כמו עיכוב ומעצר, גם חיפוש וחקירה הם מצבים הטומנים בחובם סכנות רבות להפרה של זכויות האדם הבסיסיות ביותר – החל מהזכות לפרטיות, עבור בזכות להליך הוגן וכלה בזכות לכבוד.
יש לשרטט גבול ברור בין מצבים שבהם הפגיעה בזכויות נעשית בסמכות וכחוק – כחלק הכרחי מתהליך החיפוש או החקירה - לבין מצבים שבהם השוטרים או החיילים חורגים מסמכותם ומנצלים את כוחם באופן שרירותי – למשל, כאשר אינם מיידעים את הנחקר בדבר זכות השתיקה שעומדת לו בזמן חקירה או כאשר משתמשים בחיפוש כאמצעי הפעלת לחץ או הפחדה.
.
חיפוש:
.
.
תפיסת בית על ידי כוחות הביטחון היא חוקית אך ורק אם היא נעשית על סמך צו תפיסה בתוקף, החתום על ידי מח"ט החטיבה, מפקד אוגדה או אלוף הפיקוד (להלן: המפקד הצבאי).
הצו צריך לציין את משך הזמן, בו מותר לתפוס את הבית, וזיהוי ברור של הבית או של חלק הבית שייתפס.
לפני תפיסת הבית על ידי הצבא יש למסור עותק של הצו לידי בעלי הבית או לידי דייריו. הצו צריך להימסר לבני הבית מספיק זמן מראש על מנת לאפשר להם לפעול לביטולו (להגיש השגה על ההחלטה).
תפיסת בית ללא צו תפיסה תקף, או ללא התרעה לבני הבית מספיק זמן מראש, בנסיבות שאינן נסיבות חירום מבצעיות - אסורה.
"תפיסת בית" למספר שעות לצורך מנוחה, שינה או לכל מטרה אחרת, בתואנה כי מדובר ב"חיפוש", אינה יכולה להיכלל בתכלית הביטחונית האמורה, מהווה שימוש לרעה והפרה חמורה של הסמכות, ומהווה עבֵרה.
.
.
חיפוש בבית היא פעולה, הפוגעת באופן קשה ביותר בזכויותיהם של המתגוררים בבית לפרטיות, לכבוד ולקניין.
חיפוש בבית יכול להיעשות אך ורק כאשר הוא נדרש מטעמי ביטחון או שמירה על הסדר הציבורי. למשל, לצורך איתור אמצעי לחימה או חיפוש מבוקשים.
חיפוש, שכל תכליתו היא "הפגנת נוכחות" או "בדיקה שגרתית", מהווה שימוש פסול ובלתי-חוקי בסמכויות המיוחדות והרגישות, שניתנו בידי הצבא.
.
.
חייל רשאי לקחת תעודת זהות מאדם אך ורק לצרכים מוגבלים ומוגדרים, למשל - כדי להבטיח את התייצבותו במקום מסוים.
אם נלקחה מאדם תעודה, חובה למסור לו תעודה חלופית, הכוללת את כל פרטי הזיהוי שלו (שם, מספר הזהות, נפת מגורים, תקופת תוקפו של התיעוד החלופי). כמו כן, יש לציין באותו מסמך את כל הפרטים הנוגעים ללקיחת התעודה: תאריך וסיבה; המקום והמועד, בהם תוחזר התעודה; וכן שם מלא ומספר אישי של החייל, שלקח את התעודה.
חובה להחזיר את התעודה לבעליה, מיד לאחר התבטלות הסיבה ללקיחתה, ובכל מקרה לא יאוחר מ-96 שעות מנטילתה.
הפרת הוראות אלה היא עבֵרה על החוק.
.
חקירה:
.
.
בתחילת החקירה על השוטר החוקר ליידע את הנחקר/ת בדבר החשדות נגדו/ה, בדבר הזכות לשתוק בחקירה, ובדבר הזכות להיוועץ בעורך דין.
אם יש לנחקר/ת אליבי (לא היה/הייתה במקום העבירה) עליו/יה לציין זאת בהזדמנות הראשונה, כבר בתחילת החקירה.
לנחקר/ת זכות להיחקר בשפתו/ה או בשפה מובנת לו/ה.
בתום החקירה על הנחקר/ת לקרוא את תמלול החקירה שהשוטר ערך. על התמלול להיות בשפת החקירה, אך דרישה זו לא תמיד מתקיימת בפועל. במקרה שהתמלול אינו בשפה המובנת לנחקר/ת, מותר לו/ה לסרב לחתום, ולכתוב כי הדבר נעשה בגלל שהכתוב במסמך אינו מובן לו/ה.
בחקירה הנערכת בשעות חריגות, או שנמשכת שעות ארוכות, מותר לנחקר/ת לבקש הפסקה למנוחה.
אם במהלך החקירה השתמשו נגד הנחקר/ת בכוח, באיומים או שהתקיימו נסיבות חריגות אחרות – חשוב לציין זאת ולבקש שהדבר יירשם בתמלול החקירה.
.
.
על פי החקיקה הצבאית החלה על פלסטינים בשטחים הכבושים, קטין הוא מי שטרם מלאו לו 16 שנה (בעוד שגיל הקטינות המקובל הוא 18 שנה).
חקירה של קטין צריכה להתבצע על-ידי חוקר בעל הכשרה כחוקר נוער.
למרות שתיקת החקיקה הצבאית בנושא, עמדתה של האגודה לזכויות האזרח היא, שעל רשויות החקירה: לאפשר נוכחות הורה או קרוב אחר בחקירה; לא לקיים חקירה של קטין בשעות הלילה; ולתעד את החקירה באמצעות תיעוד ויזואלי או קולי.
.
כאן תמצאו את רשימת הכתובות אליהן ניתן לפנות במקרה של הפרות מצד חיילים או שוטרים.