מעצרים מינהליים

החוק הישראלי והחוק בשטחים מאפשרים מעצר של אדם בצו מינהלי למשך 6 חודשים, הניתן להארכה שוב ושוב. מעצר מינהלי מבוצע ללא ביקורת שיפוטית מעמיקה וללא הליך שיפוטי הוגן, מבלי שנמסרו לעציר ההאשמות נגדו, ומבלי שהוצגו בפניו ראיות מרשיעות, שיוכל להתגונן מפניהן

בתאריך 12.4.05 נעצר בצו מינהלי פעיל הימין נעם פדרמן, הנתון להגבלות מינהליות מזה שנים, ושוחרר ביוני 2004 ממעצר מינהלי קודם, בן תשעה חודשים. הפעם הסתפקו הרשויות בהכנסתו למעצר בית, ולא למתקן כליאה. ב-8 במאי נעצר במעצר מינהלי פעיל הימין נריה אופן. מעצרים אלה מעלים שוב על סדר היום את סוגיית המעצרים המינהליים. אמצעי זה משמש כדבר שבשגרה להגבלת פלסטינים, אך זוכה לתשומת לב בדרך כלל רק במקרים הנדירים, שבהם הוא משמש להגבלת אזרחי ישראל (כגון מעצריו הקודמים של נעם פדרמן ומעצרה המינהלי של טלי פחימה).

החוק הישראלי והחוק בשטחים מאפשרים מעצר של אדם בצו מינהלי למשך 6 חודשים, ואולם צו מעצר זה ניתן להארכה שוב ושוב, בכל פעם ל-6 חודשים נוספים. למעשה, אפשר לכלוא כך אדם במשך שנים, מבלי שיזכה להליך משפטי הוגן. ואכן, בישראל מוחזקים כיום במעצר מינהלי יותר מ-700 עצירים פלסטינים (נכון לאפריל 2005, לפי נתוני "בצלם"), מבלי שנמסרו להם ההאשמות נגדם, מבלי שהוצגו בפניהם ראיות מרשיעות, שיוכלו להתגונן מפניהן, ומבלי לדעת כמה זמן הם עלולים עוד להיות עצורים. במשך האינתיפאדה הראשונה נעצרו אלפי פלסטינים במעצר מינהלי, והיו שהוחזקו במעצר במשך ארבע, חמש, ואפילו שש שנים.

מעצר מינהלי מבוצע על סמך החלטתו של אדם אחד, ללא ביקורת שיפוטית מעמיקה וללא הליך שיפוטי הוגן. בשטחים הכבושים החוק מסמיך את מפקד האזור לחתום על צו המעצר. בישראל שר הביטחון הוא המוסמך להורות על המעצר. במקרים שבהם מוצא צו הגבלה מינהלי, כגון זה שמכוחו הוטל על פדרמן מעצר בית, לא חלה חובה לקיים אפילו ביקורת שיפוטית שטחית, כמו זו המקוימת במקרה של מעצר מינהלי במתקן כליאה. העצירים המינהליים אינם מיודעים מדוע נעצרו, פרט למידע בסיסי ביותר. החומר באשר לחשדות נגדם חסוי מפניהם וגם מפני עורכי-דינם, דבר שמונע מהם לערער על המעצר ולזכות בהליך הוגן.

המשפט הבין-לאומי, שישראל חתומה על אמנותיו השונות, מתיר את השימוש במעצר מינהלי כאמצעי מניעתי, ובנסיבות חריגות בלבד. השימוש הנרחב שעושה ישראל בכלי זה, ובמיוחד המקרים שבהם מעצר מינהלי מוארך שוב ושוב, ואנשים נכלאים במשך שנים, אינו עומד באמות המידה הללו.

עמדת האגודה לזכויות האזרח היא, כי השימוש במעצרים מינהליים הוא פסול, לגבי ישראלים ופלסטינים כאחד, הן מבחינה מוסרית והן מבחינה משפטית. אם יש ראיות של ממש כנגד העצורים – יש להביאם בלא דיחוי למשפט, ולאפשר להם להתגונן בהליך משפטי הוגן. ולא – יש לשחררם לאלתר מן המעצר.

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: זכויות האדם בשטחים הכבושים,מעצר מינהלי,מערכת המשפט

סגור לתגובות.