האגודה פנתה לוועדת הפנים לקראת דיון בנושא הקמת מתחם מגורים סגור לציבור הדתי לאומי בלבד ביפו.
האגודה מתנגדת באופן עקרוני לכך שגורמים פרטיים, כמו יזמים של קבוצות רכישה, קבלנים או אגודות שיתופיות, יסננו את המבקשים לרכוש או לשכור דירה בשכונות המגורים אותן הם מקימים על אדמות ציבור. בין השאר פעלה האגודה נגד סינון המבקשים להתגורר בישובים קהילתיים באמצעות ועדות קבלה; נגד הכוונה לייחד שכונת מגורים חדשה במתחם השוק הסיטונאי בתל-אביב לאנשי היי-טק בלבד; ומול מינהל מקרקעי ישראל, בדרישה לקבוע כללים בדבר התמודדותן של קבוצות רכישה במכרזי המינהל.
במקרה הספציפי הזה, מעבר לבעיתיות העקרונית האמורה לעיל, אף יש חשש מפגיעה במרקם היחסים העדין בין יהודים לערבים בערים המעורבות. כן יש חשש כי העברת המקרקעין האמורים תפגע באפשרות להגיע לפתרונות למצוקות הדיור לתושבי יפו היהודים והערבים, כפי שהתחייבה עיריית תל-אביב-יפו לעשות.
להלן המכתב במלואו.
18 במאי, 2009
לכבוד
ח"כ דוד אזולאי, יו"ר
ועדת הפנים והגנת הסביבה
הכנסת
שלום רב,
הנדון: הקמת מתחם מגורים סגור לציבור הדתי לאומי בלבד ביפו
עמדת האגודה לזכויות האזרח
לקראת הדיון ביום 20.5.09 בועדת הפנים והגנת הסביבה
1. ביום 20.4.09 פנתה האגודה לזכויות האזרח בשמו של מכון "אופק חדש" ליועמ"ש מינהל מקרקעי ישראל בדרישה לפסול את התמודדותה של קבוצת הרכישה של חברת "באמונה", במכרז לבניית 60 יחידות דיור במתחם שוק האתרוג בשכונת עג'מי ביפו. הקבוצה מסרבת למכור דירות במתחם המגורים ליהודים שאינם נמנים על הציבור הדתי לאומי או לערבים. היזם, מר ישראל זעירא, אינו מסתיר את כוונתו לבנות במקום שכונה גדולה, שכולה תהיה סגורה רק לציבור הדתי לאומי.
יש לאסור על יזמים פרטיים לסנן רוכשים כראות עיניהם
2. אנו מתנגדים באופן עקרוני לכך שגורמים פרטיים, כמו יזמים של קבוצות רכישה, קבלנים או אגודות שיתופיות, ייטלו לעצמם את החירות לסנן את המבקשים לרכוש או לשכור דירה בשכונות המגורים אותן הם מקימים על אדמות ציבור. התנגדותנו היא עקרונית, ולא קשורה לכך שבמקרה זה מדובר בקבוצת רכישה של אנשים מהמגזר הדתי לאומי.
3. נבקש להזכיר, כי פניה זו באה בהמשך לפעילותנו נגד סינון המבקשים להתגורר בישובים קהילתיים באמצעות ועדות קבלה ? פרקטיקה שננקטת על פי רוב על ידי קבוצות חילוניות, המבקשות לשמור על הומוגניות, ולסנן מיעוטים, כמו חרדים, מזרחיים ואנשים עם מוגבלויות, באמצעות ועדות קבלה. פנייה זו באה אף בהמשך לעתירתנו נגד עיריית תל-אביב בתביעה לפסול את התמודדותה של קבוצת רכישה, שהתמודדה במכרז להקמת שכונת מגורים חדשה במתחם השוק הסיטונאי. באותו מקרה ביקש היזם לסנן את הרוכשים הפוטנציאלים ולייעד את השכונה לאנשי היי-טק בלבד, שעברו ועדת קבלה מטעמו (עתירה זו טרם התבררה עקב הקפאת המכרז). כמו כן, עוד טרם לפנייתנו בנושא קבוצת הרכישה של חברת "באמונה", פנינו ביום 31.12.08 למינהל מקרקעי ישראל בדרישה לקבוע כללים בדבר התמודדותן של קבוצות רכישה במכרזי המינהל, כדי למנוע את התפשטות התופעה שבה יזמים מארגנים קבוצות רכישה, שהכניסה אליהן כרוכה בסינון משפיל שנעשה על ידם, שמטרתו על פי רוב להבטיח "שכנים איכותיים".
4. אנו סבורים כי על מינהל מקרקעי ישראל להבטיח כי מקרקעין ציבוריים לא יועברו ליזמים שנוקטים בהפליה או מסננים את המבקשים להתגורר בשכונה שתיבנה. הקצאת המקרקעין בנסיבות אלו מהווה הפרה בוטה של חובתו של מינהל מקרקעי ישראל לכבד את הזכות החוקתית לשוויון, ומנוגדת לפסיקת בית המשפט העליון.
5. ביום 20.4.09 שלח היועץ המשפטי של המינהל תשובה לפנייתנו, בה מסר כי אין ביכולתו של המינהל, מבחינת היקף המשאבים העומד לרשותו, לבחון את מדיניות השיווק של קבוצות רכישה או יזמים אחרים שזוכים במכרזים ולכן הוא אינו מתערב באופן העברת הזכויות המבוצע על ידם. מאותו הטעם, טען יועמ"ש המינהל, אין ביכולתו לפסול את קבוצת הרכישה במכרז שוק האתרוג "מבלי לחוות דעה ביחס לחוקיות הגבלת ההשתתפות".
