הקו החם  |  תרומה  |  תמיכה והצטרפות  |   הצטרפות/הסרה מרשימת תפוצה  | אוקטובר 2010   
 
אבלים על פטירתה של 
פרופ' עדנה אולמן מרגלית 





ב-16.10.10 הלכה לעולמה פרופ' עדנה אולמן מרגלית, לוחמת גדולה לשוויון ולצדק חברתי. 

עדנה כיהנה שלוש פעמים כיושבת ראש הנהלת האגודה לזכויות האזרח. בכל פעם שהאגודה נזקקה לה היא התייצבה תוך התגייסות מלאה לצרכי האגודה, בעיתות של משבר כמו גם בתקופות של בנייה והתחדשות. תקופת הכהונה הראשונה הייתה באמצע שנות ה-90, לאחר הרצחו של עו"ד שמוליק לווינסון, שהספיק לכהן כיו"ר ימים ספורים בלבד. תקופת כהונתה השנייה של עדנה החלה ב-1999 והסתיימה באמצע 2001 עם יציאתה לשנת שבתון בארה"ב. לאחר כשנה, משנקראה שוב לדגל, היא שבה לכהונה משותפת אותה חלקה עם אורנה שם טוב.

עדנה הביאה עימה לתפקיד יושבת ראש ההנהלה שילוב נדיר של מחוייבות, מקצועיות, רוגע נפשי וצניעות. בשלוש תקופות כהונתה, כמו גם בפעילותה כחברת הנהלה מן השורה אצלנו, ובתפקידיה בארגונים אחים, ובמיוחד בקרן החדשה ובבצלם, היא גילתה מסירות אין קץ לצד חוכמה והבנה עמוקה בעולם זכויות האדם. האגודה "העזה" לצעוד צעדים ראשונים בתחום הזכויות החברתיות באמצע שנות ה-90, במידה לא מבוטלת גם בזכות הנחייתה.

יהי זכרה ברוך. 



 
אות זכויות האדם

האגודה מזמינה את הציבור להמליץ על מועמדים/ות לקבלת אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג ז"ל לשנת 2010 >>> 



 
הכנס השנתי של השירות לעבודה קהילתית





הכנס הארצי השנתי של השירות לעבודה קהילתית במשרד הרווחה והשירותים החברתיים יעסוק השנה בנושא עו"סקים בקידום מדיניות ובעיצובה. הכנס ייערך ב-8-9 בנובמבר, ומיועד לעובדים סוציאליים קהילתיים ברשויות המקומיות ובארגוני החברה האזרחית. לראשונה מאורגן הכנס בשיתוף ארגונים לשינוי חברתי, ובהם האגודה לזכויות האזרח. עובדי/ות האגודה לזכויות האזרח ינחו חלק מהסדנאות. לפרטים מלאים ולטופס הרשמה >>>
 


 
כנס: חינוך וגזענות - אתגרים ופרקטיקות




במסגרת יום עיון שעורכות מכללת סמינר הקיבוצים והאגודה לזכויות האזרח נבקש להבין ולאפיין את הגזענות במערכת החינוך. לא נסתפק בזיהוי הגזענות, אלא נציע גם מגוון פרקטיקות ויוזמות חדשניות להתמודדות חינוכית עם האתגר, על רקע הרוחות המתחזקות של גזענות, אפליה ודה-הומניזציה בחברה הישראלית. מורים, מחנכים, נציגי ארגונים ופעילים חברתיים יציגו בכנס את הדרכים המרתקות שבהן הם נאבקים בגזענות. נציג את כוחו של המעשה החינוכי ואת האמונה בשוויון של כל בני האדם באשר הם.

יום העיון יתקיים ב-7.11 בסמינר הקיבוצים ופתוח לקהל הרחב. אנשי חינוך – מורים, מדריכים, פרחי הוראה וסטודנטים – ימצאו בו עניין מיוחד. 




 

האגודה לזכויות האזרח בישראל 
היא ארגון עצמאי ובלתי תלוי.
מקור משאבינו הוא תרומות של קרנות ופרטים בארץ ובחו"ל, דמי חברות באגודה ופעילות התנדבותית. עצמאות האגודה ומקצועיותה מבוססים גם במדיניותנו ארוכת השנים שלא לבקש, ולא לקבל, מימון ממקורות מפלגתיים או ממשלתיים בישראל.
כל תרומה לאגודה מוכרת לצורכי מס. 

לעמוד

 © האגודה לזכויות האזרח בישראל
טלפון: 03-5608185
פקס: 03-5608165
נחלת בנימין 75 תל אביב 
אתר: www.acri.org.il
אימייל: mail@acri.org.il

/     /

לגליונות קודמים >>>

להצטרפות/הסרה מרשימת התפוצה >>>

ידיעון האגודה בערבית >>>
ידיעון האגודה באנגלית >>>

 
נאבקים בחקיקה האנטי-דמוקרטית: הצלחה ראשונה?



