13 ביולי 2009
לכבוד
חברי הממשלה
לכבוד
חברי הכנסת
שלום רב,
הנדון: הצ"ח ההתייעלות הכלכלית פרק י"ח – הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל – הסתייגויות
בימים הקרובים צפויה הצעת החוק שבנדון, שעניינה הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל, לעלות להצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאה.
כפי שוודאי ידוע לכם, המדובר ברפורמה מקיפה ומשמעותית ביותר, שיש לה השלכות רבות – חברתיות, סביבתיות וכלכליות – שהדיון הפרלמנטארי בה בוועדה היה מהיר מאד ורחוק מאד מלהיות ממצה. יתר על כן, הרפורמה כוללת מספר גדול של כשלים חמורים ביותר אשר יש בהם כדי לפגוע באינטרס הציבורי הרחב ובזכויותיו הבסיסיות של הציבור בישראל.
אשר על כן, אנו פונים אליכם בבקשה כי תתנגדו להצ"ח האמורה.
לחלופין בלבד – אנו פונים אליכם בבקשה, כי תפעלו לאשר מספר הסתייגויות להצעת החוק, שיש בהן כדי להבטיח כי הרפורמה תבטיח יותר את הזכויות והאינטרסים של כלל הציבור בישראל.
אנו סבורים, כי לכל הפחות, יש להכניס את שלושת השינויים הבאים, וזאת ע"י אישור ההסתייגויות הנוגעות לעניינים אלה בהצבעה במליאה:
1. הרכב מועצת מקרקעי ישראל –
א. סעיף 1(8) להצ"ח קובע, כי המועצה תורכב משמונה נציגי ממשלה ושישה נציגי קק"ל. בהתאם להצעת החוק לא יהיו במועצה נציגי ציבור כלשהם, לרבות נציגי אקדמיה, המתמחים במגוון ענייני מקרקעין, או נציגי ארגונים סביבתיים או חברתיים.
ב. יתר על כן, אין הצדקה לנציגות יתר של קק"ל במועצה, שהיא רשות ציבורית, שאמורה "לקבוע את המדיניות הקרקעית שלפיה ינוהלו מקרקעי ישראל." הרשות אמורה לנהל את הקרקעות עפ"י אמות מידה ציבוריות, בעוד קק"ל רואה את עצמה כגוף, שמחויב לשמור ולנהל את הקרקעות לטובת חלק מהאוכלוסייה בלבד, ואינה יכולה להיות נאמנו של הציבור הרחב, כולל הערבי. מכאן שאין שום הצדקה שקק"ל תזכה לייצוג כפי שמוצע.
ג. מה שמוצע על ידינו – לתמוך בהסתייגויות להצ"ח שעניינן הוספת נציגי ציבור למועצה- כולל אקדמאים, נציגי ארגונים סביבתיים, נציגי ארגונים חברתיים.
2. כפיפות נציגי הממשלה במועצה למדיניות הממשלה –
א. סעיף 1(8)(א1) להצ"ח קובע, כי נציגי הממשלה למועצה, שהינם רוב החברים בה, יהיו כפופים בהצבעותיהם להחלטות הממשלה.
ב. המדובר בהוראה בעייתית ביותר שאינה מאפשרת להביא לידי ביטוי את עמדותיהם המקצועיות והעצמאיות של משרדי הממשלה השונים, כל אחד לפי תחום עיסוקו ומומחיותו. הדבר חמור במיוחד נוכח היותם של נציגי הממשלה רוב במועצה.
ג. מה שמוצע על ידינו – לתמוך בהסתייגויות להצ"ח המבקשות למחוק סעיף זה ולאפשר לנציגי המשרדים הממשלתיים השונים להפעיל שיקול דעתם העצמאי והמקצועי, בהתאם לעניין הנדון.
