"כל אדם זכאי לחינוך. החינוך יינתן חינם, לפחות בשלבים הראשונים והיסודיים; החינוך בשלב הראשון הוא חובה. החינוך הטכני והמקצועי יהיה מצוי לכל, והחינוך הגבוה יהיה פתוח לכל במידה שווה ועל יסוד הכישרון.
החינוך יכוון לפיתוחה המלא של האישיות ולטיפוח יחס של כבוד לזכויות האדם ולחירויות היסוד; החינוך יטפח הבנה, סובלנות וידידות בין כל העמים וקבוצות הדת והגזע, ויסייע למאמץ של האומות המאוחדות לקיים את השלום" (סעיף 26)
דומה שלא ניתן להגזים בחשיבותה של הזכות לחינוך ובהשפעת מימושה על חיי האדם, ועל האפשרות המעשית שלו לממש כל זכות אחרת הנתונה לו. לפיכך נודעת חשיבות גדולה במיוחד לחוסר השוויון הקשה השורר במימוש הזכות לחינוך בין מגזרים שונים בישראל, ערבים ויהודים, מזרחים ואשכנזים, תושבי הפריפריה ומרכז הארץ.
יישומה של הוראת חוק הבאה להבטיח חינוך חובה מגיל 3, ועל ידי כך לקדם שוויון בהזדמנויות החינוכיות, במיוחד בשכבות החלשות, נדחה מדי שנה בחוק ההסדרים.
רמת התשתיות וההשקעה בבתי הספר בישובים הערבים נמוכים בהרבה מאלו במגזר היהודי, ותהליך של צמצום פערים, נבלם. קשה במיוחד מצבה של מערכת החינוך הבדואית, ובפרט בישובים הלא מוכרים, הנעדרים את התנאים המינימליים ביותר, כגון מבני קבע וחיבור למים ולחשמל. ועדה מטעם משרד החינוך קבעה שנדרשת השקעה של כמיליארד שקל בחמש השנים הקרובות לצמצום פערים, אולם טרם הוקצו לכך משאבים.
נתונים על הישגים בחינוך מצביעים על פערים בין מגזרים שונים ועל צורך בנקיטת צעדים משמעותיים מצד הממשלה לסגירת הפערים הללו:
- שיעור הנשירה ממערכת החינוך לפני תום 12 שנות לימוד עומד על 5% בממוצע במגזר היהודי אך מגיע ל- 12%-8% בעיירות הפיתוח. שיעור הנושרים ממערכת החינוך במגזר הערבי בכלל עומד על 8.4%, אולם בקרב הבדואים בנגב 67% מהתלמידים נושרים (כלומר: רק שליש מבני הנוער הבדואים מסיימים בית ספר תיכון). שיעור נשירה גבוה קיים גם בקרב ילדים אתיופים.
- שיעור הזכאות לתעודת בגרות עומד על 44% מבני 18 במגזר היהודי, 22% במגזר הערבי, ו- 6% בלבד בקרב הבדואים בנגב. פערים גדולים קיימים גם בין עיירות הפיתוח לישובים במרכז הארץ.
- שיעור הסטודנטים הערבים באוניברסיטאות עומד על שליש משיעורם באוכלוסייה.
אחד מתפקידיה החשובים של מערכת החינוך הוא לחנך את בני הנוער ליחס של כבוד לזולת ושוויון כלפי כל אדם באשר הוא. מימצאים של סקרי עמדות שנערכו בקרב בני נוער יהודים בישראל מעוררים ספק בדבר התמודדות מערכת החינוך עם מטרה זו: שליש מבני הנוער היהודים בישראל מעידים על עצמם שהם גזענים או שונאים ערבים, ושליש נוסף מתנגד לשוויון זכויות מלא לאזרחי ישראל הערבים.
