"כדי לזכות שוב בחגים ובחגיגות, הכרח שאש חדשה תתלקח בקרבנו. שיתעוררו בתוכנו כוחות אמנותיים משותקים למחצה, הכושר ליצירת סמלים, חזון, אמונה, ולא חשוב אם זוהי אמונה חדשה או מחודשת. בכל אופן, אותו כוח מונח ביסודם של כל החגים מימות עולם עד ימינו אלה." (חיים גרינברג, חגים)
פתח דבר
ימי החג, השזורים בלוח השנה, הם חלק בלתי נפרד מן ההוויה התרבותית בישראל. ימים אלה מגלמים מסורות וערכים של החברה שקידשה אותם. בדרך המשלבת חוויה אישית עם טקסיות מסורתית נוטלים החגים חלק בעיצוב הזהות הפרטית והחברתית.
ערכי זכויות האדם הם חלק בלתי נפרד מן ההוויה החברתית והתרבותית שלנו. על מנת להנחיל את מערכת הערכים הזו לדור העתיד ולחברה כולה, אנו מציעים לשבץ בלוח השנה של התלמידים מועד נוסף והוא יום זכויות האדם, החל ב10- בדצמבר. זהו היום בו התקבלה באו"ם ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. ציון יום זכויות האדם במועד קבוע, מדי שנה, ייצור הזדהות עם ערכי זכויות האדם ויתרום להרחבה ולהעמקת הידע של התלמידים בנושא זכויות האדם.
בחוברת זו מוצעת תוכנית לעיצובו של יום חגיגי זה, על תכניו ופעילויותיו. הצעתנו היא לפתח דפוסים תרבותיים בהם לתלמידים תהיה מעורבות בגיבוש המשמעות של זכויות אדם, תוך התמקדות בהיבטים אישיים, מוסריים ואידיאולוגיים.
התוכנית "עשה לך חג: יום זכויות האדם" פותחה ברוח התפיסה החדשה של ארגון הלימודים בבתי הספר העל יסודיים, הרואה בבוגר הרצוי אדם "בעל השקפת עולם הניזונה מערכי חברתו ומערכי החברה הכלל אנושית… אדם המכיר ומכבד את זולתו", ומעודדת פיתוח תוכניות לימוד בינתחומיות המיועדות "… להנחיל לתלמידים ערכים ומוטיבציה לפעילות אזרחית כתהליך מתמשך לאורך כל שנות הלימודים ובפיתוח אקלים אזרחי בבית הספר." (הציטוטים לקוחים מתוך חוזר מנכ"ל מיוחד כ`, יוני 1996)
יום זכויות האדם
" לפיכך מכריזה העצרת באוזני כל באי העולם את ההכרזה הזאת בדבר זכויות האדם כרמת הישגים כללית לכל העמים והאומות. כדי שכל יחיד וכל גוף חברתי ישווה תמיד לנגד עיניו וישאף לטפח, דרך לימוד וחינוך, יחס של כבוד אל הזכויות ואל החירויות הללו "
(מתוך ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם)
ב10- בדצמבר 1948 קיבלה עצרת האומות המאוחדות (האו"ם) את ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. הכרזה זו היא במידה רבה תוצאה של התפתחות רעיונית בדבר זכויות האדם, במאתיים השנים האחרונות ושל לקחי מלחמת העולם השנייה, שבעקבותיה התאחד העולם בדעה כי יש להגן באופן פעיל על זכויות כל אדם באשר הוא. רוב מדינות העולם הצטרפו להכרזה והיא מהווה מאז מקור השראה לפעילות בתחום זכויות האדם, הן במישור הפנים-מדינתי והן במישור הבין-לאומי.
בהכרזה מבוא ובו רקע רעיוני והיסטורי ליצירתה ולאחריו 30 סעיפים המפרטים את כל הזכויות והחירויות היסודיות של הפרט. ביסודה עומדת הכרה כי לכל בני האדם זכויות שוות וכי קיום זכויות אלו הוא יסוד החופש, הצדק והשלום בעולם.