3. ועדות קבלה בישובים חקלאיים ובישובים קהילתיים קטנים –
א. בנוסח המתוקן של הצ"ח, שהונח על שולחן ועדת הכלכלה ביום ההצבעות עצמו, הוסף סעיף חדש – סעיף 4כ – שלא היה לו כל זכר קודם לכן בטיוטות הצ"ח השונות. עניינו של סעיף זה – אישור לקיום ועדות קבלה לישובים חקלאיים וישובים קהילתיים קטנים.
ב. הוספת הסעיף באופן זה מהווה הליך חקיקה בלתי ראוי, בלשון המעטה, שכן הסעיף החדש הוסף במחטף, ברגע האחרון, ועבר ללא כל דיון ציבורי בו. הוא אף נופל לדעתנו בגדר עניין "החורג מגדר הנושא של הצעת החוק", שלא ניתן היה כלל להעלותו לדיון בוועדה, כקבוע בסעיף 120 לתקנון הכנסת.
ג. אך מעבר לכך, ולגופו של עניין, המדובר בסעיף פוגעני במיוחד שיש בו כדי להפלות אוכלוסיות רבות במדינת ישראל. הסעיף יאפשר לגופים פרטיים לערוך סלקציה פסולה בין המבקשים להתגורר בישובים האמורים. הניסיון הרב שהצטבר בנושא מוכיח כי ועדות הקבלה מהוות כלי לסינון אוכלוסיות מגוונות, שאינן נושאות חן בעיני חברי ועדות הקבלה, לעיתים באופן משפיל, תוך שימוש בקריטריונים כמו אי התאמה חברתית, ואף מטעמים גזעניים. בשנים האחרונות היינו עדים למקרים רבים של אנשים שלא התקבלו לישובים רק משום שהם מזרחים, רוסים, אתיופים, ערבים, דתיים, משפחות חד הוריות, זוגות בני אותו המין וכך הלאה, כל ועדה לפי טעמה.
ד. הבעייתיות הרבה בסלקציה בישובים קהילתיים העסיקה ומעסיקה את בתי המשפט בשנים האחרונות והסוגיה נדונה במספר עתירות לבג"ץ נגד חוקיותה של הוראה 1015 של מועצת מקרקעי ישראל, המתירה קיום ועדות קבלה במקרים מצומצמים. והנה – לא רק זאת שהממשלה מעבירה במחטף את ההוראה, חרף החשיבות הציבורית הרבה שלה, אלא זאת – סעיף זה אף הולך מעבר להחלטת מועצת מקרקעי ישראל, ומחמיר את הפגיעה.
ה. בעוד שמועצת מקרקעי ישראל הטילה הגבלות על ועדת הקבלה וקבעה, כי החלטתה היא המלצה בלבד ואינה מחייבת את המינהל, בהצעת החוק ניתנת לאגודה השיתופית זכות וטו על החלטה למכור למי שאינו רצוי בעיני חבריה. כלומר – המדינה מעניקה לגוף פרטי זכות חוקית להפלות בין אנשים המבקשים לרכוש מגרש בקרקע ציבורית.
ו. זאת ועוד – בעוד שבהחלטת מועצת מקרקעי ישראל נקבע, כי ועדת קבלה תפעל רק בישובים חקלאיים, בטענה שישובים מסוג זה דורשים ערבות הדדית ושיתופית רבה המחייבים בדיקה של המבקש להתגורר בהם, באה הצעת החוק ומרחיבה את פעילות ועדת הקבלה גם להרחבות של מושבים וקיבוצים, וזאת למרות שהרחבות אלו הן ככלל שכונות עירוניות לכל דבר ועניין.
ז. מה שמוצע על ידינו – לתמוך בהסתייגויות שמבקשות למחוק סעיף זה.
עם פרסום רשימת ההסתייגויות, נשלח לכם נייר מעודכן עם הפניה להסתייגויות הרלבנטיות.
בכבוד רב ובברכה,
דבי גילד-חיו, עו"ד
מקדמת מדיניות וחקיקה
