מפגינים נגד תוכנית ויסקונסין, אפריל 2010. צילום: תמי גרוסהאגודה לזכויות האזרח פנתה לשרים ולחברי הכנסת לקראת דיון בוועדת העבודה על החזרת תוכנית ויסקונסין, בקריאה להתנגד להצעת החוק. במכתב מציינת עו"ד טלי ניר מהאגודה כי מדובר בהצעת חוק זהה כמעט לחלוטין לזו שהממשלה ניסתה להעביר במהלך השנה שעברה, ואשר לא אושרה על ידי ועדת העבודה, לאחר דיונים מעמיקים ובחינה מקצועית. הבאת הצעה כמעט זהה לחקיקה יותר משנה לאחר מכן, בהליך דורסני מצד הממשלה, מהווה התעלמות מוחלטת מהחלטת הועדה ומעבודתה המקצועית, וזילות של עבודת המחוקק.
לגופם של הדברים מציינת עו"ד טלי ניר כי כמו בהצעת החוק הקודמת שנפסלה, עדיין יוותרו בידי פקידי תאגידים פרטיים סמכויות מרחיקות לכת של שלילת קצבאות הבטחת הכנסה, שהן רשת הביטחון האחרונה למשפחות שאין להן כל הכנסה אחרת. עומקה של ההפרטה במסגרת הצעת החוק הנדונה תפגע בזכויותיהם של מאות אלפים לכבוד, לקיום בכבוד, לחירות, לקניין ולפרטיות, ומנוגדת לעקרונות שנקבעו בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
"בימים אלה של התעוררות חברתית כוללת במדינת ישראל", כותבת עו"ד טלי ניר, "כשהציבור זועק את כאבו על הפקרת השירותים החברתיים, זוהי עזות מצח בלתי נסלחת מצד הממשלה, לנסות ולהעביר הפרטה של שירות התעסוקה, שכשלה ודרדרה רבים לעוני ולמחסור, ולהמשיך כאילו לא נפל דבר בישראל. במקום להזרים את התקציבים המתבקשים לשירות התעסוקה, לחזקו בתקנים ובתוכניות הכשרה והשמה בעבודה, מבקשת הממשלה להמשיך ולהפריט, הפעם בפריסה ארצית ולא כפיילוט, אלא כעובדה סופית ומוגמרת. אנו רואים בהבאת הצעת חוק זו ובחיפזון שבה הדבר נעשה, רגע לפני יציאת הכנסת לפגרת הקיץ, אטימות לב מול דרישות הציבור לצדק חברתי, כולל בתחום התעסוקה."
להלן המכתב המלא.
1 באוגוסט, 2011
לכבוד
שרי הממשלה
לכבוד
חברי הכנסת
– ד ח ו ף! –
שלום רב,
הנדון: התנגדות להחזרת תוכנית ויסקונסין
לקראת הדיון שיערך ביום רביעי הקרוב בועדת העבודה בהצעת חוק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה (הוראת שעה), התשע"א-2010 מח/541 – הכנה לקריאה שנייה ושלישית, אנו קוראים לכם שלא לאשר את הצ"ח לקריאה שניה ושלישית, מכל הטעמים המנויים להלן:
1. המדובר בהצ"ח זהה כמעט לחלוטין לזו שהממשלה ניסתה להעביר במהלך השנה שעברה, ואשר לאחר דיונים מעמיקים ובחינה מקצועית החליטה ועדת העבודה, בראשותו של חיים כץ, שלא לאשרה. הבאת אותה הצ"ח כמעט לחקיקה יותר משנה לאחר מכן, בהליך דורסני מצד הממשלה, מהווה התעלמות מוחלטת מהחלטת הועדה ומעבודתה המקצועית, וזילות של עבודת המחוקק.
2. בשום שלב לא נבחנו חלופות אחרות לתכנית ע"י הממשלה ו/או אפילו ע"י ועדת העבודה. יצוין בהקשר זה, כי קיימות תכניות רבות בישראל העוסקות בשילוב מקבלי גמלאות בעבודה, שהן מוצלחות מאד, ויש מקום לבחון את דרך פעילותן וללמוד מהן על דרכים אלטרנטיביות וטובות יותר להשמה בשוק העבודה.
3. לגופם של הדברים, התיקונים הקלים שהוכנסו בהצ"ח אינם מספקים, שכן עדיין מדובר בהפרטה עמוקה של סמכות המדינה לקידום מקבלי הבטחת הכנסה, המשפיעה ישירות על אפשרותם של האנשים המוחלשים ביותר בחברה להשתלב בשוק העבודה. בנוסף לכך, מדובר בהפרטת הסמכות לקביעת הזכאות לקבלת קצבת הבטחת הכנסה, שהיא רשת הביטחון האחרונה למשפחות שאין להן כל הכנסה אחרת.
