צבי ברנזון, לשעבר שופט בית המשפט העליון
צבי ברנזון ז"ל היה שופט בית המשפט העליון בין השנים 1953-1977, והמשיך לשאת בתפקידים ציבוריים גם לאחר פרישתו. הוא נפטר בשנת 2001.
"בפסיקתו כשופט בית המשפט העליון במשך כחצי יובל שנים הגדיל לעשות למען קידומן של זכויות האזרח בארצנו. השופט ברנזון נתן את ליבו לאזרח המתמודד עם השלטון, חיפש את הצדק ביחסים בין הפרט לבין הכלל, וסירב לקבל על עצמו את העול של הלכות מיושנות, מהן רבות שבאו אלינו בירושה מן המשפט האנגלי, ושיקפו זכויות יתר בלתי מוצדקות של השלטון כלפי האזרח.
שורה ארוכה של פסקי דין שנתן הניחה אבני יסוד למינהל תקין והוגן ולביקורת יעילה של בית המשפט על המינהל. בין יתר החידושים שקבע, היה כי אמינות הממשל בענייני הציבור דורשת כי הבטחה אשר ניתנה על ידי רשות מנהלית, אף אם איננה מגיעה כדי חוזה, עשויה לחייב אותה, גם מבחינה משפטית, כלפי האזרח. 'כל בני האדם נולדו בני חורין ושווים בערכים ובזכויותיהם' אומרת ההכרזה לכל באי העולם בדבר זכויות האדם. עיקר זה הנחה את השופט ברנזון בכל דרכיו והחלטותיו. כך כאשר קבע, בפסק דין מהפכני, את החזקה שאישה נשואה הינה שותף שווה עם הבעל ברכוש המשפחה, אפילו כאשר הרכוש רשום על שם הבעל". – ועדת האות
"בית המשפט הגבוה לצדק הפך במרוצת הזמן להיות מגנו ומעוזו העיקרי – אם לא היחידי – של האזרח ביחסיו עם האדמיניסטרציה". – מדברי השופט ברנזון
אות זכויות האדם על שם אמיל גרינצוויג ז"ל מוענק על-ידי האגודה לזכויות האזרח מדי שנה לאדם או לארגון שתרמו תרומה מיוחדת לקידום זכויות האדם בישראל.
