טלי ניר
ועדה מתכנסת ומחליטה לסלול כביש שעובר, אופס, ממש על הבית שלכם. את הבית יהרסו, וכך גם את כל הבתים האחרים בסביבה, ואתם תצטרכו להתפנות. על פיצויים אין מה לדבר. מה שעוללה ממשלת סין לעניי בייג'ינג, צפוי לקרות ממש בקרוב גם לישראלים. כמובן, לא ביישובים יהודיים ולא במרכז הארץ. אלפי תושבים בכפרים בדואיים בנגב, אולי המגזר המוחלש והמושתק ביותר בישראל, עלולים להיות מפונים מבתיהם לטובת כביש.
רק לפני שנה הכירה ועדה ציבורית, בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג, בכך שבמשך שנים ארוכות נפגעו אנושות זכויותיהם הבסיסיות של התושבים הבדואים בנגב על ידי רשויות המדינה, וקראה לתיקון המצב. הועדה אף קבעה כי הבדואים בכפרים הבלתי מוכרים אינם "פולשים", וכי על הממסד לפעול לקידום הידברות עמם. אולם, הקביעה הזו לא הפריעה למוסדות התכנון להמשיך במנהגם ו"לא לספור" את הבדואים גם הפעם.
בחודש שעבר החליטה המועצה הארצית לתכנון ולבניה לאשר את הרחבת כביש חוצה ישראל דרומה, למרות שזו מתוכננת לעבור בשטחם של כפרים בדואים. מבדיקה שערכו אנשי עמותת "במקום" והמועצה האזורית לכפרים הבדואים הבלתי מוכרים בנגב, עולה כי תוואי כביש 6 המוצע (ממחלף מאחז למחלף הנגב) מתעלם מקיומם של שמונה כפרים בדואיים בלתי מוכרים, חלקם קיימים עוד מלפני קום המדינה, שמתגוררים בהם יותר מעשרת אלפים תושבים. יתרה מכך, התכנית פוגעת גם בכמה ישובים בדואיים מוכרים, בהם אום בטין ואל-סייד. המשמעות היא שכ-600 מבנים המשמשים את האוכלוסייה הבדואית ייהרסו לטובת סלילת הכביש, וכשלושת אלפים תושבים ייאלצו להתפנות מבתיהם ומאדמותיהם ויוותרו ללא קורת גג וללא מקורות פרנסה.
מוסדות התכנון, האחראים להחלטה על סלילת הכביש, הם גם אלה שהיו צריכים לתת את הדעת על ההשלכות על האוכלוסייה המקומית. אבל עיון בפרוטוקולים של דיוני הוועדות השונות מעלה, שלא התקיים הדיון הנדרש על הפגיעה בבדואים. נדמה שלגורל פרחי החלמוניות שצומחים באזור הוקדש דיון מעמיק יותר.
כאשר ניסו התושבים ופעילי הארגונים להיאבק ברוע הגזרה, ההתעלמות והאטימות נמשכו: כשנציגי "במקום" ביקשו להציג את עמדתם בפני המועצה הארצית, נמסר להם בצורה לקונית שפנייתם נעשתה באיחור. המועצה התעלמה מהעובדה שבמצב העניינים התקין, מוסדות התכנון הם אלו שצריכים לפעול באופן יזום כדי לשמוע את עמדתם והסתייגויותיהם של התושבים.
ההתנהלות של מוסדות התכנון מקוממת במיוחד לאור התקווה שעוררה ועדת גולדברג, שהמליצה, בין השאר, להכיר בכפרים הבדואיים במקום מושבם. הממשלה אימצה את ההמלצות ופועלת כעת ליישומן באמצעות ועדה ממשלתית מיוחדת. תכנית המתאר העתידית לאזור באר שבע, שנדונה כעת, מיועדת אף היא להציע פתרונות התיישבות נוספים לאוכלוסייה הבדואית שתיוותר מחוץ לישובים המוכרים. ברור שאם התוכניות להרחבת כביש 6 דרומה תצא לפועל כעת, היא תסכל את יישום מסקנות ועדת גולדברג, ותציב עובדות בשטח גם בפני תוכנית המתאר שבדיונים.
עוד לא מאוחר לתקן את המעוות. שרי הממשלה צריכים לקבל החלטה אמיצה, לדחות את סלילת הכביש ולהחזיר את התכנית לדיון במוסדות התכנון הרלוונטיים, שאליו יוזמנו נציגי התושבים העלולים להיפגע. עם כל לשמירה על החלמוניות, גורלם של אלפי אזרחי המדינה הוא שצריך להיות בראש מעייניה של מערכת התכנון.
המאמר פורסם בעיתון ידיעות אחרונות ב-22.10.09
