.

על אף שהמפקד הצבאי מוסמך להגביל באופן זמני את המעבר במחסומים, השימוש בסמכות זו יכול להיעשות אך ורק באופן חריג ומבוקר ובכפוף לדרישה כי ההגבלה צריכה להיות מלווה בצו רשמי וחתום והיא תיעשה אך ורק כאשר שיקולים הנוגעים לשמירת הסדר והביטחון מחייבים זאת.

אחד הצווים בהם השתמש הצבא להגבלת כניסתם של פעילים ישראליים שביקשו להשתתף בהפגנות בשטחים נקרא "הוראה בדבר הגבלת תנועה ותעבורה". צו זה מגביל, לתקופה מסוימת וקבועה מראש, את מעברו של כל אדם שלא קיבל היתר מיוחד במחסום. אל הצו אמורה להיות מצורפת מפת עזר אשר מסמנת את המחסום אליו מתייחס הצו.

כאמור, זכותו של כל אדם אשר נמנעה כניסתו במחסום מסוים לדרוש הצגה של הצו שמגביל את התנועה במחסום. לכשהצו הוצג, יש לוודא כי הצו חל על המחסום אותו סוגרים, וכי אליו מצורפת מפה אשר מסמנת את המחסום שנסגר לתנועה. כמו כן, יש לוודא כי מצוינים בו הפרטים הבאים:

• שם המחסום.
• על מי חל הצו
• תוקף הצו ומועד חתימתו
• חתימת מפקד צבאי

.

.

.

בעת הצגת הצו, החיילים חייבים להזדהות בפני האדם לו מציגים את הצו. אם החיילים לא מזדהים, כל אדם רשאי לבקש שיזדהו ומחובתם של החיילים להיענות לבקשה זו. סירובם של חיילים להזדהות מצדיק הגשת תלונה .

מומלץ לשמור תיעוד מלא של הצו שהוצג (צילום, רישום פרטים, פרטי החותם), במידה ועולה חשש לשימוש לא חוקי בצו.

חשוב לציין כי היינו עדים בעבר למקרים בהם עשה הצבא שימוש שרירותי בצו זה, באופן הפוגע פגיעה דרקונית בחופש הביטוי והמחאה של הפעילים הישראליים וכן בחופש הביטוי והמחאה של התושבים הפלסטיניים. פגיעה אשר מתחזקת כאשר היא נעשית על בסיס חשד כללי בלבד, המופנה נגד קבוצה שלמה של פעילים, וללא הסתברות ממשית לפגיעה בביטחון האזור. במקרה בו מתעורר חשד לשימוש שרירותי ולא חוקי בצו זה, יש להפנות את המקרה לטיפולם של ארגוני זכויות אדם

.

הצבא הכובש מחויב לשמור על הסדר ועל הביטחון בשטח הכבוש. במסגרת תפקידו, ובראש מדרג החשיבות, מחויב הצבא להגן על חייהם, על גופם ועל רכושם של התושבים, להגן על התושבים מפני התקפות והתנכלויות כלפיהם, ולמנוע תקיפות ופגיעות בגוף וברכוש. חובות אלו מעוגנות במשפט הבין-לאומי ההומניטארי (אמנת האג ואמנת ז'נבה הרביעית), במשפט הישראלי ובפקודות הצבא.

בכל מקרה, אסור למנוע תנועה מאדם על מנת להגן עליו מפני תקיפה (למשל, מניעת תנועה של פלסטינים מחשש שיותקפו על-ידי מתנחלים). מניעת תנועה כזו הינה בלתי-חוקית. אם קיים חשש שמתנחלים יתקפו את הפלסטינים, חובתו של הצבא היא להיערך כיאות ולהגן על הפלסטינים ועל זכותם לנוע בחופשיות (העמדת כוחות אבטחה להגנה על המותקפים, אכיפת החוק כלפי התוקפים).

.

לכל אדם הזכות לגישה חופשית ובטוחה לאדמותיו, והזכות לעבד את אדמותיו. זכויות אלו אינן מותנות בהיתרים.

על המפקד הצבאי ועל שלוחיו בשטח (חיילי צה"ל, שוטרי מג"ב, שוטרי משטרת ישראל) מוטלת החובה להגן על ביטחונם של החקלאים הפלסטינים בדרכם לעבודה החקלאית ובעת שמתבצעת העבודה החקלאית. כמו כן המפקד הצבאי מחויב להקצות כוחות ולהגן על רכושם של החקלאים .

בית המשפט העליון פסל את הנוהל של סגירת שטח בפני פלסטינים במטרה להגן עליהם עצמם מפני אלימות מתנחלים. לפיכך, ההגנה על החקלאים הפלסטינים אינה יכולה להתבצע באמצעות מניעת גישתם לאדמותיהן החקלאיות, ואל לה לגרום ליותר מהפרעה מינימאלית לעבודה החקלאית.

אם כן, הגנה על פלסטינים מפני אלימות מתנחלים אינה מהווה סיבה חוקית להוצאת צו שטח צבאי סגור. מתי בכל זאת מותר לצבא להוציא צו כזה? התנאים להוצאת הצו:

• קיימת סכנה קונקרטית (במקום מוגדר ובזמן מוגדר) לחיי אדם;
• לא ניתן להתמודד עם הסכנה בדרך חלופית סבירה, בזמן הנתון;
• השטח נסגר לפרק הזמן המינימאלי ההכרחי;
• השטח הנסגר הינו השטח המינימאלי הנדרש לצורך הגנה על חיי אדם;
• סוג  ומידת הפגיעה בתושבים נבחנה באופן פרטני.

צו המכריז על השטח כשטח צבאי סגור יהיה תקף מבחינה חוקית אך ורק אם הוא חתום על-ידי מפקד החטיבה או מפקד בכיר ממנו.

הצבא רשאי לעשות שימוש בהוראה בעל-פה על סגירה נקודתית של שטח, רק במקרים חריגים בהתקיים נסיבות בלתי צפויות, שנובע מהן חשש לסכנה מיידית לביטחון. הוראה כזו כפופה אף היא לתנאים שפורטו לעיל בדבר הוצאת צו בדבר שטח צבאי סגור.

גם אם נסגרו שטחים, מכוח צו כחוק, על המפקד הצבאי מוטלת החובה לאפשר לפלסטינים לסיים את כל העבודות החקלאיות הנדרשות באדמותיהם אשר בשטח הסגור.

לאזרחים, ובהם גם רכזי ביטחון של התנחלויות, אין סמכות לפעול מחוץ לשטח ההתנחלות והם אינם מוסמכים למנוע כניסה לשטח מסוים שאיננו שטח ההתנחלות.

• יש לבקש מהחייל המונע את הגישה להציג צו המכריז על שטח צבאי סגור.
• יש לבקש מהחייל להזדהות.
• אם אזרח מונע את הגישה (שלא כדין) – יש לבקשו להזדהות ולהציג תעודת זהות או תעודת שומר. במקרה שנמנעת ממך הגישה לאדמותיך בכוח על ידי אזרח או שומר של התנחלות, ניתן להגיש נגדם תלונה במשטרה.
• במצב של סכנת עימות עם מתנחלים – אפשר לקרוא למשטרה, ו/או לכוחות הצבא באזור.
• חובתם של כוחות הביטחון במקרה כזה היא לפעול נגד התוקפים, ולהגן על זכותך לעבד את אדמתך. אם כוחות הביטחון אינם ממלאים את חובתם, ניתן להגיש כנגדם תלונה.

כאן תמצאו את רשימת הכתובות אליהן ניתן לפנות במקרה של הפרות מצד חיילים או שוטרים.