יום זה, שבו התחולל מפנה בהתייחסות של מדינות העולם לזכויות האדם והתבססה סולידריות כלל-אנושית, בין כל בני האדם, ללא הבדל לאום, גזע, מין ודת, הוא סמל לזכויות האדם וראוי לציון כיום חג.
יום זכויות האדם – הלכה למעשה
ביצירה התרבותית ובמורשת העממית ממלאים חגים ומועדים מקום מרכזי. יש להם מטען מוסרי וחברתי המעוגן בזמן ואליו חוזרים מדי שנה. החג משמש כחוט מקשר בינינו לבין הזיכרון ההיסטורי שלנו.
כדי לאמץ באופן מוצלח את יום זכויות האדם כמועד מיוחד בלוח השנה עלינו לשוות לו את הנופך התרבותי המלווה את החגים כולם.
בפרק זה נראה כיצד מרכיבים שונים, המשתלבים יחד לדפוס התנהגות תרבותי העונה להגדרת החג, באים לידי ביטוי ביצירת אופן חגיגה מיוחד ליום זכויות האדם.
ציר-רעיוני
ברקע יצירתו של כל חג שזור ציר-רעיוני מרכזי. כך, לדוגמא, חג הפסח מכיל בתוכו את ציר השעבוד-גאולה. ההגדה, הנקראת בליל הסדר, נאמרת כולה בגדר "והגדת לבנך" כמעין לקח דורות, והזיכרון הקונקרטי של מאורע זה מגולם באכילת המצות.
בדומה לכך נוכל למצוא ברקע יצירתו של יום זכויות האדם את הצירים-הרעיוניים של אחווה, סולידריות והצבת האדם במרכז.
יום זכויות האדם קשור בערכי יסוד רבים שכל אחד מהם יכול להוות את הציר-הרעיוני של יום זה. הנושאים הספציפיים מייצגים מתחים מובנים או ערכים יסודיים המשקפים את עולם זכויות האדם. הבחירה ביניהם יכולה להיות קשורה בנושאים שעל סדר היום הציבורי או בתחומי העיסוק של הקהילה הבית-ספרית באותה עת.
דוגמאות:
נושא רחב: האדם במרכז.
נושאים ספציפיים:
- שוויון ואפליה – שווים ושונים
- זכויות חברתיות – הזכות לרמת חיים נאותה, הזכות לחינוך, הזכות לבריאות, חובתה של החברה להבטיח מימוש זכויות.
- הפרט מול החברה – זכויות עד היכן? האם מותר להגביל זכויות? חובות מול זכויות.
חוויה
חשיבות רבה יש לתקופה שלפני החג ולתהליך הנבנה ומתעצם לקראת החג, כגון תקופת הסליחות שלפני יום כיפור, ספירת העומר המהווה זמן מקשר בין פסח לשבועות, וחודש הרמדאן ששיאו בלילת אל-קאדר (המציין את הלילה בו קיבל מוחמד את הקוראן).
יצירתיות ומחשבה שיגרמו להתכוננות והתרגשות לקראת יום זכויות האדם יתרמו להפנמת הערכים וליצירת מחויבות עמוקה יותר לעניין ומכיוון שבזכויות אנו עוסקים, המחויבות והרצון החופשי לעשייה מהווים נדבך משמעותי בחינוך למען זכויות אדם.
דוגמאות:
- פרויקט אישי שיתמקד בזכות אחת, במשפחת זכויות, או בקהילת אנשים מוגדרת. לשם כך יצטרכו התלמידים ללמוד ולהכיר את פניה ומופעיה השונים של הזכות.
- מפגש בין קבוצות אוכלוסייה שונות מקבל משמעות מיוחדת ביום זכויות האדם. מפגש כזה יכול להיות שיאושל תהליך הכנה, בלימוד ובאופנים אחרים.
