זכויות האדם בישראל
תמונת מצב 2015
האגודה לזכויות האזרח סוקרת את השנה החולפת הדוח מתייחס לגל האלימות האחרון ולמגמת הפגיעה בזכויות לביטחון ולשלמות הגוף, להליך הוגן ולחופש ביטוי, שהחלה במבצע 'צוק איתן', והחמירה מאוד בשנה האחרונה. הוא סוקר סוגיות בולטות כמו הגברת השימוש בצווי הגבלה והרחקה מינהליים, הגבלות על חופש הביטוי האמנותי, הפגיעות במבקשי מקלט ובמהגרי עבודה, ומצב זכויות האדם במלאת עשור לתוכנית ההתנתקות ועשור להחלטת הממשלה בעניין חומת ההפרדה בירושלים המזרחית. הדוח מצביע על כמה יוזמות ממשלתיות חיוביות לקידום הזכויות החברתיות-כלכליות, כמו בתחום החובות, ההעסקה הישירה והאפוטרופסות, שלמרבה הצער אינן משנות באופן משמעותי את המימוש הנמוך של הזכויות החברתיות בישראל.
מספטמבר האחרון, הסכסוך שהתלקח עוד קודם לכן בירושלים המזרחית התרחב לתחומי ישראל. אירועי אלימות תכופים גבו קורבנות בישראל ובגדה המערבית, זרעו פחד וערערו את שגרת החיים. למרבה הצער, תגובתן של רשויות המדינה בתקופה קשה זו התאפיינה לעתים קרובות בנטייה לבחור באמצעים קיצוניים,
בחקיקה חפוזה הפוגעת שלא לצורך בזכויות ובחירויות,ובשימוש יתר בכוח. התבטאויותיהם של נבחרי ציבור תרמו לעתים לליבוי האש במקום להרגיעה. שלהוב היצרים הטבעי של תקופה כזו, יחד עם אמירות אלה, הכין את הקרקע למקרי אלימות ונקמה כלפי חשודים כבר נתפסו ונוטרלו, ולא היוו סכנה לאיש.
הגזענות המשיכה לבוא השנה לידי ביטוי אופנים מגוונים, גלויים וסמויים, כלפי קבוצות שונות בחברה: ערבים, יוצאי אתיופיה, קהילת הלהט"ב (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים), נשים, חרדים, מבקשי מקלט ועוד. נדמה כי מה שהיה מדאיג במיוחד בשנה האחרונה הוא המעבר ממילים למעשים.
הרצח במצעד הגאווה; שריפת כנסיית "הלחם והדגים"; תקיפות פיזיות של מבקשי מקלט ועוד – כל אלה בגיבוי ובליבוי של התבטאויות של אנשי ציבור ושל הסתה גזענית ברשתות החברתיות.
בשנה החולפת חלו כמה התפתחויות בנושא זכויותיהם של חייבות וחייבים, ובנושא ניתוקי חשמל ומים בשל חוב. אולם הדרך עדיין ארוכה לכינונו של מערך גביית חובות מודרני ומכבד זכויות אדם, שיאזן כראוי בין זכותן של הרשויות או הנושים לגבות חובות לבין זכויות החייבות והחייבים, ובמיוחד מי שהם נטולי אמצעים.
השנה התבשרנו על העלאת קצבאות הילדים וקצבאות השלמת הבטחת הכנסה לזקנים, אולם שינוי גובה הקצבאות ממשיך להיעשות נעשה באופן שרירותי, ללא בחינה של התאמת גובה הקצבאות לסכום הנדרש על מנת להתקיים בכבוד.
במשך שנים נקטו ממשלות ישראל במדיניות שהובילה להרס של מפעל הדיור הציבורי. השנה הציג משרד הבינוי והשיכון תוכנית להתמודדות עם המשבר שבו מצוי הדיור הציבורי, שיש לקוות כי לא תיוותר רק על הנייר. בעקבות לחץ של ארגונים שוּנו לאחרונה הנחיות של משרד הבינוי והשיכון בנושא פרויקטים של התחדשות עירונית,
ונקבעו הוראות חדשות שאם ייושמו יוכלו להגן על זכויותיהם של דיירי הדיור הציבורי במתחמים ה"משודרגים" ולמנוע את דחיקתם. עשור לאחר תוכנית ההתנתקות, שיקום המפונים עדיין לא הושלם במלואו. רק כ-75% מהמשפחות עברו לבתי קבע.
ארגוני זכויות אדם מנהלים כבר יותר מעשור מאבק נגד הפרת זכויותיהם של העובדות והעובדים המועסקים באמצעות חברות קבלניות ובעד מעבר להעסקה ישירה. השנה החלה הפעילות לשאת סוף סוף פירות, בין היתר בעקבות כניסתה של ההסתדרות למאבק, ונחתמו הסכמים שמסדירים החזרה להעסקה ישירה של אלפי עובדות
ועובדים בשירות הציבורי, ושיפור משמעותי בתנאי העבודה של עשרות אלפים נוספים. למרות שבינתיים נהנים מההישגים רק מיעוט קטן מעובדי הקבלן, אלה הם צעדים ראשונים חשובים ומשמעותיים.
על רקע האפליה המתמשכת של האוכלוסיה הערבית בתחום הקרקע והתכנון, "צוות 120 הימים" שמינתה הממשלה פרסם המלצות חשובות ומפורטות לפתרון מצוקת הדיור בחברה הערבית; כעת נותר להמתין ליישומן. מקומה של השפה הערבית עדיין נפקד משירותים וממרחבים ציבוריים רבים במדינה, דבר הפוגע בזכויות המיעוט הערבי ו"מוחק"
את הערבים אזרחי ישראל מהמרחב הציבורי. בסוף השנה נקבעו בחקיקה קריטריונים ברורים לבחירת היישובים שייהנו מהטבות במס הכנסה. בנגב נמשכת מדיניות התכנון המפלה, המתעלמת מזכויותיהם של האזרחים הערבים הבדווים.
