לשר הרווחה הבא יהיה תפקיד מפתח בהתמודדות עם המשבר הכלכלי. כמה עצות למי שאמור לעזור לנו להתקיים בכבוד
חגי אלעד
ישנם כלכלנים הטוענים כי כלכלת ישראל נכנסת למשבר הנוכחי במצב טוב יחסית למדינות אחרות בעולם. ייתכן שהצדק עימם וייתכן שלא; בינתיים, שיאי המצטרפים למעגל המובטלים בחודשים האחרונים כבר מבשרים רעות. כך או כך, דבר אחד ברור עוד לפני כינונה של ממשלה חדשה: שר הרווחה החדש, שעליו תוטל חלק נכבד מהאחריות להתמודדות עם המשבר, מקבל לידיו משרד מוחלש, מקוצץ ומופרט. משרד שכזה לא יוכל להתמודד עם אתגרי השעה. הנה שלושה אתגרים מרכזיים כאלו:
קיום בכבוד: הקצבאות המוכרות גם כ"הבטחת הכנסה" צפויות להיות קריטיות עבור יותר ויותר אנשים, עם התמשכות המשבר הכלכלי. התפיסה שהשתרשה בישראל כאילו השכלה ועבודה די בהן כדי לצאת מהעוני, אינה הולמת את המשבר הנוכחי.
האגודה לזכויות האזרח עתרה בעבר נגד הקיצוץ בקצבאות, שכן לתפיסתנו ישנו בסיס של קיום בכבוד, המעוגן בתפיסה אוניברסלית של זכויות אדם, עליו אי אפשר להתפשר. בסיס זה, אסור שיהיה בן-ערובה של גחמות קואליציוניות או של שרירות החלטותיהם של פקידי אגף התקציבים. האגודה פנתה בנושא זה לשר הרווחה בבקשה להקים ועדה בין-משרדית שתבחן מחדש את קצבאות הקיום אשר נפגעו באופן שרירותי בשנים האחרונות, וכן בבקשה לעגן החלטות אלו בחוק. הצעה זו רלוונטית היום יותר מתמיד, כדי שהמדינה לא תתפרק מאחריותה כלפי אזרחיה בנוגע להיבטים כה מרכזיים של כבוד האדם. הזכות לקיום בכבוד של כולנו חייבת להיות מוגנת – וממומשת.
סיוע למובטלים: רבבות אנשי מקצוע הפכו למובטלים בחודשים האחרונים, והמשבר הכלכלי רק הולך ומחריף. אנשים אלו ומשפחותיהם זקוקים לרשת ביטחון וראויים לה, במיוחד אם המשבר יתמשך.
בשנים האחרונות, צעד אחר צעד, צומצם ביטוח דמי האבטלה בישראל בחסות התיאוריה שככל שיופחתו, יקוצרו ויוגבלו דמי האבטלה וכך יפחת מספר המובטלים. תיאוריה מפוקפקת זו בוודאי איננה רלוונטית במשבר הנוכחי, בו הקושי למצוא עבודה מעוגן במציאות הכלכלית עצמה ולא בתיאוריות על המוטיבציה של מובטלים לצאת לעבוד. לנוכח גלי האבטלה הגואים, נדרשת חשיבה חדשה בנוגע להגנה על זכויות המובטלים.
הפרטה של שירותי הרווחה: מגיפת ההפרטה לא פסחה גם על שירותי הרווחה, אך במקרה זה הסבל הנגרם כתוצאה מכך כפול ומכופל. ראשית, נפגעים העובדים המופרטים עצמם, הנתונים לניצול של קבלני משנה. בהמשך ישיר לכך, נפגע השירות לציבור.
יש לבלום את פרימת רשת הביטחון בתוך משרד הרווחה, לכבד את עובדי הרווחה ואת אלו אותם הם משרתים, ולאפשר לעובדים מקצועיים המועסקים בתנאים ראויים להעניק שירות איכותי לפונים לגורמי הרווחה.
כמיהה לאיש חזק
אם לא יתחולל שינוי משמעותי במדיניות הרווחה ובתקציביה, הרי שלפנינו בשורות רעות לא רק למובטלים ולאוכלוסיות מוחלשות: אלו עלולות להיות בשורות מסוכנות מאוד לדמוקרטיה בישראל. והרי למדנו כבר שמשבר כלכלי, שבירת הסולידריות החברתית והגדלת פערים הן קרקע נוחה לזניחת ערכים דמוקרטיים וללבלובו של פשיזם.
אצלנו בישראל, תחושת איום קיומי (אצל יהודים וערבים – כל ציבור וטראומות העבר שלו), הסתה נגד מיעוטים וכמיהה ל"איש חזק" הן כבר עובדות נוכחות עוד ערב המשבר. שר שיצליח להנהיג מדיניות רווחה אמיתית ואחראית ימלא תפקיד משמעותי בתקופה מסוכנת זו, לא רק בשמירת החישוקים החברתיים, אלא בשמירה על נשמת אפה של הדמוקרטיה שלנו.
הכותב הוא מנכ"ל האגודה לזכויות האזרח בישראל
פורסם באתר nrg-מעריב ב-25.2.2009