סמל
הסמל הוא אלמנט ויזואלי הממלא תפקיד חשוב בהענקת צביון מיוחד לחג. כך לדוגמא, דגל המדינה מסמל את יום העצמאות, העץ את ט"ו בשבט וכו`.
בית הספר יבחר סמל או סמלים מתאימים. בחירת התיאור הגרפי של הסמל יכולה להיעשות בדרך של תחרות על עיצובו. על התלמידים יהיה להציע את הסמלים ליום זכויות האדם שישלבו את המוטיב החזותי עם המוטיב הרעיוני. פעילות כזו צריכה להיות משולבת בדיון הרעיוני בשאלה: את מה אנו רוצים לסמל.
דוגמאות:
- דמות אדם
האדם הוא הערך המהותי של היום. זהו האדם ה"אחיד" שאליו מחויבים להתייחס בכבוד. הוא האדם שאת הפנים השוות שלו יכול כל פרט להלביש בזהות האישית והקבוצתית שהוא נושא עמו. המחשה זו מבטאת רעיונות מורכבים ויוצרת קשר אינטואיטיבי עם הערכים העומדים מאחוריה.
עם תיאור גרפי פשוט (שייבחר בקפידה) נקל יהיה לכל אחת ואחד להזדהות, במיוחד בהיותו מסמל ומסומל גם יחד, ותאפשר יצירה של הזדהות ואחווה עם הקהילה הקרובה והרחוקה. - ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם
בדומה למגילת העצמאות של מדינת ישראל ההכרזה עצמה מהווה סמל. החשיבות הנודעת למסמך זה הוא השינוי המחשבתי שגרר אחריו, מכיוון שזו "קפיצת מדרגה" בהתייחסות העולמית לזכויות אדם. כמו כן ההכרזה משמשת קנה מידה עולמי לרמת השמירה על זכויות אדם, בהצבה של קוד מוסרי אידיאלי אליו יש לשאוף. הוצאת ההכרזה מתחת לידי ארגון האומות המאוחדות, בו חבר הרוב המכריע של המדינות, מסמלת את האחדות האנושית שבציון יום זה; ובפנייה לכל באי העולם יש כדי ליצור קשר ישיר בין כל אדם ובין הערכים התרבותיים המגולמים בסעיפי ההכרזה.שני סמלים אלה, דמות האדם והכרזת זכויות האדם, השונים בתכלית בצורתם, מראים כיצד ניתן לבחור סמל המגלם בתוכו משמעויות ותכנים ובה בעת משמש כאמצעי לקשר אסוציאטיבי ומיידי אל המסומל.
טקס
חלון הראווה של רבים מן המועדים הוא הטקס, המהווה נקודת מפגש בין ערכי החג ותוכנו, לבין הביטוי החיצוני והסמלי. הטקס מתאפיין בקיומו של סדר התרחשות קבוע. האופי הקבוע, הנשנה מדי שנה הוא המייחד מערכת זו של סמלים ותכנים והופך את הטקס לבעל משמעות.
ניתן לקבוע ציר שילווה את הטקס כולו (ראו לעיל דוגמאות ל"ציר רעיוני") או לבחור בכל שנה זכות אחת אשר תוצג באופן מלא ככל הניתן, אם באמצעים חזותיים ואם בדרך של שירה, קריאה וכדומה.
הטקס יכול להיות משותף לתלמידים מבתי ספר שונים, או לבית הספר ולשכונה הקרובה, כאשר הטקס מהווה את שלד החוויה באותו היום ובין הפתיחה לסיום תיעשה פעילות אקטיבית למען זכויות האדם, אפשר בצורה תחרותית.
דוגמאות:
- אורות וצללים
יום זכויות האדם כנקודת ציון בה אנו מודדים את ההישגים שלנו בתחום זה וקובעים את היעדים לקראת נקודת הציון הבאה. טקס שיבטא את המתח בין "החצי המלא" לבין "החצי הריק" של הכוס.
