תמונה הייתה מאז ומעולם שווה אלף מילים. אך ככל שטכנולוגיית הצילום מתפתחת והופכת זמינה יותר, ככל הרשתות החברתיות מתקדמות ואפליקציות השיתוף מתרבות, כך גדל המקום שתמונות וצילומים תופסים בחיינו. צילומי וידאו וסטילס הם מהאמצעים היעילים והפשוטים ביותר למימוש של הזכות לחופש הביטוי ולהנגשת מידע לציבור.
לעתים קרובות תיעוד ויזואלי עשוי לשמש גם בתור ראיה חשובה בבית משפט ולאשר או להפריך חשדות. במצבי סכסוך ועימות, בכוחה של מצלמה לא רק לתעד את האירועים, אלא גם לרסן את האלימות.
צילום בהפגנות בכלל ובהפגנות בשטחים בפרט משרת מספר מטרות: הוא מהווה כלי להפצת המסר של ההפגנה, אך גם משמש מעין תעודת ביטוח נגד אלימות שרירותית ואמצעים בלתי חוקיים שעלולים להיות מופעלים נגד המפגינים.
אף שבשנים האחרונות כוחות הצבא והמשטרה נוטים להיות סובלניים יותר כלפי צלמים בשטחים ואף משתמשים יותר ויותר בצילום בעצמם, מקרים של התנכלות לצלמים, הטלת איסור לצלם ואף החרמת ציוד צילום עדיין נפוצים. על-מנת להתמודד עם תופעות אלה, על הצלמים להיות מודעים היטב לזכויותיהם.
.
.
הכלל הוא כי לכל אדם הזכות לחופש מידע שכוללת את הזכות לצלם, לתעד אירועים ולאסוף מידע.
.
לפי החוק הצבאי, צילם בגדה המערבית מותר, לרבות צילום של כוחות צבא או משטרה, כל עוד הצילום אינו כולל תיעוד של מחסומי משטרה, לא נועד לצורך השגת מידע מודיעיני רגיש ומסווג ואינו מפריע לפעולות כוחות הצבא או המשטרה.
צילום ותיעוד מותרים בהפגנות ובאירועי מחאה, תוך כדי חיכוך או עימות עם אזרחים ו/או חיילים ובזמן פלישה לבתים. גם תיעוד של הליכי מעצר ועיכוב ושל צווים צבאיים מותר תמיד ואין לכוחות הצבא או המשטרה סמכות לדרוש את הפסקת הצילום, להחרים מצלמות או ציוד נלווה או למחוק את החומר המצולם.
עם זאת, החוק הצבאי אוסר על צילום מחסומי משטרה, מתקנים צבאיים, אנשי שב"כ או דיונים בבתי משפט צבאיים. דרישה של חיילים או שוטרים להפסיק לצלם במקרים אלה נעשית בסמכות.
חוקיות הצילום אינה תלויה בשאלה האם הוא נעשה באופן סמוי או גלוי, אלא רק באובייקטים המצולמים. בעיקרון, כל הכללים שצוינו לעיל תקפים הן לגבי צילום סמוי והן לגבי צילום גלוי.
צילום במחסומים צבאיים נחשב למקרה גבולי, משום שלכאורה אין איסור מפורש על צילום במחסומים, שאינם מחסומי משטרה, אולם יכולה לעלות טענה כי הצילום מעלה חשש לאיסוף מידע על שיטות הבידוק והאבטחה של כוחות הצבא ולכן צילום כזה עלול להיחשב כאיסוף "ידיעות בעלות ערך צבאי" או כאיסוף מידע מודיעיני מסווג.
.
.
אסור לשוטרים או חיילים להחרים מצלמות או ציוד נלווה, או למחוק חומר מצולם מהמצלמות.
.
לכלל זה חריג אחד שמתיר לשוטר/חייל להחרים חומר שיש סיבה להאמין שיכול לשמש כראייה לביצוע עבירה. חריג זה אינו מקים סמכות למחוק חומר מצולם מהמצלמות. השמדת ראיות אסורה תמיד ומהווה עבירה על חוק העונשין הישראלי.
חרף האמור לעיל, וכפי שניתן לראות מדוגמאות רבות של הפגנות ואירועי מחאה בשטחים, תיעוד עלול לחשוף את הצלמים להליכי עיכוב ומעצר ולהליכים משפטיים, גם אם הדרישה של שוטרים או של חיילים להפסיק לצלם נעשית במרבית המקרים בחוסר סמכות. דרישה שנעשית בחוסר סמכות מצדיקה הגשת תלונה, קל וחומר כאשר חייל או שוטר תוקף צלם, פוגע או גורם נזק למצלמה או לציוד הנלווה, מחרים ציוד או מוחק חומר מצולם.
.
כאן תמצאו את רשימת הכתובות אליהן ניתן לפנות במקרה של הפרות מצד חיילים או שוטרים.
לעתים קרובות תיעוד ויזואלי עשוי לשמש גם בתור ראיה חשובה בבית משפט ולאשר או להפריך חשדות. במצבי סכסוך ועימות, בכוחה של מצלמה לא רק לתעד את האירועים, אלא גם לרסן את האלימות.
TechnoCraft