שרון אברהם-ויס
מרגע שריח הבחירות עלה באוויר, אין פוליטיקאי שאינו טורח להדגיש איך הוא ומפלגתו הם חוד החנית של המלחמה בעוני. אך בעוד הם מתחרים מול המיקרופונים על תואר אבירי חיסול העוני, הרימו הח"כים את ידם להנצחת מעמד העובדים העניים בישראל. ברוב של 26:28 דחתה מליאת הכנסת ביום רביעי האחרון את הצעת החוק של ח"כ יגאל יאסינוב (שינוי), שנועדה להגן על זכויות עובדי הקבלן בישראל. על ההצעה חתמו 31 חברי כנסת; חלקם כלל לא טרחו להגיע להצבעה ושניים מהם – נעמי בלומנטל ויאיר פרץ – הצביעו נגד.
בשנים האחרונות התרחב בארץ מאוד היקף העסקת עובדים באמצעות חברות כוח אדם וקבלני משנה. האומדנים, הנסמכים על הנתונים הרשמיים של משרד התמ"ת, מורים על כך שבישראל של היום, 5% מכלל העובדים מועסקים באופן זה – פי חמישה מהמקובל ברוב מדינות המערב (בבריטניה, ארה"ב, ספרד, גרמניה, אוסטריה ואיטליה מדובר על פחות מאחוז). ברוב המקרים מדובר בעובדים מוחלשים, המקבלים שכר מינימום, במקרה הטוב, ואינם זוכים לרוב לשום הטבה נוספת, גם אם היא מעוגנת בחוק. רק 4% מעובדי כוח האדם מבוטחים בביטוח פנסיוני, לעומת 60% מכלל השכירים במשק.
מדובר אם כן באוכלוסיה חלשה, המהווה חלק משמעותי מהגרעין הקשה של שכבת העובדים העניים, המתקשה לממש את זכויותיה. אל ארגוני הפורום לזכויות עובדים מגיעות אלפי פניות של עובדים, שזכויותיהם הקבועות בחוק מופרות. הנפגעים העיקריים הם עובדי ענף השמירה ועובדי הניקיון. במקור שימשו חברות כוח האדם גורם ממיין, מגייס ומכשיר עובדים עבור ארגונים הנזקקים להם לתקופה קצרה יחסית. כיום הן מהוות צינור העסקה עבור גופים המעוניינים להוזיל בכל מחיר את עלויות העסקתם של עובדים. כך יכולות החברות המובילות במשק – לרבות הבנקים המרווחים הון עתק – להשתמש במכבסת המילים של "יעילות" "ומיקור חוץ", על מנת לפטור עצמם מאחריות לתנאי ההעסקה של כל העובדים עבורם.
הצעת החוק, ביוזמת הפורום לאכיפת זכויות עובדים, נועדה להבטיח כי המשתמשים בשירותיהם של עובדי הקבלן לא יוכלו להתנער מאחריותם. ואם הקבלן, כפי שמוכיח מבחן המציאות, מתנער מחובתו לכבד את זכויות העובדים המעוגנות בחוקי המגן, ואינו מעניק להם דמי הבראה, שעות נוספות, חופשה שנתית וכדומה, יוכל העובד לפנות למזמין השירות ולבקש את הסעד בבית-המשפט. החוק אמור לסייע במניעה מראש של רבות מהפגיעות בעובדים, שכן הוא אמור לעודד את מזמין השירות לוודא עוד בטרם חתימת החוזה עם הקבלן, כי לעובדים ישולמו כל זכויותיהם. נשמע הגיוני וראוי? לא בעיני ממשלת ישראל, שהחליטה להטיל משמעת קואליציונית והורתה לחבריה להתנגד להצעת החוק הזו, שמשרד התמ"ת מנסה לקדם זה זמן רב.
מדינת ישראל היא המעסיק הגדול ביותר של עובדי קבלן בישראל, ומכאן שתידרש להשקיע משאבים רבים בעת ההתקשרות עם קבלנים ובעיקר באכיפה, כאשר אלו מפרים את זכויות העובדים. על אף ההצהרות כי הממשלה עושה ככל שביכולתה למיגור העוני, הרי שבפועל הוכח פעם נוספת כי היא פועלת להרחבתו. חמור הדבר שבעתיים כשמדובר במפלגת העבודה, שזה עתה בחרה יו"ר המציב את זכויות העובדים המוחלשים בחזית משנתו, אך מבטיחה בקולותיה את הנצחת מעמד העובדים העניים.
ההצבעה המבישה בכנסת מדגישה שוב את הצורך בראייה רחבה יותר בעת טיפול בבעיות החברתיות בישראל. במשרד האוצר מעדיפים להעניק "חסדים" לעניים, במקום למנוע את העוני מלכתחילה באמצעות הגנה על זכויות העובדים הקבועות בחוק.
עו"ד שרון אברהם-ויס, האגודה לזכויות האזרח והפורום לאכיפת זכויות עובדים
המאמר פורסם באתר ynet ב-20.11.05
