20 למרץ, 2011
לכבוד
עו"ד תהל ברנדס
סגנית היועצת המשפטית
רשות המים
בפקס: 03-7605736
שלום רב,
הנדון: פיקוח רשות המים על תאגידי המים והביוב – גביית חובות מים וניתוק מאספקת מים
- אנו פונים אליכם בהמשך לפניותינו הקודמות לקבלת מידע, ולמרות שטרם קיבלנו מכם מידע בכתב, בבקשה לפעולתכם הדחופה להסדרת נושא גביית חובות מים וצמצום אספקת מים על ידי תאגידי המים והביוב. פניה זו באה בעקבות שורה ארוכה של תלונות שהגיעו למשרדינו על מחירי המים הגבוהים והתנהלות תאגידי המים והביוב בנושאי הסדרת חובות וניתוקים.
העלייה במחירי המים והנטל על הציבור
2. כידוע, מאז תחילת שנת 2010 חלה עלייה משמעותית במחירי המים, לאחר שבהתאם להחלטת ממשלה מס' 2184 הופסק הסבסוד הממשלתי של מחירי המים. בהחלטה זו נקבע כי מועצת רשות המים תקבע תעריפי מים חדשים, אך ככל שתהיה עליה בתעריפי המים היא תתבצע באופן הדרגתי. עליה זו בוצעה החל מראשית שנת 2010.
3. לפי הערכתכם, התעריפים החדשים, שנכנסו לתוקף במהלך מדורג מאז תחילת 2010, ייקרו את תעריפי המים ב-40-50% (דוח ועדת החקירה הממלכתית בנושא ניהול משק המים בישראל, מרץ 2010, עמ' 307). אחד הגורמים הנוספים לעלייה במחירי המים הוא העברת תפעול משק המים לידי תאגידי המים והביוב, אשר גובים מע"מ בסך 16%.
4. העלייה החדה במחירי המים הביאה לכך שתושבים רבים אינם מסוגלים לשלם את חשבונות המים הגבוהים. מתלונות שהגיעו לידינו, עולה כי המצוקה חוצה אוכלוסיות וגילאים וכוללת פגיעה גם במשפחות ויחידים ממעמד הביניים. המצוקה קשה במיוחד בקרב משפחות ויחידים המתקיימים מהכנסה נמוכה, קשישים ואנשים בעלי מוגבלויות.
נוהלי גביית חובות מים וניתוקי מים
5. חוק תאגידי מים וביוב, תשס"א-2001 קובע, כי מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב תקבע "את המקרים והתנאים שבהם רשאית חברה להפסיק או לצמצם מתן שירותי מים וביוב לצרכן או למקרקעין", וכי תאגידי המים והביוב לא יהיו רשאים לנתק צרכנים מאספקת מים, אלא לפי כללים אלה (סעיפים 39 ו-146 לחוק).
6. עד היום טרם קבעתם כללים לעניין זה, ולפיכך על פניו לא רשאים תגידי המים והביוב להפסיק או לצמצם את אספקת המים כלל. עם זאת, מבחינתכם, כפי שמסרת בשיחת הטלפון מיום 21.2.2011, הכללים התקפים לעניין צמצום אספקת המים הם הכללים המנויים בחוזר מנכ"ל משרד הפנים 6/2003, שכותרתו: "נוהל הפעלת הסמכות לנתק מים" (להלן: "הנוהל").
7. נוהל זה מפרט את הכללים החלים על פעולת הרשויות המקומיות ביחס לצרכנים שלא פרעו את חובם, והוא בא לעולם לאחר סדרה של עתירות הנוגעות לסמכותן של הרשויות המקומיות לעשות פעולות כאמור. לפיכך, הנוהל בא להבטיח כי אמצעי זה יינקט רק לאחר שמוצו דרכים אחרות לגביית החוב וכאשר הרשות שוכנעה שהימנעות החייב לפרוע את חובו נובעת מסרבנות גרידא.
8. בהתאם לנוהל ניתן לנתק את אספקת המים רק במקרה של חוב של למעלה מ- 300 ₪, לאחר חודשיים של התראות, ובתנאי שלא התקבלה חוות דעת של אגף הרווחה על מצוקה חריגה של התושב. כן קובע הנוהל חובה להגיע להסדר תשלומים עם צרכן שאינו יכול לשאת בתשלום חובו.
9. למרות זאת, תאגידי מים וביוב רבים אינם פועלים לפי הנוהל האמור ובידינו תלונות רבות על כך.
