בשנה זו ניתן האות במסגרת "שנת היובל להצהרה האוניברסאלית על זכויות האדם ובשנת היובל למדינת ישראל"
קו לעובד
עמותת קו לעובד, שהוקמה בשנת 1991, מסייעת לעובדים ישראלים, מהגרי עבודה, פלסטינים מהשטחים הכבושים ומבקשי מקלט למצות את זכויותיהם, ופועלת לקידום זכויות עובדים בקרב הרשויות והציבור הרחב.
"אשר שמה לה למטרה להגן על זכויותיהם של עובדים
שאינם מסוגלים לעמוד על זכויותיהם בעצמם או על ידי ארגונם
ואשר בשמונה שנות קיומה הביאה אלפי תביעות עובדים למימוש זכויותיהם היסודיות לידי בירור וסיפוק
ועומדת לצדם בהדרכה ובעידוד ובדאגה לצרכי אנוש בסיסיים
על כל אלה ועל נדיבות לבם של פעיליה ותרומתם
להרמת קרנה המוסרית של מדינת ישראל".
– מתוך תעודת האות
"עיקר פעילותה של העמותה בטיפול פרטני בתביעות של עובדים בודדים לקבלת תשלומים המגיעים להם על פי חוקי העבודה במדינת ישראל: תשלומי שכר מינימום, פיצויי פיטורין, חופשת מחלה, תשלומי ביטוח לאומי במקרה של תאונת עבודה וכיוצ"ב. העמותה יוזמת חקיקת חוקים להגנה על זכויות עובדים. חלק מיוזמות אלו הפכו כבר לחוקים.
בשנתיים האחרונות, עם הגעתם לארץ של 200- 250 אלף פועלים זרים, נערכה העמותה לטיפול בקבוצת עובדים זו. העמותה הכינה פרסומים בשפות זרות (רומנית, פיליפינית, סינית, תאילנדית) אשר מחולקים לעובדים במקומות עבודתם, בשדה התעופה ולעתים לפני הגעתם לארץ. עובדי העמותה ומתנדביה מפעילים 'קו חם' של סיוע מיידי לעובדים במקרים של גרוש ברוטאלי מהארץ בניגוד לחוק, אלימות כלפי עובדים, והתעמרות מינית בעובדות זרות". – מתוך מכתב ההמלצה
"אנשי העמותה הם לעיתים הכתובת היחידה להתמודדות אמיצה עם עוולות אלו, ואינם נרתעים מפרסום ברבים של חברות אשר דרך התנהגותם אינה תואמת את החוק ומביאה כלימה על כל הציבור בארץ". – ועדת האות
שולמית אלוני – אות מפעל חיים
שולמית אלוני כיהנה כחברת כנסת במשך כשלושה עשורים, שימשה כשרה בממשלה והייתה ממייסדי רצ: התנועה לזכויות האזרח ולשלום. פעילויותיה הציבוריות והחינוכיות הוקדשו לקידום שוויון וזכויות אדם. האות ניתן לה בשנתה ה-70
"לוחמת נלהבת ובלתי-נלאית לזכויות האדם והאזרח
להרמת קרנה המדינית, המוסרית והמשפטית של מדינת ישראל
לשוויון בין המינים והגזעים והדתות האמונות והדעות למיניהן
לשלום של אמת וכבוד בינינו לבין אויבינו מסביב
ולהעלאת רמתם של החינוך והתרבות בישראל".
– מתוך תעודת האות
"הבעיה המרכזית שלנו היום איננה כמה זמן נמשך המשא ומתן על פינוי חברון ובאילו תאריכים יבצעו 'פעימה' נוספת של פרישה מחדש. הבעיה שלנו היא חברתית ותרבותית. רוב הציבור בישראל רוצה בחברה דמוקרטית ופתוחה, רוצה בחברת רווחה ורוצה בגילוי סולידריות כלפי אלה שאין להם. אם לא נבנה כאן חברה אזרחית פעילה ואכפתית אנו עשויים להישאב בלי משים אל תוך הגטו החדש-ישן של קנאות דתית לאומנית אלימה ומסוכנת. השאיפה הנושנה להיות 'חברת מופת', אינה רק פנטסיה של דור המייסדים. זה חלק מהאתוס הישראלי. לכן צריך להפשיל שרוולים, להתייצב ולעזור". – שולמית אלוני, מתוך "לא יכולה אחרת" – ביוגרפיה פוליטית, 1997, בעריכת עידית זרטל
אלוף הראבן – אות מפעל חיים
אלוף הראבן, איש מודיעין ומשרד החוץ בעברו, הוא חוקר והוגה אשר הקדיש חלק ניכר מעבודתו ליחסים בין יהודים לערבים. בשנת 1991 היה ממקימי עמותת סיכוי, אשר פועלת לקידום שוויון מלא בין אזרחים ערבים ויהודים בישראל.
"על אשר הקדיש את חייו למלחמה על כבוד האדם
וזכויותיו האנושיות והטיף בכתב ובעל-פה
לשוויון כל בני האדם שנבראו בצלם
ונגד הפליות קיפוחים משפטים קדומים ואמונות טפלות
ועל אשר הולך חלוץ לפני מחנה שומרי השלום
הסובלנות וההבנה ההדדית ומשמש בדיבוריו ובמעשיו
אות ומופת לאזרחות אחראית".
– מתוך תעודת האות
"זכות שאזרחי המדינה אינם מכירים – הולכת לאיבוד. מה שווה הזכות אם את ואתה אינכם יודעים על קיומה? וכמה קל להתעלם מזכותכם ולפגוע בה אם אתם עצמכם אינם מודעים לה. כדי לשמור על זכויות חייבים להיות ערניים. ככל שהמודעות של כל אחד מאתנו לזכויותיו, וההכרה של כל אחד מאתנו בזכויות הזולת, יגדלו ויתבססו, כך ניתן יהיה להגיש בצורה שלמה יותר חברת אזרחים המבוססת על כבוד הדדי, חופש שוויון ורווחה". – מתוך ההקדמה של "המדריך לאזרח", מאת עמותת סיכוי והאגודה לזכויות האזרח, שאת פרסומו יזם אלוף הראבן.
אות זכויות האדם על שם אמיל גרינצוויג ז"ל מוענק על-ידי האגודה לזכויות האזרח מדי שנה לאדם או לארגון שתרמו תרומה מיוחדת לקידום זכויות האדם בישראל.
