חשיפת האפליה המאורגנת נגד יוצאי אתיופיה בשכונה בקרית מלאכי זעזעה את הציבור ואת הח"כים. הגזענות הבוטה, הוולגריות והשפה המטונפת היו יותר מידי עבורנו. הרי אנחנו אוהבים את האפליה שלנו קצת יותר מכובדת וארוזה יפה בתוך מילים מכובסות.
הדברים הבאים נאמרו מעל דוכן הכנסת לפני 10 חודשים: "אנחנו צריכים לדבר על הפנים של החברה הישראלית – איזו חברה אנחנו רוצים שתתהווה כאן. זאת בעצם השאלה. זאת שאלה מהותית, רצינית ביותר. מי קובע האם המרקם החברתי-התרבותי של שלמה מתאים למרקם החברתי-תרבותי של ישראל? מה, קבוצה של אנשים יחליטו?" את הדברים הללו אמר ח"כ שלמה מולה, נציג יוצאי אתיופיה בכנסת, בדיון שבו אישרה הכנסת את חוק ועדות הקבלה לישובים קהילתיים.
ההשוואה בין אירועי שכונת בר יהודה שבקרית מלאכי לבין חוק ועדות הקבלה בישובים קהילתיים היא כמעט בתי נמנעת. את אירועי קריית מלאכי גינו חברי הכנסת מקיר לקיר, אך לעומת זאת, חוק ועדות הקבלה עבר ברוב גדול בכנסת (אף שסקרים הראו שרוב הציבור התנגד לו). חוק ועדות הקבלה מפלה את יוצאי אתיופיה וקבוצות אחרות בדיוק באותה מידה, רק ששם האפליה והגזענות יותר מעודנת. היא מוסווית בביטויים מולבנים כמו התאמה לחיים בקהילה והתאמה למרקם חברתי תרבותי, שני מבחנים לקבלת אדם לישוב קהילתי – אפליה ברישיון מהמדינה.
כשחוק ועדות קבלה עבר הוזהרו הח"כים, שהמסר שהחוק הזה מעביר לציבור הוא שמותר להפלות ולהדיר אוכלוסיות "לא רצויות", ואכן – המסר חלחל. אנו באים בטענות ל-400 המשפחות הגרות בשכונת בר יהודה, אבל כשהתושבים שומעים שהכנסת מאפשרת ל-400 משפחות בישובים סמוכים בסביבה לערוך ועדת קבלה, ולסנן כל מי שלא תואם את המרקם החברתי תרבותי של הישוב, אך טבעי שגם הם ידרשו להגן על המרקם החברתי תרבותי בשכונה שלהם.
זוהי הרוח הגבית שמניעה את האפליה. כפי שצפה ח"כ מולה, אם המדינה מדברת בשני קולות אי אפשר אחר כך להתפלא כשגילויי האפליה נפוצים לכל עבר.
כך גם התגובה הרפה למכתב הרבנים שקראו לא להשכיר דירות לערבים היא רוח גבית לאפליה של יוצאי אתיופיה. שרים גינו, אבל הכלבים נבחו ושיירת האפליה עוברת, ובגדול. הרי חרף פניות חוזרות ונשנות לממשלה, אותם רבני הערים שחתמו על המכתב המביש עודם אוחזים בתפקידם הממלכתי ומקבלים מאיתנו משכורת מדי חודש. אז מה המסר שמחלחל לציבור? שיש רוח גבית לאפליה במגורים.
והרוח הגבית לאפליה היא גם תוצאה של הכשלת חוזרת ונשנית של הצעות חוק שהגישו חברי כנסת שונים האוסרים על אפליה בדיור ומטילים קנסות על המפלים. אחת מהן תעלה ביום ראשון הקרוב לועדת השרים לענייני חקיקה. ותנו לי לנחש – גם הפעם היא תוכשל, והציבור יבין שאפליה גזענית היא אולי מסריחה אבל חוקית למהדרין.
אז אולי הגיע הזמן באמת לדבר על לדבר על הפנים של החברה הישראלית – איזו חברה אנחנו רוצים שתתהווה כאן, כפי שהציע ח"כ מולה. אולי כדאי שנפסיק לדבר בשני קולות, ונבין שכדי למגר תופעות כמו שראינו בקריית מלאכי צריך מאבק נחרץ וברור נגד כל גילויי גזענות ואפליה במגורים. כי אם בכנסת ובממשלה ימשיכו לתת רוח גבית לאפליה במגורים – אז שלא יתפלאו אחר כך לגלות שמתחת לאפם פשה בקרבנו נגע הגזענות.
