בשקט-שקט עסוקה הממשלה במהלך חדשני אצלנו: שמירה על זכויות עובדים באמצעות אכיפת חוק. אחרי שנים ארוכות שבהן עשו המעסיקים בישראל ככל העולה על רוחם אמור חוק חדש שנכנס לתוקף לתת לרשויות הממשלתיות כלים נוספים לאכיפת חוקי העבודה. לצד הגדלה משמעותית של מספר הפקחים בתחום, החוק מאפשר להטיל קנסות על מעסיקים שיפרו את חוקי העבודה, לפרסם את שמותיהם, לבטל רישיונות והיתרים שונים שקיבלו מטעם המדינה, לפסול אותם מהתמודדות במכרזים של המדינה ועוד.
אחד החידושים החשובים הוא שבכך החוק מטיל את האחריות לזכויותיהם של עובדי הקבלן לא רק על הקבלן, אלא גם על מזמין השירותים שעבורו מתבצעת העבודה. מנקה עובדת קבלן ששכרה שולם באיחור תוכל להגיש תביעה נגד הבנק שאת סניפיו היא מצחצחת; מאבטח בכניסה לקניון יוכל לתבוע את חברת הקניונים אם לא תוגמל עבור שעות נוספות; עובדת חדר אוכל תוכל לתבוע את חברת ההיי-טק שבה היא מבשלת אם לא תקבל את דמי הפנסיה המגיעים לה.
הפורום לאכיפת זכויות עובדים סימן כבר לפני שנים רבות את הצורך להטיל את האחריות לשמירת זכויות עובדי הקבלן על מי שמזמין את השירות מהחברה הקבלנית. אחרי שמונה שנים של מאמצים ומחאה חברתית אחת, גם בממשלה הבינו שעצימת העיניים לא יכולה להימשך, ושגם עובדי הקבלן זכאים לביטחון תעסוקתי מינימלי. אבל גם בנושא הזה צעדי הממשלה הם בבחינת מאוחר מדי ומעט מדי.
מאז שנת 2004, אז החלו הניסיונות לקדם חקיקה להגנה על זכויות עובדי הקבלן, דפוס ההעסקה הזה רק הלך והתפשט. החוק הנוכחי חל על ענפי השמירה, האבטחה, הניקיון וההסעדה, אך כיום יש עובדי קבלן בעוד שורה ארוכה של תחומים: הוראה, סיעוד, חינוך לגיל הרך, שירותי בריאות, הוראה אקדמית, ועוד, מקצועות שעד לפני כמה שנים זיכו את בעליהם בפרנסה הגונה, וכיום גם בהם שוררים ניצול וחוסר ודאות. החוק גם אינו חל על עובדים לתקופה של עד שישה חודשים ובמשרות חלקיות, מה שנותן למעסיקים תמריץ לפגוע עוד יותר בעובדים באמצעות העסקתם באופן חלקי ולתקופות קצרות.
נוסף על כך, החוק מעניק למעסיקים שהפרו את חוקי העבודה "פטוֹרים" רבים, באופן שמטיל נטל בלתי סביר על העובדים או מאפשר "מחיקה" של שנים רבות של עושק. כך, למשל, מעסיק שמבטל חוזה ההתקשרות עם הקבלן מיד עם הגשת התביעה פטור מאחריות. מעסיק יהיה פטור מאחריות גם אם יראה שהסתמך על בדיקות תקופתיות של גורם מקצועי, אף שהניסיון מוכיח כי הבדיקות הללו לא מצליחות על פי רוב למנוע הפרת זכויות עובדים.
אם הממשלה רוצה באמת להתמודד עם ההפרות המסיביות של זכויות עובדי הקבלן, עליה לתת דוגמא ולאמץ מדיניות של חזרה להעסקה ישירה, למעט במקרים שבהם יש צורך בעבודה או בשירות הדורשים ידע ומומחיות מיוחדים. ראוי שמשרד התמ"ת, האחראי על אכיפת זכויות העובדים, יהיה הראשון שיחל בכך ויעבור להעסקה ישירה של כל מי שהוא מעסיק. למשל, את המורים במרכזי ההכשרה המקצועית שלו, שם מועסקים עשרות מורים שמוגדרים כ"נותני שירותים". חלקם עובדים 15 ו-20 שנה, בלי לקבל תנאים סוציאליים. כשהמשרד מקפיא קורסים הם לא זכאים לדמי אבטלה. אולי הצעד הראשון במחויבות הממשלתית להעסקה הוגנת צריך להיות החלטה של משרד התמ"ת לחזור למודל של העסקה הוגנת.
טלי ניר היא מנהלת המחלקה לזכויות חברתיות כלכליות באגודה לזכויות האזרח
המאמר התפרסם בעיתון ידיעות אחרונות ב-4.11.12
