בשג"צ 8532/00
בג"צ 6698/95
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
העותרים:
1. עאדל קעדאן
2. אימאן קעדאן
המשיבים:
1. מינהל מקרקעי ישראל
2. משרד הבינוי והשיכון
3. המועצה המקומית טל-עירון
4. הסוכנות היהודית לארץ ישראל
5. קציר, אגודה שיתופית להתישבות קהילתית בשומרון בע"מ
6. התאחדות האיכרים לישראל בע"מ
בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט ובקשה להבהרה לגבי צו הביניים
מוגשת בזה בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט, בה מתבקש בית המשפט הנכבד, מכח סעיף 6 לפקודה זו, להטיל על המשיב 1 קנס וזאת בשל אי קיום החלטת בית המשפט מיום 8.3.00 בבג"צ 6698/95 קעדאן נ` מינהל מקרקעי ישראל ואח`, פ"ד נד(1) 258.
1. בסעיף 40ב לפסק הדין (שם, בעמ` 286), נקבע כי:
"על המדינה לשקול את בקשתם של העותרים לרכוש לעצמם חלקת מקרקעין ביישוב קציר לצורך הקמת ביתם, וזאת על יסוד עקרון השוויון, ומתוך התחשבות בשיקולים השייכים לעניין – לרבות השיקולים הנוגעים לסוכנות ולמתיישבים במקום – וכולל הבעיות המשפטיות הכרוכות בענין זה. על יסוד שיקולים אלה, על המדינה להחליט במהירות הראויה אם יש בידה לאפשר לעותרים, במסגרת הדין, להקים לעצמם בית בתחום היישוב הקהילתי קציר" (ההדגשה שלי ד` י`).
עד היום, למעלה משמונה חודשים לאחר מתן פסק הדין, טרם נתקבלה החלטה.
2. ביום 29.3.00, לאחר שהודעותיו הטלפוניות החוזרות ונשנות לא נענו, פנה ב"כ המבקשים אל מר אבי דרכסלר, מי שהיה באותה עת מנהל המשיב 1, בבקשה ליצור עימו קשר. מצ"ב הפניה המסומנת כנספח 1.
3. באמצע חודש אפריל, רק לאחר התערבות מנהל מחלקת הבג"צים, שוחח מר דרכסלר עם ב"כ המבקשים בטלפון, והפנה אותו אל הגב` לאה שטיינמץ, מנהלת מחוז חיפה במינהל מקרקעי ישראל.
4. במאי 2000, לאחר הודעות חוזרות ונשנות עלה בידי ב"כ המבקשים לשוחח עם גב` שטיינמץ. היא ציינה בשיחה, כי היא ממתינה לתשובת קציר, ועם קבלתה תזמן את המבקשים ובא כוחם לפגישה. משנקפו השבועות ולאחר מספר רב של הודעות שלא נענו, מסרה מזכירתה של גב` שטיינמץ לב"כ המבקשים, כי ראש המועצה טרם נתן תשובה, ולפיכך מתעכבת הפגישה המיועדת.
5. ביום 4.7.00 פנה ב"כ המבקשים אל גב` שטיינמץ בכתב. הוא ציין, כי למבקשים אין כל התנגדות שהקצאת המגרש תהיה על דעת קציר – נהפוך הוא. אך ב"כ המבקשים הדגיש, כי אין לקציר זכות וטו בעניין, וכי אין להשלים עם עיכוב בלתי סביר. מצ"ב הפניה המסומנת כנספח 2.
6. ביום 13.7.00 נענה ב"כ המבקשים על ידי מר ישראל סקופ, סגן מנהל מחוז הצפון במינהל מקרקעי ישראל, כי ההסדר חייב להיות על דעת קציר, ועם קבלת המענה תתואם פגישה לאלתר. ביום 16.7.00 השיב ב"כ המבקשים למר סקופ ודרש לקבל תשובה עניינית. התכתובות מצ"ב ומסומנות כנספחים 3 ו-4 בהתאם.
7. ביום 30.7.00, כארבעה חודשים לאחר מתן פסק הדין, משטרם התקבלה תשובה עניינית, פנה ב"כ המבקשים אל מר עוזי פוגלמן, מנהל מחלקת הבג"צים באותה עת, וביקש את התערבותו. מצ"ב הפניה המסומנת כנספח 5.
