טלי ניר
איחלתם לעצמכם לשנה החדשה שנת שגשוג? חשבתם שאולי יהיה השנה קצת יותר קל כלכלית? לא נעים לנפץ חלומות כבר בתחילת השנה, אבל כרגע נראה שמשאלותיכם לא יתגשמו. חרב מתהפכת עלינו, ואם אתם נמנים עם שכבות הביניים או השכבות המוחלשות, כנראה שהיא בדרך גם אליכם.
אמורות להיות לנו זכויות? זה כנראה לא באמת משנה, כי בממשלה יש מי שמתעקשים לראות בזכויות שלנו חסדים: ברצונם יתנו וברצונם ייקחו. והכי קל לקחת: בלי להטריד את הראש בדיונים מעמיקים, בלי התערבות מעצבנת של אנשי מקצוע ובלי פתחון פה לארגונים חברתיים, באמצעות חרב שמקצצת היכן שרק רוצים.
לפטנט הנפלא הזה קוראים "חוק ההסדרים". הוא מנוסח בחדרי חדריו של משרד האוצר, מבטל באחת עשייה וחקיקה חברתית, שהושגו במאבקים ארוכים – ומביא עמו בהינף יד גזירות חדשות.
השנה מבטיחה חרבו של החוק כי גם בשנת 2008 לא ייושמו שורה של חוקים המיטיבים עם הציבור: שכר מינימום, זכויות עובדי קבלן, חשמל מוזל למעוטי יכולת ויום לימודים ארוך. החרב גם גוזרת עלייה של 10% במחירי המים; הפחתה של 4% בקצבאות הביטוח הלאומי ואי-הצמדת הקצבאות למדד (דווקא בשנה שצפוי בה מדד גבוה יחסית), הטלת מס בריאות על עקרות בית; צמצום הלוואות לזכאים באזורי עדיפות לאומית וצמצום השירותים הרפואיים לאזרחים. רשימת חלקית.
כל שנה נוחתת לה החרב על צווארנו, כל שנה זועקים נגד הפגיעה בזכויות של שכבות שלמות, כל שנה מתלוננים חברי הכנסת שהם נדרשים לאשר תוכנית שאין להם באמת מושג לגביה, ובכל זאת כל שנה הם מצביעים עבורה. והחרב נשארת איתנו. מתהפכת וחותכת בבשר החי.
חוק ההסדרים נולד בשנת 85`. המציאו אותו מי שהיו ראש הממשלה (שמעון פרס) ושר האוצר (יצחק מודעי ז"ל). השניים, שהיו צריכים להתמודד עם משבר כלכלי עמוק ואינפלציה של מאות אחוזים, והחליטו על תוכנית כלכלית לייצוב המשק. חוק ההסדרים נועד לשנות בקלות יחסית שורה של חוקים בנושאי מיסוי ועבודה כחלק מתוכנית החירום הזו.
היום, יותר מ-20 שנה אחרי, כאשר אין חולקים כי המשק הישראלי יציב וצומח, לא רק שהשימוש בחוק ההסדרים לא פחת, אלא להפך: הוא הפך לחרב הגודמת בכל, ומשמשת ככלי בידי האוצר להעברת חוקים שהשפעתם חורגת בהרבה מהשגת יעדי התקציב, ללא ביקורת אמיתית של הכנסת. להמחשה: אם חוק ההסדרים הראשון השתרע על פני 15 עמודים, ההצעה הנוכחית מתפרסת על פני 219 עמודים.
מעבר לפגיעות בזכויות אדם חברתיות וכלכליות רבות משמשת החרב של האוצר גם לעריכת שינויים מרחיקי לכת במשק. השנה היא כוללת רפורמות מבניות במשקי החשמל והדלק, בתחומי התקשורת, הבריאות, התחבורה ועוד. עוד היא כוללת הפרטות רבות, ובהן מוקד 100 של המשטרה, מעונות לחוסים וגם שירותי המטבח, השמירה והניקיון בבתי החולים. וגם זו רק רשימה חלקית.
"ההסדרים" האלה ישפיעו על כל אחת ואחד מאיתנו – נשלם יותר ונקבל פחות – אף כי ברור שאפשר לעשות את הדברים אחרת. מקומן של רפורמות כה מרחיקות לכת הוא בחקיקה ראשית, וגם הדרך הזו עומדת כמובן לרשות האוצר, שהרי העומד בראשו הוא חבר כנסת וממשלה מן המניין. אבל למה לבחור בדרך עתירת מהמורות, אם אפשר להשיג בדרך המהירה העוקפת את כל המאוויים? אז מה אם זה פחות תקין ודמוקרטי.
טלי ניר היא עורכת דין באגודה לזכויות האזרח בישראל
המאמר התפרסם (בקיצורים קלים) בעיתון ידיעות אחרונות בתאריך 23.9.07