באוגוסט פסק בג"ץ בעתירה השלישית בעניין "חוק ההסתננות", ואישר למעשה את החזקתם של מבקשי מקלט במתקן "חולות" למשך חודשים ארוכים; כעת צפוי להיווצר מצב של "דלת מסתובבת", שבו המוחזקים ב"חולות" ישוחררו ואלפים אחרים ישלחו לשם תחתיהם, וחוזר חלילה.
רשות האוכלוסין וההגירה הרחיבה את הקריטריונים לזימון ל"חולות". ישראל ממשיכה לגרש בכפייה אזרחים מאריתריאה ומסודן לאוגנדה ולרואנדה, שם נשקפת סכנה לשלומם.
החלטת הממשלה להביא עובדי בניין מסין ללא הסכם בילטרלי פותחת פתח לניצול מהגרי העבודה ולהפרות חמורות של זכויותיהם, ובין היתר גביית דמי תיווך בסכומים עצומים. גם מהגרי עבודה המובאים באמצעות הסכמים בילטרליים אינם מוגנים מהפרה שיטתית של זכויותיהם. למרות ההפרות החמורות, בכל תחומי העיסוק,
פעולות האכיפה והענישה שמבצעת המדינה רחוקות מלהיות מספיקות ויעילות. בעיה כואבת, שעלתה לרגע למודעות הציבורית בתחילת השנה בנסיבות טרגיות, היא המצב בגני הילדים הפירטיים של הקהילה הזרה, שבהם שוהים כ-3,000 תינוקות ופעוטות בתנאים של סיכון והזנחה.
אדם שממונה לו אפוטרופוס מאבד את חירותו, והאפוטרופוס מקבל שליטה מלאה על חייו. בשנה האחרונה חלו כמה התפתחויות מעודדות המקדמות את זכויותיהם של אנשים ונשים עם מוגבלות נפשית וקוגניטיבית לכבוד ולחירות: הן בניסיון להתאים את החקיקה
המיושנת לתמורות שחלו בתפיסה החברתית כלפי אנשים עם מוגבלויות נפשיות ושכליות וכלפי אנשים זקנים, הן בניסיונות להסדיר את פעילותם של אפוטרופסים ולפקח עליהם, והן בפסיקה המכירה במודל של תמיכה בקבלת החלטות כתחליף לאפוטרופסות.
בשנה האחרונה הצטברו עוד ועוד דיווחים על פגיעה בעיתונאים ובצלמים בעת תיעוד של הפגנות ושל אירועים דומים, ועל ניסיונות פסולים של המשטרה להפריע להם לבצע את תפקידם. בהפגנות של יוצאי אתיופיה ושל אזרחים בדווים השתמשה המשטרה באמצעים קיצוניים לפיזור הפגנות.
הממשלה ורשויות מקומיות ניסו להצר את חופש הביטוי הפוליטי כפי שהוא בא לידי ביטוי ביצירות אמנות ותרבות, בשורה של החלטות שיוצרות "אפקט מצנן" מצטבר, שעלול להביא לצנזורה עצמית.
שטח המחיה המוקצה כיום למרבית האסירים והעצורים בישראל נמוך מ-3 מ"ר בממוצע לאסיר – רחוק מהסטנדרט המקובל במדינות מערביות. למרות שהתופעה החמורה מוכרת לרשויות זה שנים רבות, ולמרות מאמצי הבינוי והשיפוץ שהשקיע שב"ס, לא חל כמעט כל שינוי בשטח.
בשנים האחרונות הוגשו יותר ויותר כתבי אישום בעברות שהן תוצאה של מצוקה כלכלית קשה המבוצעות לצורך הישרדות.
מאז קיץ 2014, ועוד יותר מאז תחילת גל האלימות בספטמבר השנה, עשו המשטרה ומג"ב שימוש מופרז בכוח, באופן שגרם לפגיעה קשה ולא מוצדקת באוכלוסיה הכללית. כדורי ספוג שגרמו לפציעתם של עשרות תושבים, התזת "בואש" לעבר בתי מגורים, כיתור שכונות שלמות ואכיפה עירונית מוגברת.
עשור לאחר החלטת הממשלה שקבעה היערכות מיוחדת למתן שירותים בשכונות הפלסטיניות שנותרו מעבר לחומת ההפרדה, מרבית ההתחייבויות שנקבעו בה נשארו על הנייר. אם כלל השכונות הפלסטיניות מתמודדות עם הזנחה חמורה, הרי שבשכונות שמעבר לחומה המצב חמור פי כמה, ורק הולך ומחריף.
בניגוד לחקירות הנמרצות במקרים שבהם פלסטינים פוגעים בישראלים, המדינה מגלה אזלת יד משוועת בטיפול במקרי אלימות של יהודים כלפי פלסטינים. גם לאחר התיקונים שנעשו בחקיקה הצבאית, עדיין יש פגיעות חמורות בזכויותיהם של קטינים פלסטינים בהליך הפלילי, ובפרט בשלבי העיכוב והמעצר.
השנה פתחו הרשויות בגל יוצא דופן של צווי הרחקה וצווי הגבלה מינהליים נגד יהודים, בהם גם קטינים. חוק ההזנה בכפייה, שעבר השנה בכנסת, פוגע בזכותו של האדם לאוטונומיה על גופו ובכבודו ומנוגד לכללי האתיקה הרפואית.