לבטל לחלוטין את האפליה בתקופות המעצר בשטחים

בעקבות עתירות לבג"ץ, ובהן עתירת האגודה לזכויות האזרח, ארגון "יש דין" והועד הציבורי נגד עינויים בישראל, בדרישה לקצר את תקופות המעצר החלות על פלסטינים ולהשוותן לתקופות החלות על ישראלים המתגוררים בהתנחלויות בשטחים, הודיעה הפרקליטות לבית המשפט כי ב-2 בפברואר 2012 חתם מפקד כוחות צה"ל באיו"ש על תיקון לחקיקה הצבאית בשטחים. התיקון מקצר את תקופות המעצר, החלות על פלסטינים בבתי המשפט הצבאיים. על פי הצו שנחתם, התיקונים לתקופות המעצר ייכנסו לתוקף באופן הדרגתי, החל מתחילת מרץ ועד אוגוסט 2012.

הארגונים העותרים מדגישים, כי אין די בשינויים אלה, שכן הם אינם מבטלים את האפליה הפסולה והמשפילה בתקופות המעצר בין הישראלים, שמתגוררים בשטחים, לבין הפלסטינים.

כפי שהדגישה עו"ד לילה מרגלית מהאגודה לזכויות האזרח בתגובה שהגישה לבית המשפט היום (29.2.12), אין בתיקונים, שעליהם הודיעה המדינה, כדי לרפא את פגם אי-החוקיות החמור, הטמון בתקופות המעצר המופרזות והמפלות שימשיכו לחול על פלסטינים גם לאחר התיקון. תקופות המעצר הארוכות ממשיכות להפלות את הפלסטינים אל מול הישראלים החיים אף הם בשטחים, ופוגעות באופן קשה וחמור בזכויות יסוד, כגון הזכות לחירות, הזכות להיות חופשי ממעצר שרירותי, הזכות להליך הוגן; הזכות לכבוד, הזכות לשוויון, ועוד. בנסיבות אלה ביקשה עו"ד מרגלית מבית המשפט להוציא צו על תנאי ולקבוע דיון בעתירה.

בתגובתם הדגישו העותרים את החומרה המיוחדת, הנודעת לתקופת המעצר הארוכה יותר והבלתי סבירה עד להבאה הראשונה בפני שופט, שתמשיך לחול על פלסטינים גם לאחר שהתיקון ייכנס לתוקפו. בהתייחס לטיעוני המדינה, שבאים להצדיק את הצורך בתקופת מעצר ראשונית של בין 48 שעות ל-96 שעות ויותר בעבֵרות המוגדרות "עברות ביטחון", כתבה עו"ד מרגלית:

"טיעוני המשיבים בהקשר זה מבוססים כל כולם על הנחת היסוד הפסולה, לפיה תקופה זו נועדה לאפשר "גיבוש חומר ראיות ראשוני" נגד החשוד, עליו ניתן לבסס את הבקשה להארכת מעצרו (ראו פיסקה 35 לתגובת המשיבים מיום 9.1.11). כמודגש בהודעת העותרים מיום 3.7.11, הנחה זו נוגדת באופן מובהק מושכלות יסוד במשפט הפלילי ופסיקתו העקבית של בית משפט נכבד זה, לפיה מעצר שאינו שרירותי אמור להתבסס מלכתחילה על חשד סביר, והביקורת השיפוטית מהווה חלק מהשתכללות חוקיות המעצר הראשוני."

 במהלך הדיונים בעתירות מתחה גם נשיאת בית המשפט העליון דאז דורית ביניש ביקורת על הפער בין משך הזמן, שבו מותר להחזיק במעצר ישראלים ללא ביקורת שיפוטית, לבין משך הזמן – הארוך פי כמה – שבו מותר להחזיק חשודים פלסטיניים במעצר. הנשיאה ביניש אף ציינה כי אינה רואה הצדקה לעיכוב של הבאת פלסטינים בפני שופט.

 לדברי עו"ד לילה מרגלית מהאגודה לזכויות האזרח, "השינויים בצו בדבר הוראות ביטחון עשויים להיות משמעותיים, אך הם אינם נותנים מענה לשאלה העקרונית –  מדוע בכלל קיימת הצדקה לקיום אפליה חוקית וממוסדת בין אדם לאדם ולפגיעה מערכתית בזכות להליך הוגן. חשוד הוא אדם בעל זכויות, ללא הבדל לאום, דת או אזרחות. וכפי שקלות או חומרת החשדות נגדו איננה תלויה בהשתייכותו הלאומית, אלא בנסיבות ובראיות, כך גם תקופת מעצרו לא צריכה להיות ארוכה יותר בשל לאומו".

עו"ד מרגלית הוסיפה, כי "לאור ההגדרה הרחבה של 'עבֵרות ביטחון' הכלולה בצו – המשתרעת על מגוון רחב ביותר של מעשים, כולל קיום תהלוכה או אסיפה ללא רHשיון, הפרת צו שטח צבאי סגור, הנפת דגל ללא היתר ואף הדפסת "חומר שיש לו משמעות מדינית" ללא רישיון מהמפקד הצבאי – קיים חשש ממשי שהשפעת התיקון על אופן ההתנהלות בשטח תהיה מוגבלת."

השינויים שעומדים להיכנס לתוקף: (גרסת pdf)