תא הכתבים לענייני שטחים
האות ניתן לעיתונאים ממגוון אמצעי התקשורת אשר היו חברים בתא הכתבים לענייני שטחים, בראשית האינתיפאדה הראשונה.
על תא הכתבים הופעל לחץ "לסרב לקבלת האות מטעם האגודה השמאלנית". בעת טקס הענקת האות נכנס לאולם דובר תנועת כך, ברוך מרזל. המארגנים והקהל באולם לא הניחו למרזל לדבר, וקולו נבלע בשריקות בוז ובקריאות "הפאשיזם לא יעבור".
"במוקד הנושא הסגולי של זכויות האדם בישראל ב-1988 עומדות זכויות האדם בשטחים המוחזקים. הכתבים ביצעו את עבודתם מתוך הסתכנות אישית לא מעטה, ומתוך מחויבות עמוקה לחובתם המקצועית והאזרחית לספק את זכותו – ולסייע במילוי חובתו – של הציבור לדעת מה נעשה עבורו ובשמו במקומות הרחוקים מטווח עין. פעולת הכתבים ראויה לציון מיוחד מפני שדיווח מן השטחים בעת כזאת אינו דבר קל לישראלי, יהיו מה שיהיו השקפותיו הפוליטיות.
הכתבים לענייני שטחים אחראים לכך שהציבור בישראל יקבל מידע שוטף ומדויק על האירועים בשטחים, מידע שהוא תנאי הכרחי למאבק לזכויות האדם בכלל, ולמאבק עליהן בתנאים מסוג זה בפרט. אפשר לומר בוודאות שללא דיווחים כאלה לא ניתן היה להגיע אף להישגים המועטים שהושגו: ההבהרה כי שימוש בכוח שלא לצורך הגנה עצמית או מניעת עבירה הינו בלתי חוקי; ההעמדה לדין של אנשים שניתן היה לייחס להם מעשים בלתי חוקיים של התעללות והפרת זכויות אדם; והצורך של החברה בישראל להתמודד עם ההיקף והאופי האמיתיים של האירועים בשטחים". – ועדת האות
"אנחנו דומים לאותו שליח בימי קדם, שהוצא להורג על כך שהביא בשורה רעה. הציבור מאשים אותנו בדברים לא נעימים המתרחשים בשטח ושעליהם אנו מדווחים". – ותיק כתבי התא לענייני שטחים, כתב "דבר" דני רובינשטיין
אות זכויות האדם על שם אמיל גרינצוויג ז"ל מוענק על-ידי האגודה לזכויות האזרח מדי שנה לאדם או לארגון שתרמו תרומה מיוחדת לקידום זכויות האדם בישראל.
