המניע האמיתי: דמוקרטיה

נירית מוסקוביץ

תושבי המצפים בגליל אולי אינם יודעים זאת, אבל הוטל עליהם תפקיד חשוב. הסוכנות היהודית, אשר הקימה את המצפים בשנות ה-70, קבעה כי תפקידם של התושבים הוא ביסוס השליטה היהודית בקרקע, ואף קיום תצפיות על התפשטות הבנייה ביישובים הערביים השכנים, ומכאן השם "מצפה". אבל תושבי המצפים אכזבו. רובם הגדול באו לגליל בחיפוש אחר איכות חיים, חלקם אפילו מיודדים עם שכניהם הערבים.

בשנים שלפני קום המדינה, התפקיד שמילאה קק"ל היה ברור: לרכוש כמה שיותר אדמות, להקים כמה שיותר יישובים יהודיים, לקבוע עובדות בשטח לקראת תוכנית החלוקה. אלא שאז קמה מדינת ישראל, עם משטרה וצבא ובתי משפט, עם אזרחים בעלי זכויות. גם הערבים שבהם.

משך שנים רבות שיחקה מדינת ישראל משחק כפול: כלפי חוץ הצהירה על עצמה כמדינה ששומרת על זכויות המיעוט הערבי. במקביל, חוקקה חוקים מיוחדים לקק"ל והעבירה לידיה אדמות מדינה, בהן גם אדמות שהופקעו מאזרחים ערבים. על האדמות הללו נבנו אחר כך יישובים ליהודים בלבד. אם לא די בכך, מי שמנהל את אדמות קק"ל הוא מדינת ישראל, ליתר דיוק – מנהל מקרקעי ישראל, רשות ממשלתית לכל דבר. העובדה שמבחינה רשמית קק"ל מוגדרת כגוף פרטי, בעצם אפשרה למדינת ישראל לקיים מדיניות של אפליה כלפי ערביי ישראל, תוך כדי הסתתרות מאחורי הסינר של קק"ל.

האפליה שבין יהודים לערבים בתחומי הקרקעות והדיור היא כבר עובדה ידועה לכל. מאז קום המדינה הוקמו מאות יישובים יהודיים ואף לא יישוב ערבי, למעט כמה יישובים בנגב, שנועדו לרכז בתוכם את הבדואים שישבו באזור, על מנת "לפנות את הקרקעות". ביישובים ערביים רבים לא קיימת תוכנית מתאר, ולכן אי אפשר לבנות בהם באופן חוקי. מי שבונה שם בית, גם על אדמתו הפרטית, צפוי לקנסות כבדים ולסכנה של הריסת הבית.

על המציאות הבעייתית הזו מוסיפה האפליה הממוסדת של קק"ל. כשאזרחים ערבים לא יכולים להתקבל ליישוב קהילתי או כשנאסר עליהם לרכוש דירות בכרמיאל רק משום שהאדמה עליה בנוי הפרויקט שייכת לקק"ל – זוהי אינה "הגנה על האינטרס הציבורי" של מדינת ישראל. זוהי אפליה מכוערת ופסולה, שלא יכולה להתקיים במדינה דמוקרטית.

בשל כך עתרה האגודה לזכויות האזרח לבג"ץ. נכון, המטרה היא לא לפתור באופן נקודתי את הבעיה של אלו שהיו עקשנים מספיק כדי ללכת לבג"ץ. המטרה היא הפסקת האפליה.

השבוע לפני שמונה שנים, באוקטובר 2000, נורו למוות על ידי כוחות הביטחון 12 אזרחים ערבים ישראלים. בדו"ח ועדת אור , ועדת החקירה הממלכתית שהוקמה לצורך בדיקת האירועים והרקע להם, נקבע כי "יעד עיקרי של פעילות המדינה חייב להיות השגת שוויון אמיתי לאזרחי המדינה הערבים… על המדינה ליזום, לפתח ולהפעיל תכניות לסגירת הפערים, תוך שימת דגש על תחומי התקציב, בכל הנוגע לחינוך, לשיכון, לפיתוח תעשייתי, לתעסוקה ולשירותים".

מעט מאד נעשה מאז. האפליה וההזנחה של הציבור הערבי בישראל עדיין אתנו, והפערים רק גדלים. במדינה דמוקרטית, הגנה על זכויות המיעוטים היא אינטרס משותף הן של קבוצת המיעוט והן של הרוב. ביטול האפליה של קק"ל הוא אותו אינטרס ציבורי שעליו יש להגן.

נירית מוסקוביץ', דוברת האגודה לזכויות האזרח בישראל

המאמר פורסם באתר ynet ב-16.10.08, במדור "זירת פיוס"

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: דיור, תכנון וקרקעות,זכויות המיעוט הערבי

סגור לתגובות.