חברת הגיחון כמקרה מבחן
10. בשיחתנו הטלפונית נאמר על ידך כי טענות בנוגע לאי אכיפה של הנוהל יש להפנות ראשית לתאגידי המים ולאחר מכן אליכם. בעקבות פנייתנו אל תאגיד המים והביוב של ירושלים, הגיחון, פירט זה את מדיניות החברה לטיפול בחובות בגין אי תשלום במכתב מיום 22.2.11, המצ"ב לעיונכם.
11. לטענת הגיחון הוא פועל בהתאם לחוזר משרד הפנים: שולח הודעות התראה משך חודשיים קודם לניתוק, ונכון לאשר הסדרי חובות מיוחדים באישור המנכ"ל או מנהל שירות לקוחות. יחד עם זאת, מהמכתב עולה כי הגיחון אינו מקפיד על שאר התנאים הקבועים בנוהל ועולה חשש כי אופן פעולתו חוטא לתכליתו של הנוהל, כדלקמן:
א. הנוהל קובע כי יש להימנע מניתוק אספקת המים מקום בו נעשתה פנייה אל הרשות. כלומר, באם פנה הצרכן אל הרשות בבקשה להפעיל את שיקול דעתה ולא לנתקו ממים בשל מצוקה כלכלית חריגה אסור עליה לעשות כן. תנאי זה עומד בתוקפו כל עוד לא החליטה הרשות בבקשתו של הצרכן. לעומת זאת, חברת הגיחון מצהירה כי היא מנתקת את כל ברי הניתוק.
ב. הנוהל קובע כי יש לערוך עם הצרכן הסדר תשלומים להסדרת חובו תוך התחשבות במצבו הכלכלי. לעומת זאת, חברת הגיחון עורכת הסדר חובות קשיח ואחיד לכולם. על פי הסדר זה, צרכן אשר בא להסדיר את חובו טרם ניתוק נדרש לשלם 25% מהחוב במוזמן והיתרה בארבעה תשלומים. צרכן אשר מבקש להסדיר את חובו לאחר הניתוק נדרש לשלם 50% מהחוב במזומן והיתרה בשלושה תשלומים.
ג. הנוהל קובע כי יש להימנע מניתוק אספקת המים במידה והחוב אינו עולה על סכום של 300 ₪ וכי על סכום זה להתעדכן בראשון בינואר בכל שנה בהתאם לשיעור השינוי במדד המחירים לצרכן הידוע לאותו יום. לפיכך, הרי שסכום זה, נכון לראשון בינואר 2011, עומד על 353.57 ₪. עם זאת, חברת הגיחון מעולם לא עדכנה סכום זה והיא מנתקת את ככל הלקוחות למעט מוסדות ציבור מיוחדים אשר חובם עולה על 300 ₪.
ד. הנוהל מתלה את ניתוק המים בקבלת חוות דעת של לשכת הרווחה ברשות המקומית בדבר מצבו החריג והמיוחד של הצרכן. מאידך, רק מנכ"ל או מנהל שירות הלקוחות בחברת הגיחון הם שרשאים להתיר "הסדרים מיוחדים", ומתלונות אגף הרווחה בעיריית ירושלים עולה כי הגיחון אינו נענה לבקשות לשכת הרווחה לפריסת תשלומים רחבה יותר או לאי ניתוק של צרכנים שמצבם קשה במיוחד.
12. לאור דברים אלו, עולה חשש כי מדיניות הגיחון מנוגדת להוראות הנוהל ולתכליתו, ואינה מבטיחה כי ניתוק מאספקת מים יעשה רק לאחר שמוצו דרכים אחרות לגביית החוב וכאשר ההימנעות נובעת מסרבנות גרידא ולא בשל מצוקה כלכלית חריפה.
13. כמו כן, למרות שהנוהל מחייב כי אנשי מקצוע, קרי עובדים סוציאליים, יעריכו את יכולתו של הצרכן לעמוד בחובותיו, סטנדרט זה אינו קיים במדיניות התאגיד. ברי כי שני אנשים בלבד (המנכ"ל ומנהל שירות לקוחות), הנעדרים הכשרה מקצועית בתחום לרווחה, אינם יכולים לבחון כראוי את בקשותיהם כ- 300-400 בתי אב שונים העומדים בפני ניתוק כל חודש.
