויכולים להיעזר באמצעים אלימים פחות כמו גז מדמיע, המאבטחים הפרטיים אינם כפופים לחוקים אלו ולרשותם אקדחים בלבד. כמו כן, בניגוד לשוטרים, אשר בשעת חיכוך מחויבים לפעול להגנה על חיי הכל, המאבטחים בהגדרה אמורים להגן על צד אחד בלבד.
- האם המאבטחים פועלים על פי אותם נהלים כמו שוטרים?
המאבטחים אינם שוטרים ואינם עובדי מדינה, אלא אנשים פרטיים המועסקים במסגרת מכרז, שכיום מפעילות חברת מודיעין אזרחי וחברת סער.
כיוון שהם אינם שוטרים, הנהלים שלהם נפרדים. בפניות הראשונות בנושא של האגודה לזכויות האזרח, סירבו הרשויות לפרסם את הנהלים על פיהם פועלים המאבטחים והתעקשו לפעול בחוסר השקיפות. בעקבות עתירה מנהלית של חופש מידע שהגישה האגודה לזכויות האזרח, הועברו אלינו הנהלים, ודרכם התאפשרה בחינת עבודת המאבטחים במסגרת הגשת העתירה. לעתירת חופש מידע ראו כאן.
- מה קבעה הועדה הציבורית לבדיקת האבטחה בירושלים המזרחית?
הפעלת המאבטחים נתונה בידי משרד השיכון, על אף התנגדויות של שרי השיכון. בשנת 2005 מינה שר השיכון דאז יצחק הרצוג את אלוף (במיל.) אורי אור לעמוד בראש ועדה ציבורית שתבחן את הבעיה המובנית בהפעלת המאבטחים בשכונות. "הוועדה הציבורית לבדיקת השמירה ואבטחת המתחמים במזרח ירושלים" המליצה לבטל את האבטחה באמצעות החברות הפרטיות, ולהעבירה לידי המשטרה. הממשלה קיבלה את ההמלצה, אולם בינואר 2007, שלושה חודשים לאחר מכן, קיבלה הממשלה החלטה נוספת, שביטלה את הראשונה והחזירה את המצב לקדמותו. וכך נותר המצב על כנו.
שר השיכון אריאל אטיאס, שתחת משרדו פועל מערך האבטחה, פנה בעבר לראש הממשלה והבהיר כי הוא "סבור שאחריות לגבי בטחון אזרחי המדינה צריכה להיות תחת הגורם המקצועי האמון על נושא זה, קרי משטרת ישראל", והוסיף כי הסיכון לחיי אדם הטמון במצב הנוכחי כמוהו כ"כתובת מרוחה על הקיר".
- מתי הוגשה עתירה נגד הפעלת מערך האבטחה, ואיפה היא עומדת?
האגודה לזכויות האזרח, יחד עם תושבים פלסטינים המתגוררים באזורים בהם פועלים מאבטחים, עתרו לבג"ץ ב-31.10.11, בדרישה לשים קץ להפעלתם של המאבטחים הפרטיים. דיון ראשון צפוי להתקיים ב-12.12.12.
את העתירה, תשובת המדינה, ותשובת תושבים יהודים שביקשו להצטרף לצד המשיבים ניתן לראות כאן:
https://law.acri.org.il/he/?p=24437