הצעת החוק ל"הצהרת נאמנות" למתאזרחים חדשים, שעוררה סערה בימים האחרונים, היא רק יריית הפתיחה במושב החורף של הכנסת הנוכחית. אם ידמה למושב שקדם לו, הוא צפוי להיות משופע בהצעות חוק אנטי-דמוקרטיות. לקראת פתיחת המושב פרסמנו מסמך הסוקר את ההיבטים המרכזיים במגמות האנטי-דמוקרטיות בבית הנבחרים, ושזכה לתהודה תקשורתית.

לאחרונה התבשרנו כי בעקבות הסערה הציבורית התגלעו מחלוקות בקואליציה בנוגע ל"הצהרת הנאמנות", וכי נראה כי לממשלה אין כיום רוב להעביר את הצעת החוק בכנסת. הישג זה נרשם בזכות שורת פעילויות ציבוריות, ובהן כינוס חירום למען הדמוקרטיה ונגד החקיקה הגזענית שהתקיים בכנסת ב-19.10. את הכנס יזמו 30 חברי כנסת בשותפות עם פרויקט דמוקרטיה (שמובילה האגודה לזכויות האזרח בשיתוף אג'נדה, שתי"ל, סיכוי וארגונים נוספים), המטה למאבק בגזענות בישראל ואנשי רוח ואקדמיה. המוסיקאים יהלי סובול ואמל מורקוס הנחו, 18 חברי כנסת השתתפו, והדוברים/ים אמרו דברים חריפים ומדויקים על הסכנה שבזליגה לעבר מחוזות של פשיזם. הקהל שגדש את האולם כלל נציגי/ות ארגונים, אנשי רוח ופעילים/ות מרחבי הארץ. הכנס כולו שודר בשידור חי באתר ynet

אנחנו נחושים להוסיף ולהיאבק בגל החקיקה האנטי-דמוקרטית בכנסת – מחוק ועדות הקבלה דרך חוק החרם ועד לתיקון ההופך שלילת אזרחות להליך כמעט שגרתי – ולהמשיך לפעול להגנה על הדמוקרטיה בישראל. אתם/ן מוזמנות/ים להתעדכן ולהצטרף לדיונים ולפעילויות באתר פרויקט דמוקרטיה ובדף הפייסבוק "ודמוקרטית".


 
להילחם בעוני ולא בעניים

ב-19.10 ציינה הכנסת את היום הבינלאומי למאבק בעוני. היום צוין ביוזמת פורום הארגונים לציון יום המאבק בעוני, שבו חברה האגודה. לאחר פעילות רחבה ומגוונת בשורה של ועדות כנסת (ראו למשל הודעה לעיתונות של ועדת הכספים), התקיים כנס בנושא, אותו פתח יו"ר הכנסת והיו שותפים לו השר לשירותים חברתיים וחברי כנסת רבים. שני דברים ראויים לציון הם התחייבותם של חברי כנסת רבים מכל סיעות הבית למאבק בעוני, והופעתם ודבריהם של אנשים שחיים בעוני. רוב הכנס הוקדש לשמיעת סיפוריהם האישים והמסר שהם ביקשו להעביר לכנסת ולציבור: אנשים החיים בעוני אינם הבעיה. העוני הוא תוצאה של מדיניות ויחס מסוים מאד של הרשויות כלפי מי שחי בעוני, ויש דרך לעשות זאת אחרת.

מתוך מאמר של עו"ד אשרת מימון, ראש תחום זכויות מובטלים באגודה, שפורסם באתר ynet:
"מדינה אמורה ביסודה לקום למען אזרחיה. אך נדמה שכאן מתבלבלים בנושא כבר שנים רבות, וכאילו שההיפך הוא הנכון. הצהרת הנאמנות צריכה להיות של המדינה לאזרחיה, ולא להיפך. עליה להבטיח ולא במס שפתיים, את זכותם לקיום בכבוד של כל תושביה. ולכן, במקום להילחם בעניים - עליה להילחם בעוני. עליה ליצור תכנית למאבק בעוני עם יעדים ברורים ומפורטים שיפחיתו את העוני ואת הפערים, שהם מהגבוהים ביותר בעולם."


 
פעולה אחת ביום – העונה השניה


בעונה הראשונה של "פעולה אחת ביום" הצלחנו, יחד איתכם, לחבר את הכפר א-תוואנה למים ולחשמל. מעודדים מההצלחה, "פעולה אחת ביום" פותחת בעונה שניה, והפעם - בדרישה לאפשר לתושבי הכפר בית סוריכּ גישה חופשית לאדמותיהם החקלאיות, ולבטל את משטר ההיתרים הפוגעני והמשפיל שהונהג שם בשנתיים האחרונות.
הפעם האתגר הוא יותר גדול. וגם אנחנו נהיה נחושים יותר. תומכים בתושבי בית סוריכּ, ולא פחות מכך פועלים למען עצמנו – שנדע שאנשים יכולים להגיע לאדמותיהם, גם כשיש גדר הפרדה באמצע. שנדע שכבוד האדם נשמר ולא נרמס.
בזכותכם גם הפעם זה אפשרי: הקדישו חמש דקות בכל יום, ספרו לחברים/ות ולמכרים/ות, והצטרפו לעשייה משמעותית למען זכויות אדם.  
ובמוצאי שבת הקרובה - פעולה מיוחדת בעצרת לזכר רבין.  

