ע"ע (ארצי) 23325-03-16 מדינת ישראל נ' מנחם נפתלי
בקשה להצטרף כידידת בית המשפט. עו"ד: סיגל רונן-כץ ושרון אברהם-ויס
התעמרות בעבודה – מונח המתאר התנהגות החוזרת על עצמה במסגרת העבודה, שהיא משפילה, עולבת ופוגעת. האם זוהי עילה מוכרת בדין או יצירת יש מאין? זו הסוגיה הנדונה בנייר עמדה שהגישה ביום 9.11.2016 האגודה לזכויות האזרח במסגרת בקשה להצטרף כידידת בית המשפט בערעור, שהגישה המדינה על פסק דינה של השופטת פרוז'ינין בבית הדין האזורי בירושלים בעניין נפתלי נ' משרד ראש הממשלה.
בערעור טוענת המדינה כי בית הדין טעה באופן יסודי בהקימו, בהיעדר קביעה מפורשת בחוק, עילת תביעה עצמאית בדבר התעמרות בעבודה. עוד טוענת המדינה כי גם בהנחה שקיימת עילת תביעה בגין התעמרות בעבודה, כל הטענות בדבר העסקה פוגענית מופנות כלפי הגב' שרה נתניהו, שאינה עובדת מדינה ולא סרה למרותה, ולכן שגה בית המשפט כאשר הטיל על המדינה לפצות את מר נפתלי.
לעמדת האגודה לזכויות האזרח עילת התביעה בדבר התעמרות בעבודה אינה עילת תביעה חדשה, אשר קמה לה יש-מאין בפסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה. עילת תביעה זו שורטטה זה מכבר בדין הישראלי ויונקת שורשיה מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, חובת תום הלב המוגברת בדיני עבודה, ההלכה לפיה על מעסיק לדאוג לסביבת עבודה הוגנת ובטוחה ותקנת הציבור.
זאת ועוד, על המדינה כמעסיקה חלה חובה מוגברת ביצירת סביבת עבודה מוגנת, וכאשר המדינה מסרבת להכיר בתופעת ההתעמרות בעבודה ולהילחם בה, ומתנערת מאחריות, היא עלולה לאבד את אמון הציבור, המותנה ברמה המוסרית של נציגיו.
ביום 30.11.2016 קיבל בית הדין הארצי לעבודה את בקשת האגודה וצירף אותה כידידת בית הדין.
ב-24.10.2017 התקיים דיון בערעור. בעצת השופטים הסכימו שני הצדדים למשוך את הערעורים שהגישו. לפיכך נותר על כנו פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה, שפסק לנפתלי פיצויים על התעמרות בעבודה.
בקשה להצטרף לדיון כ"ידידת בית המשפט"
החלטה בבקשת ההצטרפות, 30.11.2016
פסק הדין, 24.10.2017
קישורים:
רויטל חובל, בעצת השופטים, המדינה הסכימה למשוך את הערעור בפסק הדין לטובת מני נפתלי, הארץ, 24.10.2017
עו"ד שרון אברהם-ויס, התקדים המסוכן של פרשת מני נפתלי, 21.11.2016, TheMarker
בקשת ההצטרפות נכתבה בסיוע המתמחה עודד רון