4. עומקה של ההפרטה במסגרת הצ"ח הנדונה תפגע בזכויותיהם של מאות אלפים לכבוד, לקיום בכבוד, לחירות, לקניין ולפרטיות, ומנוגדת לעקרונות שנקבעו בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. אין בשינויים המזעריים שהוכנסו להצעה כדי לפתור את מכלול הפגמים המהותיים שבתכנית המוצעת, כפי שאף הוכח במהלך ביצוע הניסוי משך 5 שנים.
5. במקרה זה הדברים מסוכנים אף יותר, כיוון שמדובר על הרחבת התוכנית לפריסה ארצית, לא כפיילוט, אלא באופן קבוע. משמע הדבר שעומדים לאשר תוכנית חדשה, שלא נוסתה מעולם במתכונת המוצעת, מבלי לקבוע את הסייגים המתבקשים: ניסוי תחילה לתקופת זמן מוגבלת בתחולה מצומצמת. בכך מבקשים מקדמי הצ"ח לעקוף גם את ביקורת הכנסת ואפשרותה להפסיק את התוכנית, שבודאי תגרום לפגיעות רבות בציבור מקבלי הבטחת ההכנסה.
6. התכנית המוצעת היא פוגענית וכוללת את עיקר העקרונות הפוגעניים שלא תוקנו מהנוסח הקודם שנדחה, כדלקמן:
א. כמו בהצעת החוק הקודמת שנפסלה, עדיין יוותרו בידי פקידי תאגידים פרטיים סמכויות מרחיקות לכת של שלילת קצבאות בגין אי מילוי תכנית אישית. הסמכות לשלול את קצבת הבטחת ההכנסה נכרכה באישורו של עובד ציבור רק לעניין מיעוט מקרי השלילה. גם במקרים אלה ברור שקביעתו תעשה על סמך המלצת פקידי התאגידים, שכן הם אלו שקובעים את התוכנית האישית ומפקחים על ביצועה ולא עובד הציבור. יודגש, כי הזכאות לקצבת קיום היא זכות יסוד. לא די בקביעת אישורו של עובד ציבור. כל ההליכים מהם נגזרת זכאות לקבלת קצבה בעלת מעמד חוקתי צריכים להיעשות על ידי עובד ציבור, שלא יהיה נעלם ובגדר "חותמת גומי" בלבד. מכל מקום, נדגיש כי לגבי הרוב המכריע של השלילות שמבוצעות בפועל, הסמכות הבלעדית נותרה בידי פקידי התאגידים הפרטיים.
ב. כמו בהצעת החוק הקודמת שנפסלה, בידי פקידי התאגידים הפרטיים עדיין נותר כוח שלטוני, הכולל: הפניית המשתתפים לעבודה, קביעת התוכנית האישית שלהם בהיקף של 30-35 שעות שבועיות, סמכות לדרוש מהם כל מידע רפואי ואחר, וסמכות לשלול מהם את גמלת הבטחת ההכנסה. משמעות הדבר היא: סדר יומם של אלפים הנמנים על האוכלוסיות המוחלשות ביותר ניתנים לחברות פרטיות כמו גם הסמכות לשלול את מקור ההכנסה היחיד שלהם.
ג. כמו בהצעת החוק הקודמת שנפסלה, נותרה בחוק הקביעה השרירותית של תכנית בת 30-35 שעות שבועיות, גם אם אין כל צורך בהיקף זה לשם שילוב בעבודה או לשם הכשרה מקצועית. סד השעות מותח באופן מלאכותי לרוב את ההכשרה הנדרשת והופך את מטרת התכנית ל"כליאת" המשתתפים ולא דווקא לקידומם. אין כל סיבה שאדם הנדרש למשל להכשרה מקצועית של 25 ש"ש יידרש עוד להשחית זמנו וכספי ציבור אך לשם מילוי הזמן הנותר. צריך גם להתחשב בהיותו של משתתף זכאי לגמלה חלקית בלבד, שלפעמים מבטאת גם את יכולת השתלבותו בשוק העבודה (למשל משתתף בעל אחוזי נכות).
ד. כמו בהצעת החוק הקודמת שנפסלה, שוב אין בהצעת החוק התייחסות למרכיבים חיוניים כהעדפת ההכשרה המקצועית על פני עקרון ה"עבודה תחילה" (work first). המשמעות היא שהתוכנית מכוונת קודם כל להשמתו המהירה של משתתף בשוק העבודה ולא ליצירת אופק תעסוקתי עבורו.
