Photo by Alvimann at Morguefile.comב-16.2.11 דנה ועדת הכלכלה של הכנסת בתאגידי המים. לקראת הדיון הגישה האגודה לזכויות האזרח לוועדה נייר עמדה, ובו קראה להתאים את תעריפי המים לצרכים הריאליים וליצור מנגנונים מוסדרים לטיפול בצבירת חובות: "הזכות למים היא זכות יסוד, אסור לנתק את מי שאינם יכולים לעמוד בתשלומים".
בנייר העמדה מובאת חוות דעתו של פרופ' יורם אבנימלך, לשעבר המדען הראשי המשרד להגנת הסביבה וחבר ועדת החקירה הממלכתית לניהול משק המים. לדבריו, קביעת רף צריכה לא ריאלי של 2.5 מ"ק מים לנפש בחודש בתעריף נמוך, בשעה שהצריכה החודשית הממוצעת לנפש עומדת על 8 מ"ק, מצמצמת את התמריץ לחסוך במים משום שמדובר בגזירה שממילא לא ניתן לעמוד בה. פרופ' אבנימלך מציע לקבוע רף צריכה של מחצית הכמות הנצרכת כיום, 4.5 מ"ק לאדם בחודש בתעריף מוזל, לצד קביעת מחירים גבוהים יותר בגין חריגה משיעור זה.
באגודה לזכויות האזרח מצביעים על כך שלפני הקמת תאגידי המים, התקיימו באגפי המים של העירייה הסדרים מיוחדים שמנעו ניתוקי מים של צרכנים שלא יכלו לעמוד בתשלומים, תוך תיאום עם גורמי הרווחה. אף שתאגידי המים מחויבים בחוק לקבוע כללים הקובעים מתי ניתן לנתק בתים מהחיבור למים, הם לא עשו זאת ותחת זאת, ניתקו תושבים רבים ממים גם ללא בירור יסודי של נסיבות החוב או בדיקת היכולת לעמוד בתשלומים.
לדברי עו"ד טלי ניר, ראש תחום זכויות חברתיות באגודה לזכויות האזרח, "הרפורמות במים יצאו לדרך מבלי שנלקחה בחשבון הפגיעה הקשה באוכלוסיות מוחלשות. אפשר וראוי לפעול נגד בזבוז מים, אך יש לזכור כי צריכה של מים בכמות מדודה היא זכות יסוד, ויש לאפשר אותה בעלויות סבירות, ובפרט כשמדובר במעוטי יכולת, קשישים ובעלי מוגבלויות. חשוב במיוחד להקפיד על קיומם של מנגנונים מסודרים לבירור החובות – על מנת למנוע ניתוק ממים של מי שאינם יכולים לעמוד בתשלומים".
באגודה לזכויות האזרח הביעו אכזבה מכך שבדיון בוועדת הכלכלה לא נדונה שאלת המנגנונים הדרושים למניעת ניתוקי מים ולטיפול בחובותיהם של מעוטי יכולת, המתקשים להתמודד עם נטל התשלומים. עו"ד טלי ניר: "זכות היסוד למים נשללת מדי יום מתושבים מעוטי יכולת שאינם עומדים בתשלומים הגבוהים. רבים אחרים נקלעו להתמודדות בלתי אפשרית עם המנגנון הדורסני של גביית התשלומים – ונתקלו בקיר אטום".