בציון הצד החיובי נזכיר הישגים של המדינה, של היישוב, של בית הספר, ולציין לשבח פעולות מיוחדות שתרמו תלמידים למניעת הפרת זכויות או בעזרה למימוש זכויות (ניתן לעשות זאת בדרך של הענקת פרסים על מעורבות ופעילות חברתית, לתלמידים או לפעילי ציבור אחרים).
בציון הצד השלילי נזכיר פגיעה ספציפית בזכויות אדם, בארץ או בעולם – למשל בדרך של הצגת פרויקט לימודי או מעשי, מחזה, סרט ועוד. - חתימה-מחדש
טקס המתמקד ב"חתימה מחודשת" על ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות אדם.
- חבירה לארגונים לזכויות האדם במישור הלאומי או הבינלאומי, הצטרפות לקבוצות דיון באינטרנט, או צורות אחרות לשיתוף פעולה בקהילה בתחום הזכויות.
- הצגת עבודות-מחקרים שנעשו על פגיעות בכבוד האדם בתחום "10 ק"מ מביה"ס" (או "בישראל"). דיון ובחירה בנושא החשוב ביותר לדעת התלמידים והחלטה על דרכי פעולה בשנה הקרובה כקבוצה/ כבית-ספר ( לדוגמא: עובדים זרים החיים בסביבה בתת-תנאים, רמה גבוהה של אבטלה, דרכי גישה לנכים במרכזים מסחריים בסביבת ביה"ס)
- השמעת מוזיקה פופולרית שהינה חלק מתרבות של זכויות אדם וכבוד האחר.
- תערוכה בכניסה לבית-הספר.
- טיול המשלב אתרים שיש להם קשר לנושא.
- מצגות של ארגונים הפעילים בתחום זכויות אדם.
- תיאטרון רחוב , שהוכן על-ידי תלמידים, בבית-הספר ובשכונה.
- ייזום והפעלה של פרויקט שמקדם את הזכות לכבוד ואספקטים אחרים של זכויות בבית-הספר, בקהילה הקרובה והרחוקה יותר.
- איתור אנשים החיים בשכונה או בישוב ופועלים לקידום זכויות אדם: הענקת פרס בבית-הספר, הצגת הפעילות שלהם, הצעת עזרה וכדומה.
- לימוד ההכרזה תוך דיון בה ושיכתובה: מה צריך להיות בה וחסר. מה מיותר.
- קיום "בית מדרש" בו ילמדו טקסטים שנים, דתיים, ספרותיים ואחרים, וייחקרו נושאים מסוימים.
- שימוש במפגש לימודי להכרה אישית בין תלמידים בני קבוצות זהות שונות:
מוסלמים, יהודיים ונוצריים; דתיים וחופשיים; מסורתיים, אורתודוקסים קונסרבטיביים ורפורמיים ועוד. - לימוד על תרבות רחוקה ואחרת או על פגיעה בזכויות אזרח הנעשית במקום אחר מזה שאנחנו נמצאים בו.
- הבלטת הממד האישי בעיסוק בזכויות האדם, למשל במפגש עם אנשים שזכויותיהם נפגעו ובשיחה על הרגשות העולים ממפגש כזה.
- דיון ובחירה בנושא החשוב ביותר לדעת התלמידים והחלטה על דרכי פעולה בשנה הקרובה כקבוצה/כבית-ספר (לדוגמא: עובדים זרים החים בתת-תנאים, רמה גבוהה של אבטלה, דרכי גישה לנכים במרכזים מסחריים בסביבת בית-הספר).
חלק מההצעות אינן מתאימות כפעילות בודדת, אבל יכולות להשתלב בפעילות בתקופה שלקראת יום זכויות האדם ובמהלך היום עצמו.
- שילוב תלמידים בחקירת נושא כבוד האדם וזכויותיו, משמעות הנושא והשלכותיו, באופן אישי, קהילתי, לאומי ובינלאומי.
- שיתוף מרבי של התלמידים בעיצוב ויצירת האירועים התרבותיים לציון וחגיגת יום זכויות האדם.
