מאז בניית גדר ההפרדה בתוך הגדה המערבית, הכריזה ישראל על האזור שבין גדר ההפרדה לבין הקו הירוק (להלן – "מרחב התפר") כעל שטח צבאי סגור, ואסרה על כניסת בני אדם לשטח זה, למעט מי שמחזיק בהיתר כניסה אישי, או מי שנמנה על קבוצת בני אדם, שכניסתה הותרה בהיתר כללי וגורף. התוצאה של משטר היתרים זה היא, שכניסה ושהייה של פלסטיני במרחב התפר, הותנתה בקבלת היתר אישי מאת רשויות הצבא, וזאת גם במקרה שמדובר באדם שמתגורר במרחב התפר, מחזיק בו באדמה או עובד בו. לעומת זאת, כניסתם של ישראלים למרחב התפר ושהייתם בו הותרה בהיתר כללי, והם אינם נזקקים להיתר אישי מיוחד לשם כך. בנוסף למשטר ההיתרים שנכפה, נקבע מספר מצומצם של מעברים, שרק דרכם רשאים פלסטינים להיכנס לאזור. בכל היתר מצויין שם ומספר של שער, שדרכו רשאי מחזיק ההיתר להיכנס. בדרך כלל מוגבלת שהייתם של פלסטינים, שאינם גרים במרחב התפר, לפרק זמן מצומצם, והם אינם רשאים ללון בו.
מטרתו של דף מידע זה היא להבהיר את המצב שנוצר בעקבות בניית גדר ההפרדה וכפיית משטר היתרים ומעברים, ולספק מידע בדבר הזכאים לקבל היתר למרחב התפר ודרך הגשת הבקשה להיתר.
יובהר, כי לאגודה לזכויות האזרח בישראל התנגדות נחרצת למצב זה, והיא אף הגישה עתירה לבית המשפט העליון, בטענה שסגירת השטח בפני פלסטינים והטלת משטר היתרים הן בלתי-חוקיות. אלא שעתירה זו עדיין לא הוכרעה, וכל עוד משטר ההיתרים ממשיך להתקיים, אנו מבקשים להביא מידע מעשי לאוכלוסיה ולגורמים המסייעים לה, כיצד להתמודד עם המצב שנוצר.
תושבי קבע באזור שבין הגדר לבין הקו הירוק
ההוראות שקבע הצבא מתנות את כניסתו של פלסטיני, שהוא תושב קבוע באזור מרחב התפר, בכך שתהיה בידו תעודה, שהונפקה במיוחד לצורך זה – "תעודת תושב קבוע במרחב התפר" (להלן – "תעודת תושב קבוע"). הנפקת תעודת תושב קבוע נעשית לאחר שהוגשה בקשה מתאימה למנהלת התיאום והקישור הישראלית (המת"ק) ולאחר שהוכח למת"ק שהמבקש הוא אכן תושב קבע במרחב התפר.
יציין שבעבר ניתן היה להגיש בקשות למת"ק הפלסטיני. אולם בשל החלטת ישראל לנתק את הקשרים עם המת"ק הפלסטיני, מוגשות כיום הבקשות ישירות למת"ק הישראלי.
החייבים בתעודת תושב קבע הם מי שהיו בני 12 ומעלה בזמן ההכרזה על אזור מרחב התפר כשטח צבאי סגור (2.10.2003), ואשר יכולים להוכיח לרשויות הצבא, כי הם היו תושבים קבועים באזור מרחב התפר בזמן הכרזת אזור זה כשטח צבאי סגור. בהתאם לצווים הצבאיים, מי שהיה בן 12 ומעלה ביום ההכרזה, ולא הגיש בקשה לקבלת תעודת תושב קבוע בתוך שנה (כלומר, לא הגיש בקשה עד יום 2.10.2004), עדיין יוכל להגיש בקשה, ואולם זו לא תאושר על ידי המת"ק, אלא תועבר לבחינתה של ועדה מיוחדת, שהוקמה על ידי הצבא לצורך כך.
כל מי שמלאו לו 12 שנים לאחר מועד ההכרזה על מרחב התפר כשטח סגור חייב להגיש למת"ק בקשה לתעודת תושב קבע.
