זכות גישה לאדמות חקלאיות

מה חוקי ומה לא בפעולות כוחות הביטחון (צבא ומשטרה), בעקבות פסק הדין בבג"צ 9593/04. דף מידע לחקלאים פלסטינים תושבי הגדה המערבית ולפעילי שטח, יולי 2006


רקע

ביום 26.6.2006 ניתן על-ידי בג"ץ פסק-דין בעתירה שעניינה זכות הגישה של חקלאים פלסטינים, תושבי הגדה המערבית, לאדמותיהם (בג"צ 9593/04 ראשד מוראר נ` מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון). פסק-הדין ניתן על רקע התופעה החמורה של פגיעה בזכויותיהם הבסיסיות של התושבים הפלסטינים באזור יהודה ושומרון, ושל מחדלים חמורים מצד הצבא והמשטרה בכל הנוגע לשמירה על הסדר הציבורי באזור. בפסק הדין נקבעו קביעות חשובות ועקרוניות לעניין החובות, המוטלות על הצבא והמשטרה, והאיסורים החלים עליהם, ביחס לתושבי השטחים, שעיקריהם יפורטו להלן.

מטרתו של דף זה ליידע ולהבהיר את הזכויות המוקנות לפלסטינים, כפי שנקבעו ונפסקו על ידי בג"ץ. בהכירנו את המציאות בשטח, אך צפוי כי רבים מהתושבים הפלסטינים אינם מודעים לזכויות אלה. כך גם צפוי, שרבים מאוד מהנמנים על כוחות הביטחון אינם מודעים לחובותיהם על פי פסיקה זו, וטרם קיבלו את ההנחיות, המתחייבות מיישום פסק-הדין.


זכות הגישה לאדמות וגדרי סמכותו של המפקד הצבאי להגבילה

  • לתושבים הפלסטינים זכויות קניין, שעל המפקד הצבאי (הצבא והמשטרה) חלה חובה להגן עליהן. במסגרת זו, זכותם של החקלאים להגיע ולעבד את אדמותיהם, וחובתו של המפקד הצבאי להגן עליה. זכות זו לגישה חופשית לאדמות איננה מותנית בהיתר.
  • בהיעדר צו לסגירת שטח – אסור למנוע מהתושבים הפלסטינים גישה לאדמותיהם.
  • בפסק-הדין נקבע, כי על הצבא והמשטרה להוציא הנחיות ברורות וחד-משמעיות לכוחות הפועלים בשטח על מנת להבטיח, שלא תימנע מהתושבים הגישה לאדמותיהם ללא בסיס לכך בדין.
  • השימוש בסגירת שטח בטענה, שהדבר נדרש להגנת הפלסטינים מפני אלימות מתנחלים – נפסל על ידי בג"ץ.
  • השימוש בסגירת שטח לצורך הגנת מתנחלים מאיום טרור – חוקי, אך ורק אם הוצא צו "שטח צבאי סגור" על ידי מח"ט ומעלה. התנאים להוצאת הצו הם:- עריכת בדיקה פרטנית וקונקרטית של תנאי המקום ואופי הסיכונים המיוחדים לאותו מקום (למשל, כלל הקובע כי אסור להגיע לכל האדמות במרחק של 500 מ` מהתנחלות הינו פסול);
    – השטח הסגור לא עולה על השטח המינימלי ההכרחי לצורך קיום הגנה אפקטיבית על התושבים הישראלים. כך, למשל, בעקבות הגשת העתירה צומצמו האדמות שנסגרו (רשמית) באזור הכפר בורין, סמוך לישוב ברכה לשני תאי שטח, האחד בגודל של 47 דונם, והשני בגודל של 32 דונם, וזאת במקום אלפי דונמים, שנסגרו שנה קודם לכן;- יש חובה לתת לתושבים הפלסטינים הזדמנות לסיים את כל העבודות החקלאיות הנדרשות באדמותיהם "עד הזית האחרון".
  • הוראה בעל-פה על סגירה נקודתית של שטח תהיה חוקית, אם ורק אם מתקיימים כל התנאים האלה :- התעוררו נסיבות שלא היו צפויות מראש, שנובע מהן חשש לסכנה מיידית לביטחון;- ההוראה מוגבלת לזמן ולמקום, שבהם היא נדרשת באופן מיידי בלבד;- ההוראה ניתנת לתקופה קצרה ומוגבלת;

    – לא ניתן להתמודד עם הסכנה המיידית באמצעים אחרים.


חובתו של המפקד הצבאי לפעול להגנת החקלאים מפני המתנכלים להם

  • מחובת הצבא והמשטרה לפעול באופן אקטיבי להגנתם של החקלאים הפלסטינים מפני אנשים המתנכלים להם.
  • הגנת החקלאים הפלסטינים לא יכולה להתבצע באמצעות סגירת השטחים החקלאיים מפניהם, אלא על המפקד הצבאי להגן ולהבטיח את גישתם של החקלאים לאדמותיהם, בין היתר, באמצעים אלה:
    – הקצאת אבטחה הולמת;- מתן הנחיות ברורות לכוחות הצבא והמשטרה כיצד לנהוג;
    – הטלת מגבלות, שתהיינה אפקטיביות, כלפי אותם אנשים, המתנכלים לפלסטינים תוך הפרת החוק.
  • הבטחת ביטחונם של החקלאים הפלסטינים צריכה להיעשות תוך מינימום הפרעה לעבודה החקלאית.
  • עוד נקבע, כי מחובת המשטרה והצבא:- לבחון לגופן את התלונות, המועלות על ידי התושבים הפלסטינים, ולמצות את החקירה בהקדם האפשרי;- לפתוח לאלתר בחקירות כאשר מתקבל מידע בדבר מעשה התנכלות;- ליזום סיורים מטעם כוחות הצבא והביטחון, שתכליתם לגלות מעשים כאלה.
  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: הזכות לקניין,זכויות האדם בשטחים הכבושים,חופש התנועה

סגור לתגובות.