באסם עיד, תחקירן "בצלם"
באסם עיד, עיתונאי ופעיל זכויות אדם, החל לעבוד כתחקירן בארגון "בצלם: מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים" עם הקמתו בשנת 1989. מטרות הארגון הן להיאבק נגד הפרות זכויות האדם בשטחים הכבושים, באמצעות תיעודן והבאתן לידיעת הציבור הרחב וקובעי המדיניות.
"מזה מספר שנים ניצב באסם עיד בקו החזית של המאבק על זכויות האדם – הן כעיתונאי והן כתחקירן בשירות ארגון 'בצלם'.
הביטוי 'קו חזית' איננו, במקרה זה, מטאפורה בלבד. באסם עיד משליך את נפשו מנגד, פשוטו כמשמעו, כאשר הוא מברר תלונות על הפרות זכויותיהם של תושבים, ונותן לממצאיו פומבי, מבלי להסס לקרוא תגר על הרשויות הישראליות ועל הארגונים הפלסטינים הנושאים באחריות פעילה או סבילה להפרות הללו". – ועדת האות
"הוא בן 34, תושב מחנה הפליטים שועפאט בירושלים, אב לשמונה ילדים. לפני שהצטרף ל'בצלם' עבד ככתב השבועון הירושלמי 'כל העיר'. יש לו לשון רהוטה, פסקנית. כשהוא פונה לשלטונות הוא אינו מבקש טובות: הוא תובע צדק, על פי דין. השלטונות עונים לו.
בימים אלה למד משהו על עצמו ועל החברה שלו. מלכתחילה התקומם נגד גל הרציחות בשטחים, אך עד שאש"ף לא נערך לשים להן קץ לא יצא נגדן בפומבי. לא היה לו אומץ, אמר לי השבוע. זו הפעם הראשונה שהוא עושה משהו נגד הפרת זכויות האדם בחברה שלו. מבחינתו יש בכך משום חציית קו. הוא למד כמה זה קשה". – מתוך ריאיון שערך תום שגב עם באסם עיד, עיתון "הארץ", יוני 1992
ג'יימס יעקב רוזנטל – אות על מפעל חיים
ג'יימס יעקב רוזנטל ז"ל היה משפטן, עיתונאי, ופעיל משך עשרות בשנים. הוא נולד בברלין בשנת 1905 ועזב את גרמניה בשנת 1933. שימש כתב פרלמנטארי ופרשן משפטי בעיתון "הארץ" משך למעלה מעשרים שנה, והמשיך לפרסם מאמרים במגוון נושאים וכלי תקשורת עד סמוך למותו בשנת 1997.
"איש אשכולות
מראשוני חבריה ונאמניה של האגודה לזכויות האזרח
אשר ליווה בעט סופר את בית המחוקקים בישראל מראשית דרכו,
הרבה עצה ותושיה למניחי יסודות חוק ומשפט
והישרה רוח ישראל סבא מאמונתו השלמה והקורנת
על לוחמי זכויות האדם
על מפעל חייו זה מוענק לו אות מיוחד לזכויות האדם"
– ועדת האות
"הכתב הפרלמנטארי של עיתון 'הארץ', ג'יימס יעקב רוזנטל, כתב בפברואר 1954 לראש הממשלה הטרי משה שרת: 'ידוע לכלנו כי ראש הממשלה מר בן-גוריון אינו נמנה עם מוקירי העיתונות הישראלית כמות שהיא, ולא הרבה בטיפוח יחסים הדוקים בינו ובין עיתונות זו ונציגיה. מזה שנים הייתי סובל סבל נפשי ממצד-דברים זה בכלל ולגבי העיתון שיש לי הזכות לשרתו בפרט'. רוזנטל מספר שחבריו לתא הכתבים הפרלמנטאריים הסמיכו אותו לפנות לראש הממשלה המיועד שרת ולבקשו לכונן מערכת יחסים אחרת עם הכתבים, זאת מבלי לפגוע בעצמאותם." – מתוך המאמר "בן גוריון, שוקן ועיתון הארץ, מאת אורית רוזין
אות זכויות האדם על שם אמיל גרינצוויג ז"ל מוענק על-ידי האגודה לזכויות האזרח מדי שנה לאדם או לארגון שתרמו תרומה מיוחדת לקידום זכויות האדם בישראל.
