שבע שנים חלפו מאז אירועי אוקטובר. מסקנות חמורות הוסקו והמלצות חד משמעיות הומלצו. ובמציאות? דבר לא השתנה: אותו הקיפוח, אותה האפליה, אותה הגזענות. המצב מחמיר.
ביום הזיכרון השביעי לאירועי אוקטובר מתריעה האגודה לזכויות האזרח מהמשך מצב מסוכן זה, וקוראת לקידום ערכי השוויון והצדק בתוך החברה הישראלית.
האגודה רואה צורך חיוני שהאחד באוקטובר יצוין בלוח המועדים הישראלי כיום של חשבון נפש לדמוקרטיה הישראלית, שבמסגרתו יתקיימו בתקשורת, במערכות החינוך, בכנסת ובמסגרות נוספות דיונים על שוויון, על זכויות המיעוט בדמוקרטיה ועל השפעתם של אפליה, של קיפוח ושל גזענות על החברה.
יש לעשות יום זה למועד של דין וחשבון. יש לקיים בו בחינה של העשייה החברתית והממלכתית למען השוויון ולחיזוק ערכי הדמוקרטיה. יש להופכו ליום המעלה על נס את הדרישה לשוויון ולסובלנות כלפי כל אזרחי ישראל ותושביה, ובראשם המיעוט הערבי. 

להרחבה >>>

עמדת האגודה בעניין הצעת החוק, שעל-פיה יוקצו אדמות הקרן הקיימת לישראל ליהודים בלבד >>> 

במטרה לקדם פעילות אמנותית חברתית בנושא זכויות האדם, יזמה האגודה קשר עם בית הספר מוסררה לצילום, מדיה ומוסיקה חדשה בירושלים. בית הספר הוא מוסד אמנות מוביל, אשר פיתח תפיסה ייחודית בארץ על מקומם של האמנות והאמנים בחברה. על פי תפיסה זו האמנות היא כלי ראשון במעלה ליצירת דיאלוג ולחיזוק החברה. האמן על פי מוסררה הוא מוביל חברתי ובעל אחריות חברתית, ועליו לנסות להשתמש ביכולותיו האמנותיות ובכישרונותיו האישיים לשם יצירת שינוי חברתי. מתוך אמונה זו, יזם בית הספר מספר רב של פרויקטים אמנותיים-חברתיים בשכונת מוסררה (מקום הולדתה של תנועת הפנתרים השחורים) וברחבי הארץ. לפני שנה פתח בית הספר מסלול לימודים ייחודי בעולם: אמנים לשינוי חברתי. תכנית הלימודים מיועדת לאמנים מנוסים מכל תחומי היצירה, והיא מכשירה אותם בתור יזמים חברתיים ומסייעת להם לפתח ולממש פרויקט אמנותי-חברתי. מסגרת הלימודים היא שנה, יום בשבוע, ועשרים האמנים שמתקבלים לתכנית זוכים למלגת לימודים מלאה. האגודה לזכויות האזרח מעודדת אמנים להצטרף לתוכנית ומציעה להם לקדם פרויקט חברתי בנושא הקשור בזכויות האדם. ההרשמה למחזור השני של תכנית הלימודים נמצאת בעיצומה, והמתעניינים מוזמנים ללחוץ כאן לקבלת פרטים נוספים.

עובדת הגישה תביעה בגין פיטורים בתקופת הריון. המעסיק התגונן בטענה, כי ההחלטה לפטרה קדמה למועד שבו הודיעה על הריונה. כדי לנסות ולהוכיח טענה זו נכנס לתיבת הדואר האלקטרוני (דוא"ל) של העובדת ומצא הודעות דוא"ל, שלטענתו מחזקות את גרסתו. העובדת ביקשה מבית הדין האזורי לעבודה לפסול את הודעות הדוא"ל שהגיש המעסיק, בטענה שהושגו באמצעות האזנת סתר אסורה ופגיעות נוספות בזכותה לפרטיות. בית הדין דחה את בקשתה.
זוהי החלטה ראשונה בישראל, שמתייחסת לסוגיית הזכות לפרטיות בתקשורת דוא"ל במקום העבודה. כאש בשדה קוצים פשטה הידיעה אודות ההחלטה: עיתוני העסקים מיהרו לספר לקוראיהם, ועורכי דין חרוצים לבשר ללקוחותיהם המעסיקים, כיצד אפשר, לאור ההחלטה, לצמצם עוד יותר את הזכות לפרטיות של העובדים.
על ההחלטה הוגשה בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. האגודה לזכויות האזרח וקו לעובד פנו לבית הדין הארצי לעבודה בבקשה להצטרף להליך כ"ידידות בית המשפט". בבקשה מנתח עו"ד אבנר פינצ'וק באופן מעמיק את היקף הזכות לפרטיות במקום העבודה בעידן הטכנולוגי על-פי המשפט הישראלי, האמריקאי והאירופאי. אנו מבקשים להודות לד"ר מיכאל בירנהק ולד"ר עומר טנא על עזרתם המועילה.

צילום: ניב קידר, "הארץ"

על פי החוק בישראל, אנשים מחוסרי אזרחות שוהים במדינה שלא כדין. הם חשופים למעצר בגין שהייה שלא כדין. בהעדר מעמד הם אינם רשאים לעבוד בישראל; אם הם עובדים, הם עושים זאת ללא היתר. הם אינם מבוטחים בביטוח בריאות ממלכתי ואינם זכאים לקצבאות הביטוח לאומי ולזכויות סוציאליות. הם אינם נושאים מסמך מזהה, ומשום כך מתקשים להינשא, אינם רשאים לנהוג ואינם יכולים לנהל חשבון בנק. אם יצאו מישראל - לא יוכלו לשוב אליה.
על הנסיבות הגורמות להמצאותם של אנשים חסרי אזרחות בישראל ועל פעילות האגודה לזכויות האזרח בנושא אפשר לקרוא כאן.