8. ביום 15.8.00 השיב מר פוגלמן לב"כ המבקשים, כי פנייתו תיבדק עם המשיב 1 וכי המדינה תבוא בדברים גם עם נציגי הסוכנות היהודית (המשיבה 4). מצ"ב מכתבו המסומן כנספח 6.
9. ביום 21.9.00, משחלף זמן רב וטרם נתקבלה החלטת המינהל, פנה שוב ב"כ המבקשים אל מ"מ מנהל מחלקת הבג"צים, הגב` אסנת מנדל, וביקש לדעת היכן עומד הטיפול בעניין. מכתב תזכורת נוסף נשלח אל הגב` מנדל ביום 12.10.00. מצ"ב הפניות המסומנות כנספחים 7 ו-8 בהתאמה.
10. ביום 26.10.00, מעל שבעה חודשים מאז ניתן פסק הדין, השיבה הגב` מנדל לב"כ המבקשים, כי פנייתו נבדקת מול גורמי המינהל, שאמורים להתחשב, בין היתר גם בשיקולים הנוגעים לסוכנות היהודית ולמתיישבים במקום, ולכן המשיב 1 צריך לבוא בדברים גם עם נציגי הסוכנות. עוד הוסיפה הגב` מנדל, כי להערכת מנכ"ל הסוכנות היהודית, תמסור זו את עמדתה בתוך פרק זמן של כחודש. התשובה מצ"ב ומסומנת כנספח 9.
11. הנה כי כן, ולאור כל המתואר לעיל, עולה כי המשיב 1 לא קיים את החלטת בית המשפט, לפיה כאמור "על המדינה להחליט במהירות הראויה אם יש בידה לאפשר לעותרים, במסגרת הדין, להקים לעצמם בית..". (שם, שם). פרק זמן של שבעה חודשים אינו עולה בקנה אחד עם המונח "המהירות הראויה".
12. המבקשים פנו בעתירה לבית משפט זה לאחר שהופלו באורח קשה על ידי המשיבים, וכל נסיונותיהם לתקן את המעוות עלו בתוהו.
"הצורך לקיים שוויון הוא חיוני לחברה ולהסכמה החברתית עליה היא בנויה. השוויון שומר על השלטון מפני השרירות. אכן, אין לך גורם הרסני יותר לחברה, מאשר תחושת בניה ובנותיה כי נוהגים בהם איפה ואיפה. תחושת חוסר השוויון היא מהקשה שבתחושות. היא פוגעת בכוחות המאחדים את החברה. היא פוגעת בזהותו העצמית של האדם"
(בג"צ 1/88,953/77 פורז נ` ראש עיריית תל-אביב-יפו ואח`, פ"ד מב(2) 309, 333-334)
13. מחדלו של המשיב 1 גורם להחרפת תחושת האפליה של המבקשים. המבקשים נותרו בתחושה קשה ביותר, לפיה מחד גיסא רשויות המדינה מתהדרות בפסק הדין החשוב בפני פורומים בינלאומיים ומאידך גיסא אינן עושות דבר על מנת לממשו הלכה למעשה.
14. לאור האמור לעיל מתבקש בית המשפט הנכבד להטיל על המשיב 1 קנס.
15. כמו כן מתבקש בית המשפט הנכבד להבהיר, כי צו הביניים, המורה למשיבים להימנע מלהחכיר, להקצות או להעניק זכויות בקרקע לכל אדם, במגרש אחד מבין המגרשים המיועדים לבנייה עצמית ביישוב קציר, יעמוד בתוקפו עד להחלטת המשיב 1, וזאת על מנת שלא תסוכל האפשרות לקבל את הסעד שהתבקש בעתירה. צו הביניים ניתן מייד עם הגשת העתירה, אולם בפסק הדין לא היתה התייחסות לתוקפו. למען הסר ספק ובשל השתהות ההליכים, מתבקש בית המשפט להבהיר, כי צו הביניים יעמוד בתוקפו עד להחלטת המשיב 1.
___________
דן יקיר, עו"ד
ב"כ המבקשים
