לא פעלתם למינוי נשים לוועדות ציבוריות, חיסלתם את הדיור הציבורי ודחקתם חד-הוריות לשכונות עוני, לא הכרזתם מלחמת חורמה בפערי השכר והזנחתם את החינוך לגיל הרך
מנהיגי המדינה מודאגים – ובצדק – מתופעת הדרת נשים מהמרחב הציבורי. הדרה כזו מסמלת סולם ערכים מעוות, שלמרבה הצער טרם חלף מן העולם, המגלם תפישה עמוקה לפיה מעמדן של נשים נחות מזה של גברים. ראש הממשלה זיהה את הכעס הציבורי על תופעת ההדרה, ומיד הורה למשטרה לפעול בנחישות. גם שר האוצר הצטרף למגנים, ואיים שיפעל נגד עיריית בית שמש אם זו לא תסלק את שלטי ההפרדה מהרחובות.
אלא שאם מדברים על תופעת ההדרה של נשים מהמרחב הציבורי, מוטב שנתניהו ושטייניץ ייטלו קורה מבין עיניהם, כי ההדרה לא צצה לה פתאום, היא התקבעה במשך שנים דרך מדיניות מדירה. לכן היא גם באחריותם.
להלן רשימה לא ממצה של הצעדים שננקטו, או לא, על-ידי נתניהו ושטייניץ, וממנה עולה שההדרה היא גם באחריותם:
הם לא פועלים בתוקף כאשר נשים מודרות מגופים מרכזיים שקובעים את מדיניות המדינה, כמו מועצת מקרקעי ישראל; כי אחוז הנשים המאיישות משרות בשירות המדינה יורד ככל שעולים בדרגות, ועדות ציבוריות הן יותר מדי פעמים על טהרת המין הגברי.
ההדרה היא גם באחריותם, כי מדיניות דיור מופקרת, חיסול הדיור הציבורי וקיצוץ דרסטי בתשלומי הסיוע בשכר דירה, דוחקים נשים חד-הוריות לשכונות עוני או ליישובים מרוחקים בהם מיעוט מקומות עבודה. במאות ישובים קטנים אין לנשים חד-הוריות סיכוי רב לעבור את ועדות הקבלה, שקיימות שם באישור ובתמיכת הממשלה. ההדרה היא גם באחריותם, כי הם מקדשים את הרכב הפרטי, שמשמש בעיקר את הגברים, ומזניחים את התחבורה הציבורית, שרוב (כ-60%) הנוסעות בה הן נשים, אשר נדרשות לה באופן קבוע לצורך תעסוקה.
החוק לא נאכף
ההדרה היא גם באחריותם, כי הם לא מכריזים מלחמת חורמה בפערים הבלתי צודקים בשכר בין גברים לנשים, אינם אוכפים כראוי את חוק השכר השווה, ואינם מפסיקים את ההעסקה הרווחת של נשים כעובדות קבלן עניות ונטולות זכויות. ההדרה היא גם באחריותם, כי בשל הקפאת הליכי איחוד המשפחות, חיות בישראל למעלה מ-15,000 נשים פלסטיניות, בנות זוג של ישראלים, שעברו בהצלחה את הבדיקות הביטחוניות, אך עדיין מנועות מלהסדיר את מעמדן האזרחי. כתוצאה מכך, אין להן כל אפשרות להשתלב בחברה, לממש זכויות בסיסיות והן חיות בחשש מתמיד מפני גירוש והפרדה ממשפחתן
ההדרה היא גם באחריותם, כי ניסיונות להפרטת שירות התעסוקה וקיצוץ בתקציבי ההכשרה המקצועית, ממשיכים לפגוע בהזדמנויותיהן של נשים בעלות הכנסה נמוכה לשפר את מעמדן בשוק העבודה, ואת כושר ההשתכרות שלהן. ההדרה היא גם באחריותם, כי במקום להשקיע בחינוך לגיל הרך, במעונות יום ובשירותי רווחה שיכולים לסייע לנשים, הם דוגלים בקיצוץ מסים, שכ-80% מהנשים השכירות לא נהנות ממנו בשל שכרן הנמוך. ההדרה היא גם באחריותם, כי הם מאפשרים כבילה של עובדות סיעוד זרות למעסיקיהן או לחברות כוח אדם, בזמן שהם מחריגים את עובדות הסיעוד מטיפולו של הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה, שאמור להבטיח את זכויותיהן.
ההדרה היא גם באחריותם, כי הם לא נלחמים מספיק לצמצום ממדי העוני, אשר משפיעים יותר על נשים מאשר על גברים.
את המאבק נגד הדרה של נשים מהמרחב הציבורי לא ניתן לנתק מהדיון הרחב בנושא ההדרה החברתית-כלכלית של נשים ושל קבוצות אחרות, הקיימת בישראל. טוב שמנהיגינו מתעוררים לבלום את התופעה החמורה שנגלית לעיני הציבור, אך מאבק בהדרה דורש הרבה יותר ממילים – הוא דורש מחויבות תמידית ומדיניות ששמה לה למטרה לשלב את המוּדרות והמוּדרים בחברה, להיאבק בעוני ובפערים, לתת לכל איש ולכל אישה זכות שווה לקחת חלק בחיים הציבוריים, לחזק את מערכת הדיור הציבורית ולפעול נגד דפוסים של הפרדה בין עשירים לעניים במגורים.
אם נתניהו ושטייניץ לא יפעלו בכל אלו, אז נדע שהצהרותיהם אינן אלא רכיבה על הגל התקשורתי ולא יותר מזה.
הכותב הוא עורך דין באגודה לזכויות האזרח בישראל
המאמר פורסם באתר ynet ב-26.12.11