\/
חסין מספר על בית סוריכּ. לצפיה לחצו על התמונה


 
עשור לאוקטובר 2000: מדינה עם אזרחים סוג ב' היא דמוקרטיה סוג ב'


אירועי אוקטובר, שהתרחשו לפני עשור, הם ביטוי חריף וכואב במיוחד למערכת היחסים המורכבת בין מדינת ישראל לבין המיעוט הערבי כאן. הריגתם של 13 בני אדם ערבים – 12 מתוכם אזרחי ישראל ואחד תושב השטחים הכבושים – והעובדה שאף אחד מהשוטרים שהיו מעורבים באירועים אלה לא הועמד לדין, יצרו בקרב האזרחים הערבים את התחושה הקשה שדמם הפקר, והוסיפו עוד נדבך של כאב, פגיעה ואי אמון ליחסים שבין המדינה למיעוט הערבי – פצע שלא הגליד עד היום. 

המלצות ועדת אור נתנו למדינה הזדמנות היסטורית להגדיר מחדש את יחסה למיעוט הערבי שחי בקרבה, להכיר בצרכיו ובזכויותיו, לחדש את האמון שנפגע ולהעלות את היחסים עם מיעוט זה למסלול תקין. אולם עשר שנים לאחר האירועים נראה שמדינת ישראל לא הפנימה את מסקנות הוועדה, שכן יחסה אל המיעוט הערבי הולך ומחמיר. בכך עוסק הפרק השני בדוח שלנו על מצב הדמוקרטיה, שפורסם החודש. 

עוד בנושא:

  • 10 שנים חלפו, והמדינה לא למדה דבר, מאת עו"ד ראויה אבורביעה מהאגודה
  • ללמד את אוקטובר 2000, מאת שרף חסאן, מנהל מחלקת החינוך באגודה
  • פניית האגודה לראש הממשלה בעקבות ידיעות על "תרגול טרנספר" של כוחות הביטחון 

    * בתמונה: מנכ"ל האגודה, חגי אלעד, באירוע שנערך בנצרת לציון עשור לאירועי אוקטובר. צילום: הטלוויזיה החברתית. אפשר לצפות בנאום בדף הפייסבוק של הטלוויזיה החברתית. ראו גם מאמר באתר nrg-מעריב. 

  •  
    ירושלים המזרחית: מי אחראי לאלימות?



    ב-22.9 לפנות בוקר נהרג סאמר סרחאן, תושב סילוואן שבירושלים המזרחית, מירי מאבטח של המתנחלים המתגוררים בשכונה. הפגנות המחאה הסוערות של התושבים נענו בתגובה משטרתית חריפה. בעוד המאבטח החשוד בהריגת סרחאן שוחרר תוך מספר שעות למעצר בית, עצרה המשטרה בשבועות החולפים תושבים וילדים רבים, חלקם לימים ארוכים. האגודה קוראת לשים קץ להפעלת מאבטחים פרטיים בירושלים המזרחית, ולפתוח בחקירת מותו של הפעוט מוחמד אבו-שארה, שמת בביתו בעיצומה של התקפת גז מדמיע על מפגינים בעיסאוויה. 

    "תמונות הילדים זורקי האבנים בירושלים המזרחית מעוררות הסתייגות וכעס בכל אחד מאיתנו", כותבת עו"ד טלי ניר, מנהלת המחלקה לזכויות חברתיות וכלכליות ופרויקט זכויות האדם בירושלים המזרחית. "הסיכון שבזריקת אבנים ברור מאליו, ומראם של ילדים מיידים אבנים גורם לתהייה: מדוע הם עושים זאת? ולמה ההורים שלהם לא עוצרים אותם?
    אלו אכן שאלות נכבדות, שבהן עסוקים כיום גם תושבים מירושלים המזרחית. לרבים מהם אין תשובות. יש להם שאלות אחרות, והן מתייחסות בעיקר לאלימות שהם חווים באופן יומיומי מצד הרשויות הישראליות זה שנים."

    להמשך המאמר, שהתפרסם בעיתון ידיעות אחרונות ב-14.10.10. 

    * בתמונה: מאבטחים בסילואן. צילום: מרכז המידע ואדי חילוה סילואן. להגדלה ולתמונות נוספות מתוך דוח האגודה "מרחב לא מוגן".