הפורום לאכיפת זכויות עובדים
איתך – משפטניות למען צדק חברתי | האגודה לזכויות האזרח בישראל | התוכנית למשפט ורווחה, הפקולטה למשפטים אוניברסיטת תל אביב | טבקה | קו לעובד | שדולת הנשים
25 במאי 2009
לכבוד
הפרופ' יעקב נאמן
שר המשפטים ויו"ר ועדת שרים לחקיקה
ירושלים
שלום רב,
הנדון: הצ"ח הביטוח הלאומי (תיקון סמכות בית הדין לעבודה להאריך מועדים להגשה) לקראת הדיון בועדת שרים לחקיקה ביום 31.5.09
1. אנו פונים אליך בזאת, כדי לבקש תמיכתך בהצ"ח החשובה שבנדון, אשר תידון בועדת השרים לחקיקה ביום 31.5.09, שעניינה הקניית סמכות לבית-הדין לעבודה להורות על הארכת מועדים לעניין הגשת תובענות וערעורים נגד המוסד לביטוח לאומי.
2. בסעיף 396 לחוק הביטוח הלאומי הוסמך שר המשפטים, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה, לקבוע הוראות בדבר מועדים להגשת תובענות וערעורים לבית הדין לעבודה נגד המל"ל ונגד ועדות העררים של המל"ל לעניין החוק.
3. בהתאם לכך, הותקנו תקנות הקובעות המועדים. אלא שהמועדים שנקבעו בתקנות הינם קצרים מאד, דבר הגורם לעיתים לעוול קשה למבקשים לערער או לתבוע את המל"ל.
4. יודגש, כי על פי רב, מבוטחי המל"ל הזקוקים לשירות המוסד, ואף נדרשים לפעמים לתבוע או לערער על החלטות המוסד הינם על פי רב אוכלוסיות מוחלשות, אשר פרקי הזמן הקבועים בחוק קצרים להם מאד. אין המדובר בשני צדדים שמומחיותם, יכולותיהם ו/או הידע שלהם שווים או מאוזנים. ההיפך הוא הנכון, המדובר, מצד אחד, במוסד גדול עם אמצעים של כח אדם ושל טכנולוגיה, ארגון בעל מומחיות, ידע ומידע; ומנגד המבוטח שהוא האזרח הפשוט שאין בידיו על פי רב את כל אלה. יתר על כן, מדובר בדר"כ באנשים המצויים במצוקה עת הם נזקקים לתמיכת המל"ל, כאשר לעיתים קרובות הם מנהלים מכלול של הליכים מול המל"ל, וכן עסוקים במקביל בטיפול בכל יתר ההיבטים של מצוקתם (נכות, תאונת דרכים, קצבאות זקנה וסיעוד, וכיוצ"ב). יתר על כן, במקרים רבים התובעים בתיקים נגד המל"ל אינם מיוצגים, וכמובן שהדבר מפחית את נגישותם לפרוצדורות, מועדים וסדרי הדין.
5. כפי שמובהר בדברי ההסבר לחוק – בחיקוקים שונים פזורות הוראות המסמיכות ערכאות שיפוט למיניהן להאריך מועדים הקבועים בחיקוק מטועמים מיוחדים שיירשמו. בית הדין לעבודה קבע לא אחת שאין הוא מוסמך לעניין הגשת תביעות וערעורים נגד המוסד לביטוח לאומי להורות על הארכת מועדים ומן הראוי להסמיכו לעשות כן ללא דיחוי נוסף, ובלשון בית-הדין: "מאחר שהסמכה כזו לא נקבעה דין הערעור להידחות. אין אלא לחזור פעם נוספת על הצורך בשינוי המצב בעניין נושא ערעור זה" (דב"ע מט/170-0 פרת המוסד לביטוח לאומי, דיון מט/170-0, פד"ע כא' 132 ,138) וכן "לא יתכן שלאף גוף לא תהיה סמכות להארכת מועד" (דברי השופטת אלישבע ברק בדעת מיעוט בעב"ל 307/96 אל על המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי, לג 32).
6. בנוסף, מאחר שמדובר במערכת של בטחון סוציאלי ראוי שלא לקבל את הדבקות בעניינים פרוצדוראליים מבלי לאפשר בחינת המקרה הפרטני באמצעות בית הדין. בפסיקה ענפה כבר הביע בית הדין דעתו, כי המל"ל והמבוטח אינם שני צדדיים יריבים, אלא בעלי אינטרס משותף להגשים זכויותיו הסוציאליות של המבוטח, וכי למל"ל חובות נאמנות מוגברות כלפי המבוטחים (פס"ד עב"ל 1381/01 ויולטה אולחובוק המל"ל (טרם פורסם) ; דב"ע נה/ 0-115 מרים יחזקאל המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כט 121). יש בדברים אלו כדי להצדיק, לכל הפחות, לאפשר לבתי הדין לעבודה לבחון כל מקרה לגופו ולהאריך המועד להגשת תביעה או ערעור, כאשר הינו מוצא כי הדבר נחוץ לשם ההגנה על זכויותיו הבסיסיות ביותר של המבוטח.
7. ויודגש, כי הצ"ח שבנדון אינה דורשת הארכה או ביטול של המועדים להגשת תביעות או ערעורים לבית הדין באופן גורף, אלא מבקשת לאפשר לבית הדין לבחון כל מקרה לגופו, ולהעניק לו הסמכות להחליט בכל מקרה לפי נסיבותיו, אם נגרם עוול בלתי מוצדק אשר בגינו יש לאפשר למבוטח להגיש את תביעתו או ערעורו גם במועד מאוחר מזה הקבוע בתקנות.
8. לאור כל האמור לעיל, אנו שבים וקוראים לך לאשר הצ"ח חשובה זו, ולהבטיח בכך את זכויות המבוטחים בביטוח הלאומי הנזקקים לשירותי המוסד במצוקתם.
בכבוד רב ובברכה,
דבי גילד-חיו, עו"ד
מקדמת מדיניות וחקיקה
האגודה לזכויות האזרח
