בית הספר, ומאחוריו
ארובות המפעל

ניצחון לאגודה ולאדם טבע ודין: כשבוע לפני פתיחת שנת הלימודים ניתן פסק דין בערעור שהגישו הורי התלמידים בבית ספר יסודי בשועפט שבירושלים המזרחית, יחד עם האגודה לזכויות האזרח ואדם טבע ודין. בית הספר מוקם ליד מפעל מתכות מזהם, ובמשך כל שנת הלימודים הקודמת נאלצו 800 תלמידיו לנשום את עשן הארובות שפלט המפעל במהלך שעות הלימודים. רבים מהם דיווחו על כאבי ראש, סחרחורות, הקאות, קשיי נשימה ואף התעלפויות. הסחבת של משרד החינוך ועיריית ירושלים נמשכה שנה שלמה; בפסק דינו הורה בית המשפט העליון למשרד החינוך ולעיריה למצוא פתרון לאלתר, כך שב-1 בספטמבר יוכלו התלמידים ליהנות מסביבת לימודים בריאה וראויה. בעקבות פסק הדין הגיעה העירייה להסכם עם המפעל על השבתתו, והלימודים בבית הספר החלו כרגיל.

תלמידי בית הספר בשועפט יכולים לראות את עצמם בני מזל: 35,000 תלמידים/ות אחרים/ות בירושלים המזרחית לא יכולים להתחיל את שנת הלימודים במערכת החינוך העירונית, בשל מחסור חמור בכיתות לימוד. כ-30,000 תלמידים/ות נאלצים ללמוד בחינוך הפרטי ובחינוך המוכר שאינו רשמי תמורת סכומי כסף גבוהים, וכ-5,500 תלמידים/ות אינם רשומים באף מסגרת חינוכית, לא במערכת החינוך ולא בחינוך הפרטי. מבין אלו שזוכים ללמוד במערכת החינוך העירונית, אלפים נאלצים ללמוד בכיתות שאינן ראויות ללימודים, בחדרים קטנים צפופים וחסרי אוורור. מחצית מהכיתות שמפעילה עיריית ירושלים כיום אינן תקניות. עוד על מצב החינוך בירושלים המזרחית אפשר לקרוא בדוח שפרסמו האגודה ועיר עמים לקראת פתיחת שנת הלימודים.

"חוסר התאמה חברתית"
כתבה: עו"ד טלי ניר, האגודה לזכויות האזרח. המאמר פורסם ב"ידיעות אחרונות" ב-22.7.09

ש' לא ישכח את הרגע ההוא. הם עמדו שם, הוא ואשתו, בחדר של מזכירות היישוב, וציפו לשמוע את תוצאות המבדקים. הוא חשב שזה רק עניין פרוצדוראלי, שאוטוטו הם יוכלו לעבור ליישוב הקהילתי, לבנות בית מרווח, ליהנות מהגינה והנוף.
"חוסר התאמה חברתית". כך הוגדרה הסיבה לכך שועדת הקבלה פסלה אותם ומנעה מהם לקנות קרקע ביישוב. מאז הם שוברים את הראש בניסיון להבין מה הם עשו או אמרו שלא היה בסדר. לפעמים ש' שואל את עצמו אם יכול להיות שזה בגלל המוצא שלו. צבע העור שלו די כהה, אבל זה הרי לא בהכרח אומר משהו. ובטח יש עוד מזרחים ביישוב, חייבים להיות. או שלא? 

למאמר המלא >>>


את מי משרתים בוני מאגר טביעות האצבע?
כתב: עו"ד אבנר פינצ'וק, האגודה לזכויות האזרח. המאמר פורסם באתר ynet ב-27.8.09

האם המאגר הביומטרי נועד לשרת את השלטון או לשרת את האזרחים? מדוע אנשי האקדמיה אינם אובייקטיבים לדעתו של יעקב עמידרור? ומדוע שטרית טוען שמומחים בעלי שם עולמי - "אינם מייצגים את מיטב המוחות בתחום"? עו"ד אבנר פינצ'וק עומד על ההבדלים.

למאמר המלא >>> 


יהודים, הצילו: רשמים ממסע להצלת יהדות שבדיה
כתב: חגי אלעד, מנכ"ל האגודה לזכויות האזרח. המאמר פורסם באתר nrg ב-27.8.09

עיתון אחד בשבדיה פרסם כתבה כאילו חיילי צה"ל סחרו באיברי פלסטינים. משרד החוץ השוודי סרב להתערב. בלי קשר, בפינה אחרת של העולם, פרסם עיתון אמריקאי מאמר של ד"ר ניב גורדון, הקורא להטיל חרם על ישראל כדי להביא לסיום הכיבוש. משרד החוץ הישראלי מיהר להתערב. מה זה אומר על חופש הביטוי בסקנדינביה ובמזרח התיכון?