14. יתר על כן, הרי שמדיניות הגיחון לא מאפשרת למי שידו אינה משגת לשלם את חובו, להגיע להסדר תשלומים בר קיימא. דרישת תשלום מזומן הנעה בין 25% ל- 50% אינה דרישה סבירה ומידתית מאדם שאין ביכולתו לשלם את חשבון המים. נדגיש, כי עיקרו של הנוהל הוא שיקול הדעת שיש להפעיל כדי להימנע מניתוק אספקת מים מקום שבו קיימת מצוקה כלכלית קשה, והצרכן אינו מנצל לרעה אפשרות זאת ועושה כל מאמץ להסדיר את חובו וצריכתו החודשית היא מינימאלית. הפעלת שיקול דעת מסוג זה נעדר באופן מוחלט ממדיניות הגיחון.
15. מהדברים שפורטו לעיל עולה חשש כי התנהלות תאגיד הגיחון בנושא ניתוק חייבים מאספקת מים מהווה פגיעה חמורה בזכות היסוד למים כמו גם בשלטון החוק. ברי כי התאגידים מחויבים לפעול לפי החוק ואינם יכולים לעשות דין לעצמם ולפגוע באופן כל כך יסודי בחייהם ובבריאותם של תושבים שידם אינה משגת לשלם את מחירי המים הגבוהים.
16. נציין עוד כי בהתאם לנתונים שהתקבלו מחברת הגיחון, בשנת 2009 נותקו 3,460 צרכנים מאספקת המים ובשנת 2010 נותקו 4,733 צרכנים. מנתונים אלו אנו למדים כי שהחל משנת 2010 חלה עליה חדה במספר התושבים שידם אינה משגת לשלם עבור מים. כמו כן, נתונים אלו חושפים כי ישנה השפעה ממשית ומיידית למדיניות חברת הגיחון בפרט ותאגידי המים בכלל על זכותם למים של עשרות אלפי בתי אב בישראל.
פיקוח והסדרה מטעם רשות המים
17. טרם קיבלנו את התייחסותכם לבקשתנו לקבלת מידע, אולם על פניו נראה כי אינכם פועלים להסדרת סוגיות אלו. מחד גיסא, רשות המים אינה אוסרת על התאגידים לנתק חייבים מאספקת מים וגם אינה מפקחת ואוכפת את נוהל משרד הפנים (ככל שהוא תקף), ומאידך גיסא היא אינה מתקינה כללים בעניין זה, כקבוע בחוק.
18. מכיוון שהמים אינם מצרך ככל המצרכים – אלא משאב שבלעדיו לא ניתן לקיים משק בית והעדרו מהווה סכנה חמורה לבריאות – על רשות המים להזדרז ולקבוע כללים מנחים בנושא זה לפיהם לא ניתן יהיה לנתק מאספקת מים, אלא במקרים יוצאי דופן בהם לצרכן ישנם אמצעים אך הוא בוחר שלא לשלם. לשם כך ניתן להתוות כללים בדומה לכללי חוק ההוצאה לפועל, המחייבים לערוך לחייב חקירת יכולת ופריסת תשלומים. בכל מקרה, ניתוק מים בהיותם מצרך יסוד ואמצעי מרכזי למימוש הזכות לבריאות אינו יכול להיעשות כאשר לחייב אין כל אמצעים לשלם את חובו והוא נענש על כך, הלכה למעשה, במניעת אספקת מים.
19. יודגש, כי העברת הסמכות לספק שירותים ומצרכים מרשויות המדינה לגוף תאגידי אינה פותרת את המדינה מאחריותה להבטיח את הנגישות של כלל הציבור לשירותים ומצרכים אלו, אלא להיפך, היא מטילה עליה חובה מוגברת להבטיח נגישות זו. לאור כך, הבטחת הנגישות למים, בהיותם אמצעי מרכזי להבטחת זכות היסוד לבריאות ולקיום בכבוד, היא חובה ראשונה במעלה המוטלת על המדינה, גם כשאלו מסופקים על ידי תאגיד עירוני.
20. לפיכך, אנו פונים אליכם ומבקשים שתפעלו בדחיפות לאכיפה ולהסדרה של תחום זה ובכלל זה:
א. תפעילו את סמכותכם ותבהירו לתאגידי המים, בהם חברת הגיחון, כי אין הם רשאים להפסיק או לצמצם את אספקת המים לצרכנים שלא עומדים בחובם.
ב. תתקינו תקנות אשר יחייבו את תאגידי המים לפריסת חובות בהתאם ליכולת הצרכן ולא יאפשרו ניתוקי מים לצרכנים אשר מבקשים להסדיר את תשלום חובם.
21. נודה לתגובתכם בהקדם, על מנת שנוכל לשקול את המשך צעדינו.
בברכה,
עו"ד טלי ניר
מנהלת המחלקה לזכויות חברתיות כלכליות