בקשה לקבלת תעודת תושב קבע תוגש על גבי טופס "בקשה להנפקת תעודת תושב קבע במרחב התפר". טופס זה ניתן לקבל מהמת"ק הקרוב. לבקשה יש לצרף כל מסמך שיוכל להוכיח שהמבקש הנו אכן תושב של אזור מרחב התפר, כגון מכתב מהרשות המקומית, העתק תעודת הזהות עליו מצוין מקום המגורים, חשבונות טלפון, מים וחשמל וכו`.
לצורכי מעקב, חשוב לצלם העתק מהבקשה שהוגשה והמסמכים שצורפו לה, ולקבל על צילום זה חותמת "נתקבל" מהמת"ק שאליו הוגשה הבקשה, או אישור בדבר הגשת בקשה להיתר. במידה ולא ניתן לקבל מהמת"ק אישור לקבלת הבקשה, יש לרשום בכתב יד את שם המת"ק שאליו הוגשה הבקשה, שם החייל שקיבל אותה, תאריך ומועד קבלת הבקשה.
תעודת תושב קבוע מונפקת לתקופה קצובה. הצווים הצבאיים אינם נוקבים במשך התקופה, ואולם במהלך השנה האחרונה הונפקו תעודות לתקופה של שנתיים. עם תום התקופה יש צורך בחידושה. לצורך חידוש תעודת תושב קבוע יש להגיש בקשה לחידוש בצירוף מסמכים שיוכיחו למת"ק, כי המבקש הנו תושב קבוע באזור מרחב התפר בזמן הגשת הבקשה לחידוש (בדומה למסמכים שמוגשים בתמיכה לבקשה המקורית לקבלת תעודת תושב קבוע).
המת"ק רשאי לאשר את הבקשות שהוגשו לו (בקשה לקבלת תעודת תושב קבוע או בקשה לחידושה), אך לא לדחותן. במקרה שהמת"ק אינו משתכנע שיש להיעתר לבקשה, עליו להעבירה לבחינתה של ועדה מיוחדת. ועדה זו רשאית לערוך כל בדיקה הנראית לה, ובכלל זה לדרוש ממגיש הבקשה להופיע בפניה ולהמציא מסמכים. ככל שהוועדה מתכוונת לדחות את הבקשה, עליה להודיע על כוונה זו למגיש הבקשה, ולתת לו הזדמנות להופיע בפניה ולהשמיע את טענותיו. הוועדה רשאית גם להורות על הנפקת היתר זמני בתנאים שתקבע עד להשלמת הליך בירור הבקשה.
כניסת תושב קבוע בעל היתר למרחב התפר ויציאה ממנו היא אך ורק דרך המעבר המצוין בתעודת תושב הקבע, ועם הצגת התעודה.
אנשים המבקשים לעבור ולגור באזור מרחב התפר לאחר שהוכרז כשטח צבאי סגור, חייבים לקבל היתר תושב חדש במרחב התפר. לבקשת היתר תושב חדש במרחב התפר יש לצרף מסמכים, אשר יצדיקו את הסיבה שלשמה נדרש המעבר, כגון חוזה נישואין ומכתב מהרשות המקומית במקרה נישואין.
אדם שקיבל היתר תושב חדש ועבר להתגורר במרחב התפר, יוכל להגיש בקשה לקבלת תעודת תושב קבוע, אם יש באפשרותו להוכיח, שהוא התגורר במרחב התפר באופן קבוע במשך פרק זמן העולה על שנתיים. בקשות היתר תושב חדש ובקשה לקבלת תעודת תושב קבוע מוגשות למת"ק, שמעביר את הבקשות לוועדה מיוחדת שתבחן את הבקשה.
גישת בעלי אדמה ואחרים לאזור מרחב התפר
פלסטיני שאינו תושב קבוע במרחב התפר, ושחפץ להיכנס אליו ולשהות בו, כגון בעל אדמה או חקלאי, חייב, בהתאם לצווים הצבאיים, להחזיק בהיתר אישי מיוחד. בהתאם לצווים, כניסת בעל ההיתר למרחב התפר והיציאה ממנו תהא אך ורק דרך מעבר המצוין בהיתר האישי, ובהצגת ההיתר.