למאמר המלא >>>

לאחרונה הודיע שר החינוך על הכוונה לתגמל בתי ספר, בין השאר בהתבסס על פרמטרים של אחוזי הגיוס לצה"ל. האגודה לזכויות האזרח מבקשת להזכיר לשר סער כי הזכות לחינוך ולשוויון היא זכות יסוד, ולא ניתן להתנות אותה בדבר, גם לא בשירות צבאי. היוזמה מעלה חשש כבד להעמקה נוספת של האפליה בחינוך ממנה סובל כבר עכשיו המגזר הערבי, הפטור על פי חוק משירות ביטחון. 
שר החוץ ליברמן הודיע על כוונתו למנוע קבלה לקורס צוערים ממי שלא שירתו בצבא או שלא ביצעו שירות לאומי או אזרחי. האגודה פנתה לשר והזכירה, כי צה"ל עצמו פוטר משירות מסיבות רבות ומגוונות, ובהן פטור מסיבות רפואיות, פטור בשל אי התאמה, מטעמי מצפון, ועוד. אפליה בקבלה לעבודה נגד מי שלא שירת בצבא מפלה לא רק נגד ערבים וחרדים, אלא גם נגד אנשים עם מוגבלות פיזית או נפשית, ואינה חוקית. כל עוד לא נקבעה בחוק חובת שירות לאומי, אף אין להתנות את הקבלה לקורס בהתנדבות כלשהי.

במכתב ליו"ר הכנסת חושף עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה את הפגמים הרבים שהתגלעו בדיונים שקיימה הכנסת בנושא המאגר הביומטרי. הצעת החוק המסוכנת, הפוגעת קשות בזכות לפרטיות ושהשלכותיה עלולות להיות הרות אסון, נדונה בהליך רשלני וחפוז. הדיונים על המאגר התקיימו במקביל לדיונים האינטנסיביים על חוקי התקציב, ההסדרים והפרטת הקרקעות, דבר שמנע ממרבית הח"כים להשתתף בדיונים; בין חברי ועדת הכנסת שדנה בנושא היו גם כאלו שכלל לא ידעו על מינוים לתפקיד; על הכנסת הופעלו לחצים מיותרים למהר ולהשלים את החקיקה; לוח הזמנים הקדחתני שלא לצורך לא איפשר לחברי הוועדה ולמשתתפי הדיון ללמוד לעומק את השינויים והתוספות החדשות לחוק ולבחון את מלוא משמעויותיהם; יו"ר הוועדה ח"כ מאיר שטרית סירב בכל תוקף להעמיד לדיון את מידתיותו של המאגר ואת ועמידתו במגבלות החוקתיות, ולבחון חלופות פוגעניות פחות; והופעלו לחצים לכנס את הכנסת בבהילות מהלך פגרת הקיץ, כאשר רבים מהח"כים אינם בארץ, כדי להצביע בעד הקמת המאגר. כך מעבירים חוק במדינת ישראל – לקרוא ולא להאמין.

בשעה שפקחי יחידת עוז עוסקים במצוד אחר מהגרי עבודה אשר הגיעו לישראל ברישיון, והללו מוצאים עצמם מאחורי סורג ובריח, מציגים ארגוני זכויות אדם מסמך עקרונות להסדרת העסקתם של מהגרי העבודה, באופן שישמור על זכויותיהם. הארגונים - קו לעובד, האגודה לזכויות האזרח, מוקד סיוע לעובדים זרים, רופאים לזכויות אדם, מרכז אדוה והתכנית למשפט ולרווחה באוניברסיטת תל אביב - מצביעים על כך שמדיניות העסקת מהגרי העבודה בישראל שהותוותה על ידי הממשלה מעודדת ניצול נרחב של מהגרי עבודה וסחר בבני אדם למטרות עבודה. בין ההמלצות המופיעות במסמך: על ישראל להתקשר בהסכמים בינלאומיים עם מדינות המוצא של מהגרי העבודה על מנת להבטיח הגנה על העובדים הן בשלב של הגיוס וההגעה לישראל, והן בשלב היציאה ממנה; על גיוס מהגרי עבודה לעבודה בישראל להיעשות באמצעות גורמים מדינתיים או בינלאומיים, ולא באמצעות גופים למטרות רווח; יש לבטל את מדיניות הכבילה של מהגרי העבודה למעסיקיהם; יש להשוות בין תנאי ההעסקה של מהגרי העבודה לאלו של העובדים הישראלים - למניעת תחרות בלתי הוגנת אשר פוגעת גם בעובדים הישראלים; יש להכיר בזכות למשפחה של מהגרי עבודה, ולפעול לקביעת מדיניות שתאפשר למהגרי עבודה אשר מרכז חייהם בישראל - ולילדיהם - לרכוש מעמד של קבע. 

מסמך העקרונות