הסדרים עבור אלמנים ואלמנות

בחוק הביטוח הלאומי, בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל קיימים הסדרים המפלים אלמנים לעומת אלמנות. הדרך לתיקון אפליה זו היא באמצעות חקיקה, ובימים אלה נמצאות על שולחן הכנסת הצעות חוק בנושא


רקע

אפליית האלמנים לעומת האלמנות בחוק הביטוח הלאומי הינה בעיה מוכרת, ואל הקו הפתוח של האגודה לזכויות האזרח הגיעו עשרות פניות בשנה בענין זה. הסיבות לאבחנה הן הסטוריות, שכן בעת חקיקת החוק נחשב מותו של גבר, שנתפס כמפרנס, כפגיעה כלכלית קשה יותר ממותה של אשתו, ולכן הפנסיה שקיבלה האשה היתה גבוהה יותר. החוק לא קובע במפורש אפליה, אולם מעניק לגבר אלמן קיצבת שארים מלאה "כל זמן שהילדים עמו", בעוד שאישה אלמנה לא נדרשת לעמוד בתנאים אלה, וזכאית לקיצבה מלאה בכל מקרה.

בעיה זהה קיימת גם בקרנות הפנסיה וקופות הגמל, שאמצו הסדרים הדומים לאלה שבחוק הביטוח הלאומי. חוק השוואת זכויות פנסיה לאלמנים ואלמנות התשס"א-2000 אמור היה לפתור את הבעיה, אולם כמו חוקים סוציאלים רבים אחרים הוא הוקפא בחוק ההסדרים לשנת 2003, מספר חודשים לאחר שעבר בכנסת.

באוקטובר 2004 פסל בית הדין הארצי לעבודה את תקנה 35 לתקנות קרן הפנסיה מבטחים, המקבעת אפליה בתשלום גמלת שארים בין אלמן לאלמנה. בין היתר קובע נשיא בית הדין לעבודה אדלר:

"אין להשלים עם מצב שהעובד דואג לפרנסת משפחתו לאחר פטירתו יותר מהעובדת….שיקולי תקציב אינם יכולים לעמוד אל מול האפליה הפסולה במקרה שלפנינו. זכויות אדם, ובכלל זה הבטחת השוויון, עולות כסף. "
ע"ע 1407/01 – פידלמן נ` מבטחים

בשל העלות הגבוהה של התיקון, אמורה התקנה להתבטל בתום שנה ממתן פסק הדין.

בחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, שניתנה בחודש מרץ 2005 בענין קצבת שארים לבני זוג מאותו מין, מתיחס היועץ גם לאפליה בין אלמן לאלמנה, וקובע כי מדובר באבחנה רלבנטית, שהיא בבחינת "העדפה מתקנת" לנשים.


עמדת האגודה לזכויות האזרח

מתוך תפיסה לפיה עבודת האישה שווה לעבודת הגבר, האגודה לזכויות האזרח רואה בחוק הקיים, ובהסדרי הפנסיה וקופות הגמל, משום אפליה פסולה שיש לפעול לתיקונה. האגודה רואה בפרשנותו של היועץ המשפטי לממשלה עמדה שגויה, הנותנת לגיטימציה לפחיתות ערך עבודת הנשים, ולכן מזכה את שאריהן בקצבה נמוכה יותר. לפיכך, טענת "ההעדפה המתקנת" מהווה אצטלה שאינה במקומה בענין זה. האגודה תומכת בעמדת בית המשפט בפסק הדין בענין פידלמן.

מאחר שמדובר בסעיף בחוק הביטוח הלאומי, שנחקק לפני חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, לא ניתן לתקוף את חוקתיותו בבית המשפט, ולכן יש לפנות לבית המחוקקים.

בסוף שנת 2004 עברה בקריאה טרומית הצעה לתיקון חוק הביטוח הלאומי, המבקשת לתקן אפליה זו. ההצעה הוגשה על ידי סיעת עם אחד, ועברה ברוב של 35 חברי כנסת תומכים מול 21 חברי כנסת מתנגדים, על אף התנגדות הממשלה.

בימים אלה ממש הונחו על שולחן הכנסת שתי הצעות חוק: האחת להשוואת זכויות פנסיה לאלמן ולאלמנה, התשס"ה-2005 (ח"כ יולי תמיר, במקור על ידי ח"כ יצחק הרצוג) והשניה – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטוח שארים לאלמן) התשס"ה-2005 (חברי הכנסת מטעם סיעת ש"ס, במקור על ידי ח"כ יוסי כץ).

האגודה לזכויות האזרח תומכת בקידומן של הצעות חוק אלה, במגמה להפסיק את האפליה הנוהגת היום בחוק הביטוח הלאומי, בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל.

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: גזענות ואפליה,הזכות לקיום בכבוד (רווחה וקצבאות),הזכות לשוויון,זכויות חברתיות

סגור לתגובות.