הצווים הצבאיים הגדירו באופן כללי שני סוגי היתרים אישים. הסוג הראשון הוא היתרים ל"בעלי עניין קבוע", שמוגדרים כאנשים שכניסתם למרחב התפר נדרשת על בסיס קבוע, באופן המחייב הנפקת היתר לפרק זמן ארוך. הצווים הצבאיים קבעו רשימה לא ממצה של בעלי עניין קבוע, ואלה כוללים: חקלאי, סוחר, בעל עסק, עובד ארגון בינלאומי, עובד הרשות הפלסטינית, עובד הוראה, צוות רפואי, תלמיד. הסוג השני של היתרים אישים הם היתרים ל"בעל עניין מזדמן", שמוגדר כאדם שאינו בעל עניין קבוע ושכניסתו למרחב התפר נדרשת לפרק זמן קצר, על בסיס ארעי. סוג היתרים זה משמש, למשל, כדי להתיר ביקור חד פעמי לרגל אירוע משפחתי.
לצורך קבלת היתר ל"בעל עניין קבוע" או "בעל עניין מזדמן" יש להגיש בקשה מתאימה למת"ק, על גבי טופס שאותו ניתן לקבל מהמת"ק. לבקשה יש לצרף את המסמכים הנדרשים בהתאם למטרת הבקשה שנקבעו בצווים הצבאים כלהלן:
- חקלאי שהוא בעל זכות בקרקע: תעודת זהות + נסח רישום או טאבו +מכתב רשות מוניציפאלית. במידה והקרקע אינה רשומה על שם המבקש יש צורך בהגשת מסמכים שיעידו על קשר עם האדמה כגון צו ירושה, הסכם חכירה או שכירות וכו`.
- מועסק בחקלאות או במרחב התפר על ידי פלסטינים: תעודת זהות + הצהרה נוטריונית + חוזה עבודה + התחייבות המועסק + נסח רישום או טאבו + רישוי עסק
- עובד ארגון בינלאומי: תעודת זהות + תעודת עובד ארגון בינלאומי + מכתב מהארגון
- רופא/עובד הרשות הפלסטינית/מורה: תעודת זהות + תעודת עובד הרשות הפלסטינית + מכתב מהקישור הפלסטיני
- ביקור משפחה: תעודת זהות + ציון הקרבה לתושב הקבע + מכתב מהקישור הפלסטיני ומהרשות המוניציפאלית
- בעל עסק (סוחר): תעודת זהות + רישיון עסק + מכתב מלשכת המסחר + מכתב מרשות המוניציפאלית
לצורכי מעקב, חשוב לצלם העתק מהבקשה שהוגשה והמסמכים שצורפו לה, ולקבל על צילום זה חותמת "נתקבל" מהמת"ק שאליו הוגשה הבקשה, או אישור בדבר הגשת בקשה להיתר. במידה ולא ניתן לקבל מהמת"ק אישור לקבלת הבקשה, יש לרשום בכתב יד את שם המת"ק שאליו הוגשה הבקשה, שם החייל שקיבל אותה, תאריך ומועד קבלת הבקשה.
ככלל, ההיתרים לבעלי עניין קבוע יונפקו לשנה. אולם היתרים לבעלי עניין קבוע שהינם חקלאים יונפקו, ככלל, למשך שנתיים, וההיתרים לתלמידים יונפקו, ככלל, למשך שנת הלימודים. היתרים לבעלי עניין מזדמן יונפקו לצרכים אישיים, לפרק זמן שייקבע על ידי המת"ק בהתאם לנסיבות.
ילד שלא מלאו לו 12 שנים, רשאי להיכנס למרחב התפר ולשהות בו בלווית אדם הנושא היתר.
המת"ק יכול:
(א) לאשר את הבקשה להיתר ולהנפיק היתר לפרק הזמן המבוקש, או
(ב) לאשר את הבקשה ולהנפיק היתר לפרק זמן קצר מזה שנתבקש, או
(ג) לדחות את הבקשה, או
(ד) להנפיק היתר זמני עד לסיום הליך בדיקת בקשה שנדחתה על ידי המת"ק ושהוגש ערעור על דחייתה לוועדה שמונתה לצורך כך.
במקרה שהמת"ק דחה את הבקשה להיתר חלה עליו חובה למסור למבקש ההיתר טופס סירוב בקשה, שמנמק את סיבת הסירוב.
