8 למרץ, 2011
לכבוד
מר דוד קוכמייסטר
מנכ"ל
חברת הגיחון בע"מ
בפקס: 03-7605736
שלום רב,
הנדון: מדיניות תאגיד הגיחון בטיפול בחובות בגין אי תשלום
1. בפתח דברינו, אנו מבקשים להודות לכם על החלק הראשון של תשובתכם לפנייתנו לבקשת מידע מיום 22.2.11, בה פירטתם את מדיניות החברה לטיפול בחובות בגין אי תשלום חשבונות המים.
2. מהמפורט במכתבכם עולה כי חשש כי מדיניות הגיחון בנושא זה אינה תואמת את נוהל משרד הפנים בנושא וגורמת לפגיעה בזכותם של התושבים למים ולהסדר חובות הוגן. אנו פונים אליך בבקשה לפעולתך הדחופה להסדרת הנושא, כך שיובטח כי תכובד זכות היסוד למים של כלל תושבי ירושלים.
החובות המשפטיות החלות על תאגידי המים והביוב
3. חוק תאגידי מים וביוב, תשס"א-2001 קובע, כי מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב תקבע "את המקרים והתנאים שבהם רשאית חברה להפסיק או לצמצם מתן שירותי מים וביוב לצרכן או למקרקעין", וכי תאגידי המים והביוב לא יהיו רשאים לנתק צרכנים מאספקת מים, אלא לפי כללים אלה (סעיפים 39 ו-146 לחוק).
4. עד היום רשות המים טרם קבעה כללים לעניין זה, ולפיכך על פניו לא רשאים תגידי המים והביוב להפסיק או לצמצם את אספקת המים כלל. עם זאת, גישת רשות המים, כפי שנמסרה לנו, היא כי הכללים התקפים לעניין צמצום אספקת המים הם הכללים המנויים בחוזר מנכ"ל משרד הפנים 6/2003, שכותרתו: "נוהל הפעלת הסמכות לנתק מים" (להלן: "הנוהל").
5. נוהל זה מפרט את הכללים החלים על פעולת הרשויות המקומיות ביחס לצרכנים שלא פרעו את חובם, והוא בא לעולם לאחר סדרה של עתירות הנוגעות לסמכותן של הרשויות המקומיות לעשות פעולות כאמור. לפיכך, הנוהל בא להבטיח כי אמצעי זה יינקט רק לאחר שמוצו דרכים אחרות לגביית החוב וכאשר הרשות שוכנעה שהימנעות החייב לפרוע את חובו נובעת מסרבנות גרידא.
6. בהתאם לנוהל ניתן לנתק את אספקת המים רק במקרה של חוב של למעלה מ- 300 ₪, לאחר חודשיים של התראות, ובתנאי שלא התקבלה חוות דעת של אגף הרווחה על מצוקה חריגה של התושב. כן קובע הנוהל חובה להגיע להסדר תשלומים עם צרכן שאינו יכול לשאת בתשלום חובו.
מדיניות הגיחון לגביית חובות וניתוק ממים
7. במכתבכם נאמר כי הנכם פועלים בהתאם לחוזר משרד הפנים: שולחים הודעות התראה משך חודשיים קודם לניתוק, ונכונים לאשר הסדרי חובות מיוחדים באישור המנכ"ל או מנהל שירות לקוחות.
8. יחד עם זאת, ממכתבכם עולה כי אינכם מקפידים על שאר התנאים הקבועים בנוהל ועולה חשש כי אופן פעולתכם חוטא לתכליתו של הנוהל, כדלקמן:
א. הנוהל קובע כי יש להימנע מניתוק אספקת המים מקום בו נעשתה פנייה אל הרשות. כלומר, באם פנה הצרכן אל הרשות בבקשה להפעיל את שיקול דעתה ולא לנתקו ממים בשל מצוקה כלכלית חריגה אסור עליה לעשות כן. תנאי זה עומד בתוקפו כל עוד לא החליטה הרשות בבקשתו של הצרכן. לעומת זאת, במכתבכם הצהרתם: "ככלל הגיחון מנתק את כל ברי הניתוק למעט מוסדות ציבור מיוחדים."
ב. הנוהל קובע כי יש לערוך עם הצרכן הסדר תשלומים להסדרת חובו תוך התחשבות במצבו הכלכלי. לעומת זאת, על פי האמור במכתבכם הסדר החובות הוא קשיח ואחיד לכולם. על פי הסדר זה, צרכן אשר בא להסדיר את חובו טרם ניתוק נדרש לשלם 25% מהחוב במוזמן והיתרה בארבעה תשלומים. צרכן אשר מבקש להסדיר את חובו לאחר הניתוק נדרש לשלם 50% מהחוב במזומן והיתרה בשלושה תשלומים.