ה. כמו בהצעת החוק הקודמת שנפסלה, אין הכרה בזכות לשירותים תומכי עבודה אלא רק אפשרות מעורפלת לחברה הפרטית להציע שירותים אלה. שירותים תומכי עבודה, שכוללים בין היתר גם הכשרה מקצועית איכותית, סבסוד הוצאות נסיעה ושירותי טיפול בילדים, נועדו לצמצם חסמים המונעים השתתפות בשוק העבודה והם הכרחיים למימושה של מטרת החוק. כל עוד זכות זו אינה מוכרת באופן הולם בחוק, לא תוכל התוכנית להציע אפשרות אמיתית ליציאה לעבודה באופן שיאפשר קיום בכבוד, ולא רק את החלפת הגמלה בשכר נמוך שיוקדש ברובו להחזר הוצאות, שייווצרו עקב היציאה לעבודה.
ו. כמו בהצעת החוק הקודמת שנפסלה, הוספו עוד הכבדות על האוכלוסייה המיועדת, דוגמת הרחבתה של דרישת ההתייצבות של אמהות ושל הורים יחידים, הבעייתית כבר עתה – על פיה יחויבו להתייצב מעת היות ילדם בן שנה בלבד, ולא מגיל שנתיים.
ז. כמו בהצעת החוק הקודמת שנפסלה, עילת הפטור מהתכנית בגין "אי מסוגלות תעסוקתית" שנקבעה בהצעת החוק מצומצמת, והיא תלויה בהמלצת פקידי התאגידים הפרטיים ובועדת חריגים אליה ניתן יהיה להגיע רק אחרי חצי שנה בתוכנית. משמעות הדבר היא כי משתתפים יטורטרו ויושפלו במשך חצי שנה תמימה, גם אם ברור לכל כי הם אינם מסוגלים להשתתף בתוכנית. בנוסף, ועדת החריגים איננה נגישה באמת לאוכלוסיות מוחלשות שמתקשות לסנגר על עצמן והרכב הועדה, שמורכב מנציגי משרדי התמ"ת, הרווחה והאוצר מעלה חשש כי היא נשענת גם על שיקולים זרים – כלכליים מערכתיים.
7. לסיכום, סמכויות בעלות אופי שלטוני מובהק ושיקול דעת רחב הנוגעות לקביעת זכאותם של אלפים לקצבת הבטחת הכנסה, שהינה רשת הביטחון האחרונה המבטיחה את מימוש הזכות החוקתית לקיום בכבוד, צריכות להיוותר בידי השירות הציבורי. כפי שאף נפסק בבג"צ הפרטת בתי הסוהר, יש להגביל את פעילותם התאגידים הפרטיים למקובל באמצעות מיקור חוץ.
8. דרך המלך להבטחת מדיניות ממשלתית המבטיחה אפשרות אמיתית לכל אדם למימוש זכותו לעבוד וזכותו לקיום בכבוד היא באמצעות הצעת חוק הזכות לעבודה לאופק תעסוקתי ולשירותים תומכי עבודה, שהגישו חברי ועדת העבודה. על פי ההצעה, כל מובטל יהיה זכאי לתכנית קידום מקצועי אישית, תוך התחשבות מרבית במצבו המשפחתי ובצרכיו. אם תאושר, התוכנית תספק למובטלים הכשרה מקצועית, השלמת השכלה, מימון הוצאות נסיעה והחזר הוצאות על טיפול בילדים עד גיל 12. ההצעה החדשה שונה מתוכנית ויסקונסין בכך שהיא תתבצע באחריות ובאמצעות המדינה ולא בידי חברות פרטיות. ההצעה כוללת שורת תיקונים בחוקים קיימים שנועדו לשלב מקבלי הבטחת הכנסה במעגל העבודה ולהבטיח להם אופק מקצועי.
לנוסח הצעת החוק: http://knesset.gov.il/privatelaw/data/18/2641.rtf
בימים אלה של התעוררות חברתית כוללת במדינת ישראל, כשהציבור זועק את כאבו על הפקרת השירותים החברתיים, זוהי עזות מצח בלתי נסלחת מצד הממשלה, לנסות ולהעביר הפרטה של שירות התעסוקה, שכשלה ודרדרה רבים לעוני ולמחסור, ולהמשיך כאילו לא נפל דבר בישראל. במקום להזרים את התקציבים המתבקשים לשירות התעסוקה, לחזקו בתקנים ובתוכניות הכשרה והשמה בעבודה, מבקשת הממשלה להמשיך ולהפריט, הפעם בפריסה ארצית ולא כפיילוט, אלא כעובדה סופית ומוגמרת. אנו רואים בהבאת הצעת חוק זו ובחיפזון שבה הדבר נעשה, רגע לפני יציאת הכנסת לפגרת הקיץ, אטימות לב מול דרישות הציבור לצדק חברתי, כולל בתחום התעסוקה.
לפיכך, אנו קוראים לכם להתנגד לאישור הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישי ביום רביעי הקרוב 3.8.11.
בכבוד רב,
טלי ניר, עו"ד
מנהלת המחלקה לזכויות חברתיות כלכליות