- כיבוד השונות בתרבות, בהיסטוריה ובזהויות הלאומיות של התלמידים, וביטויה באופן טבעי בעבודה החינוכית והתרבותית.
- חקירה וביסוס של מקורות שונים והשפעתם על עיצוב ופיתוח זכויות האדם כרעיון וכמחויבות פעילה בישראל וברחבי העולם.
- עבודה עם המגוון הרחב ביותר האפשרי של בתי הספר הישראלים ועידוד שיתוף הפעולה ביניהם.
- כיבוד הצרכים, האינטרסים ואורחות הלימוד הנהוגים בבתי ספר שונים.
- גישה, המעודדת את התלמידים לעמוד על זכויותיהם-שלהם ולהגן באותה מידה על זכויותיהם וכבודם של אחרים, ועוזרת להם לעשות זאת בצורה ראויה.
- חיזוק הקשר והמחויבות של התלמידים לקהילה הקרובה אליהם (בית הספר, השכונה).
- לימוד על זכויות האדם מתוך עולם המושגים של התלמידים.
- יצירת פעילות שתהווה בסיס להמשכיות של עיסוק ועבודה בנושאים של זכויות אדם.
מעגלי התייחסות: קרוב ורחוק
בפעילויות ליום זכויות האדם יש להקפיד על פנייה למעגלי קירבה שונים. אין יום זכויות האדם שלם בלי התייחסות כפולה זו – לקרוב ולרחוק.
דוגמאות לדילמות של זכויות בתוך בית הספר:
- הדרישה לשוויון לעומת לימוד בקבוצות לפי רמות.
- חופש הביטוי וחופש התנועה בבית הספר.
- פעולה אל מול המסגרת ההיררכית והנורמטיבית של בית הספר.
- התייחסות לתלמידים בעלי מוגבלות (נכים, לקויי למידה ואחרים).
ההיבט הפרטי
ביום בו האדם וזכויותיו נמצאים במרכז המחשבה, התייחסות לשאלת הזהות היא בלתי נמנעת, כיוון שביחס לזכויותיו ולאנשים שסביבו מגדיר הפרט את זהותו.
דוגמא:
בבחירת נושא לפרוייקט האישי ובהתמודדות עם חברה הקרובה לו, יידרשו התלמידים להתמודד עם שאלות של דעות והעדפות לגבי זכויות.
הקהילה הקרובה
כאשר נלמדות הזכויות השונות ומוצגת הדילמה שבהתנגשות בלתי-נמנעת בין זכויות, רצוי להשתמש בזכויות הנוגעות לעולם בית הספר, במערכות היחסים שבין מורים לתלמידים ובין התלמידים לבין עצמם. יש להראות כי הפתרון יושג באמצעות איזון בין זכויות.
הקהילה הבינלאומית
ימי זיכרון לא מעטים מוקדשים לקשר בין הפרט לעם ולמדינה. המייחד את יום זכויות האדם הוא הקשר בין הפרט לקהילה הבינלאומית. ההתייחסות לרחוק מונעת התבדלות והסתגרות בעולם קטן ומושלם ומחייבת התבוננות החוצה מתוך המחויבות להגן על זכויות אדם באשר הן וכדי לשמור על המוסריות שלנו במקום שהיעדרה רחוק מן העין.
כאשר אנו מפרטים את הדפוסים השונים בחג המוצע ניתן לעמוד בקלות על הקשר ביניהם. הם משלימים אלה את אלה ומאפשרים תהליך חינוכי ולימודי עמוק ומשמעותי.
כפי שעולה בכמה מן הדוגמאות, יום זכויות האדם הוא יום הצופה פני עתיד. רוב החגים והמועדים המוכרים לנו מפנים מבטם אל העבר ואילו ההסתכלות על ההווה היא מובלעת. יום זכויות האדם מאפשר לשים את ההווה והעתיד במרכז. בחברה שקצב ההתרחשות והתמורה בה גבוה ביותר, יש ליום כזה עוצמה יתרה.