ג. הנוהל קובע כי יש להימנע מניתוק אספקת המים במידה והחוב אינו עולה על סכום של 300 ₪ וכי על סכום זה להתעדכן בראשון בינואר בכל שנה בהתאם לשיעור השינוי במדד המחירים לצרכן הידוע לאותו יום. לפיכך, הרי שסכום זה, נכון לראשון בינואר 2011, עומד על 353.57 ₪, המדובר על עלייה של כ- 20%. עם זאת, כאמור בסעיף ה' למכתבכם, טרם עדכנתם סכום זה.
ד. הנוהל מתלה את ניתוק המים בקבלת חוות דעת של לשכת הרווחה ברשות המקומית בדבר מצבו החריג והמיוחד של הצרכן. מאידך, כפי שציינתם במכתב, רק מנכ"ל או מנהל שירות הלקוחות בחברת הגיחון הם שרשאים להתיר "הסדרים מיוחדים", ומתלונות אגף הרווחה בעיריית ירושלים עולה כי אינכם נענים לבקשות לשכת הרווחה לפריסת תשלומים רחבה יותר או לאי ניתוק של צרכנים שמצבם קשה במיוחד.
9. לאור דברים אלו, עולה חשש כי מדיניות הגיחון חוטאת לתכליתו של הנוהל, ואינה מבטיחה כי ניתוק מאספקת מים יעשה רק לאחר שמוצו דרכים אחרות לגביית החוב וכאשר ההימנעות נובעת מסרבנות גרידא ולא בשל מצוקה כלכלית חריפה.
10. כמו כן, למרות שהנוהל מחייב כי אנשי מקצוע, קרי עובדים סוציאליים, יעריכו את יכולתו של הצרכן לעמוד בחובותיו, סטנדרט זה אינו קיים במדיניות התאגיד. ברי כי שני אנשים בלבד (המנכ"ל ומנהל שירות לקוחות), הנעדרים הכשרה מקצועית בתחום לרווחה, אינם יכולים לבחון כראוי את בקשותיהם כ- 300-400 בתי אב שונים העומדים בפני ניתוק כל חודש.
11. יתר על כן, הרי שמדיניות הגיחון לא מאפשרת למי שידו אינה משגת לשלם את חובו להגיע להסדר תשלומים בר קיימא. דרישת תשלום מזומן הנעה בין 25% ל- 50% אינה דרישה סבירה ומידתית מאדם שאין ביכולתו לשלם את חשבון המים.
12. זאת ועוד הרי שעיקר הנוהל עוסק בשיקול הדעת שיש להפעיל כדי להימנע מניתוק אספקת מים מקום שבו קיימת מצוקה כלכלית קשה, והצרכן אינו מנצל לרעה אפשרות זאת ועושה כל מאמץ להסדיר את חובו וצריכתו החודשית היא מינימאלית. נראה כי הפעלת שיקול דעת מסוג זה נעדר ממדיניותכם.
13. מהדברים שפורטו לעיל עולה חשש כי התנהלותכם בנושא זה מהווה פגיעה בזכות היסוד למים כמו גם בשלטון החוק. שכן הנכם מחויבים לפעול לפי הנוהל הקיים ואינכם יכולים לעשות דין לעצמכם ולפגוע באופן כל כך יסודי בחייהם ובבריאותם של תושבים שידם אינה משגת לשלם את מחירי המים הגבוהים.
14. נציין עוד כי בהתאם לנתונים שבמכתבכם, בשנת 2009 נותקו 3,460 צרכנים מאספקת המים ובשנת 2010 נותקו 4,733 צרכנים. מכאן שהחל משנת 2010 חלה עליה חדה במספר התושבים שידם אינה משגת לשלם עבור מים. כמו כן, אין ספק כי למדיניותכם יש השפעה ישירה על מימוש זכותם למים של אלפי בתי אב בירושלים.
15. מכיוון שהמים אינם מצרך ככל המצרכים – אלא משאב שבלעדיו לא ניתן לקיים משק בית והעדרו מהווה סכנה חמורה לבריאות – אנו פונים אליך בבקשה לשנות את מדיניות הגיחון ולקיים את הנוהל, כך שלא ינותקו צרכנים מאספקת מים, אלא במקרים יוצאי דופן בהם לצרכן ישנם אמצעים אך הוא בוחר שלא לשלם. בכל מקרה, ניתוק מים בהיותם מצרך יסוד ואמצעי מרכזי למימוש הזכות לבריאות אינו יכול להיעשות כאשר לחייב אין כל אמצעים לשלם את חובו והוא נענש על כך, הלכה למעשה, במניעת אספקת מים.
16. נודה לתשובתך בהקדם האפשרי, על מנת שנוכל לשקול את המשך פעולתנו.
בברכה,
עו"ד טלי ניר
מנהלת המחלקה לזכויות חברתיות כלכליות