6. ביום 10.5.09 פנינו ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה להנחות את המינהל לשקול מחדש את עמדתו, וכן להקפיא כל הליך ביחס למכרז שוק האתרוג. "המינהל אינו ספסר קרקעות, אלא גוף ציבורי, המחזיק במקרקעין כנאמן עבור הציבור כולו", כתבנו. "המינהל אינו רשאי "להימנע מלחוות דעה לגבי חוקיותה של הגבלת ההשתתפות", כפי שנכתב בתשובת המינהל. "חובתו לעשות כן".
7. דרשנו כי המינהל יוסיף לתנאי המכרז כללים בדבר הקצאת המקרקעין, וידרוש מהמתמודדים במכרז להצהיר כי יפעלו על פיהם. דרשנו כי המינהל ידרוש מהמתמודדים הסבר על אופן שיווק המקרקעין, כך שוועדת המכרז תוכל לוודא, כי אין פסול באופן השיווק של יחידות הדיור או המגרשים, לאור החובות המוטלות על המינהל. כמו כן דרשנו כי המינהל יוסיף בחוזה ההתקשרות עם זוכה המכרז סעיף, המחייב הקצאה שוויונית של יחידות הדיור או המגרשים. עד למועד שליחת מכתב זה לא קיבלנו תשובה מהיועץ המשפטי לממשלה.
8. לסיכום, עמדתנו הינה עקרונית, ואינה נוגעת רק לעניין קבוצת הרכישה של חברת "באמונה", או לקבוצה זו או אחרת באוכלוסייה. אנו סבורים כי על המינהל לכבד את הזכות לשוויון וכי יש להפסיק את הפרקטיקה שבה גורמים פרטיים מסננים על דעת עצמם את המבקשים להתגורר בשכונה אותה הם בונים.
יש להיאבק בגזענות
9. יכולנו לסיים כאן, אך אין מנוס אלא להתייחס לעוד שני עניינים. ראשית, אין אנו יכולים לעבור לסדר היום מול המגמה המדאיגה של קבוצות כמו זו של חברת "באמונה" להתיישב באופן פרובוקטיבי בתוך הערים המעורבות, מתוך אידיאולוגיה גזענית מוצהרת, שתומכת בהפרדה בין תלמידים יהודים וערבים, כפי שהצהיר יזם הקבוצה בראיון לעיתון "הארץ". אין לעבור לסדר היום מול התנהלות שעלולה לפגוע במרקם היחסים העדין בין יהודים וערבים בערים המעורבות.
10. חברת "באמונה" מצהירה כי מטרתה להתערות בקרב הציבור היהודי, לחזק את הציבור היהודי ולהתנחל בלבבות. לאור מטרות אלו, מוזרה העובדה שהישיבה התורנית, ועתה גם השכונה, שברצונה של הקבוצה להקים, נמצאים דווקא בלב שכונת עג'מי. קשה לראות בכך יד המקרה, וניתן להסיק כי זו מגמה מכוונת, שמטרתה לדחוק את הקהילה הערבית מיפו מטעמים אידיאולוגיים גזעניים. בגזענות צריך להיאבק, ולא להקצות לה מקרקעין ציבוריים.
יש לפתור את מצוקת הדיור של הקהילה הערבית ביפו
11. שנית, העברת המקרקעין במקרה דנן ליזם שמסרב לשווק את המקרקעין לערבים הינה מקוממת במיוחד גם לאור העובדה, שהמינהל התחייב לתת פתרון למצוקת הדיור הקשה של תושביה הערביים של יפו. התחייבות זו ל-400 יח"ד מעוגנת בפסק דין, אך טרם קוימה. ר' ה"פ (ת"א) 592/97 רשימת כולנו למען יפו נ' מינהל מקרקעי ישראל (מיום 30.11.97).
12. בקהילה הערבית ביפו, כמו גם בציבור היהודי בעיר, משפחות רבות שהן מעוטות אמצעים, אשר הן הקורבן של מדיניות פיתוח אכזרית, שאינה מתחשבת בקהילה. מן הראוי שמפירות הפיתוח ייהנו גם תושביה מעוטי האמצעים של יפו, ערבים ויהודים, וכי הפיתוח לא יביא לדחיקת אוכלוסיה ענייה מהעיר.
13. לאחרונה מתנהל דיאלוג בין תושבים לבין הוועדה לדיור בהישג יד של עיריית תל-אביב והמישלמה ליפו על פתרונות דיור לקהילה הערבית. בין היתר נכתב על ידי עמותת במקום ? מתכננים למען זכויות תכנון, והמעבדה לתכנון עם קהילה של הטכניון דוח שמציע פתרונות אפשריים לסוגיית הדיור. על מנת לקדם פתרון הולם ישנה חשיבות עליונה לשמירה על עתודות הקרקע האחרונות ושימוש מושכל בהן. כך גם לגבי מתחם שוק האתרוג, אשר הוא אחד ממשאבי הקרקע הנדירים באזור, ולכן השימוש בו חייב להיות חלק מהפתרון הכולל למצוקת הדיור ביפו.
14. אנו סבורים כי הצעד בו נקט המינהל יפגע בדיאלוג ובסיכוי לפתרון הולם למצוקת הדיור של הקהילה הערבית בעיר.
לאור כל האמור, אנו סבורים כי שגה מינהל מקרקעי ישראל, שלא פסל את התמודדותה של קבוצת הרכישה של חברת "באמונה".
בכבוד רב,
גיל גן-מור, עו"ד