עם סיום תוקף ההיתר, ניתן להגיש בקשה לחידושו בצירוף המסמכים המצוינים לעיל. כיוון שהטיפול בבקשה עלול להתמשך זמן מה, מומלץ להקדים ולהגיש את הבקשה לחידוש לפחות חודש לפני מועד פקיעת תוקף ההיתר. גם כאן המת"ק רשאי לחדש את ההיתר לתקופה שתיקבע על ידו.
במקרה שבקשה לקבלת היתר או בקשה לחידוש היתר נדחתה, קיימת אפשרות לערער על הדחייה בפני ועדה מיוחדת שמונתה לצורך זה. זאת למעט במקרים שבהם סיבת סירוב החידוש היא "אי הוכחת זכויות במקרקעין". במידה והוועדה גם דחתה את הבקשה להיתר, ניתן לעתור לבית המשפט גבוה לצדק נגד סירוב מתן ההיתר.
במקרה שהמת"ק מסרב לבקשה בעילה של "אי הוכחת זיקה לאדמה" או "אי הוכחת זכויות במקרקעין", לא ניתן יהיה לערער על קביעה זו בפני ועדה מיוחדת. קיימת אפשרות לעתור נגד ההחלטה לבית המשפט הגבוה לצדק, או להגיש למת"ק בקשה נוספת בצירוף מסמכים שהיו חסרים או בלתי מעודכנים.
לעומת פלסטינים, שכניסתם למרחב התפר מותנית בקיומו של אישור מיוחד ("היתר" או "תעודה"), רשאים ישראלים ותיירים בעלי אשרת שהייה תקפה בישראל לנוע, לשהות, ולגור במרחב התפר ללא צורך במסמך או באישור כלשהם. בנוסף לכך, יש שתי קטגוריות של פלסטינים שעשויים להיות בעלי היתר כללי:
1. מי שבידו היתר תעסוקה בתוקף, בהתנחלות ישראלית, הנמצאת במרחב התפר – כניסה למרחב התפר ושהייה בו לצורך תעסוקה בישוב הנקוב בהיתר התעסוקה, ובתנאים הקבועים בהיתר התעסוקה
2. מי שבידו היתר יציאה בתוקף מהאזור לישראל – מעבר במרחב התפר לצורך יציאה מהאזור לישראל
כניסה ויציאה ממרחב התפר, של תושב קבע במרחב התפר או של בעל היתר אישי למרחב התפר, עם כלי רכב פרטי, מותנית בכך שפרטי הרכב שבבעלות תושב הקבע, או בעל ההיתר האישי או בבעלות קרוב משפחה שלהם מדרגה ראשונה, יופיעו על תעודת תושב הקבע או על ההיתר.
בקשה למעבר ברכב פרטי תוגש על גבי טופס מיוחד אותו ניתן לקבל מהמת"ק, או על אותו טופס של בקשת תעודת תושב קבוע כאשר המדובר הוא בתושב קבוע. לבקשה למעבר ברכב פרטי יש לצרף את ההיתר האישי למרחב התפר או את תעודת תושב קבוע, רישיון רכב, תעודת ביטוח חובה בתוקף, העתק תעודת הזהות, ואם הרכב הפרטי הוא של קרוב משפחה מדרגה ראשונה – העתק תעודת הזהות של בעל הרכב ואישור ממנו לנהוג ברכב. בנוסף, במקרה של בעל היתר אישי יש לציין את הצורך בהיתר כניסה לרכב.
מעבר כלי רכב חקלאיים (כגון טרקטור) בשערים החקלאיים שבגדר ההפרדה אינו מחייב היתר נפרד, כך שבעל היתר לכניסה ושהייה במרחב התפר רשאי לעשות זאת באמצעות כלי רכב חקלאי ללא כל צורך בקבל היתר נוסף או נפרד לכלי הרכב החקלאי.
לבירורים ניתן להתקשר למוקד ההומניטארי של הצבא בבית אל: 9977081-02, 9977395-02, 9977733-02
לסיוע במקרה של סירוב היתר ניתן להתקשר לארגון מחסום וואטש, בשעות היום בלבד, לטל`: 2009500-077, 84286900-052, 5300385-054
