במיזם מקורי ומרענן, פרי שיתוף פעולה של האגודה עם קבוצת התיאטרון "קבוצה זעזע", המחישו שחקני התיאטרון, באמצעות משחק ותנועה, את הפגיעה בשלוש זכויות אדם בישראל, מתוך מגוון הזכויות שבהן מטפלת האגודה: הזכות לעבוד בכבוד, הזכות לשוויון וחופש הביטוי. במהלך חודש יוני קיימה הקבוצה מופעים בחיפה (במסגרת "יום הסטודנט") ובמרכז תל אביב. המחשת הזכויות באמצעות משחק, תלבושות ססגוניות והשתתפות פעילה של הקהל, נועדה להציג את המציאות בצורה קצת אחרת, ולעודד "שיח זכויות" בדרך צעירה, רעננה ולא שגרתית.
ל"טעימה" מהמיזם, הקליקו כאן. 
בעקבות המיזם הצטרפו לאגודה כ-100 חברים חדשים, וכ-400 ביקשו לשמור על קשר שוטף עם האגודה באמצעות קבלת הידיעון האלקטרוני.
* הפרויקט הינו פרי יוזמתם של סטודנטים לתקשורת במכללה למנהל תל אביב, מסלול אקדמי, במסגרת סדנת "ספוט" - סדנה חברתית ייחודית של בית הספר לתקשורת בהנחית דן ערב .

▪ מדי שנה משמש "חוק ההסדרים" כאמצעי לשחיקת סל שירותי הבריאות והתרופות, ולהפיכת בריאות הציבור מזכות למצרך - להתניית זכאותו של חולה לשירותי בריאות ולתרופות ביכולתו לשלם את תמורתם. האגודה פנתה אל חברי הכנסת, עוד לפני פרסום טיוטת "חוק ההסדרים", וקראה להם להקדים תרופה למכה, ולעמוד על עיגון חוקי של מנגנון עדכון קבוע לסל הבריאות בהתאם להתפתחות הרפואה.



▪ תושבי הכפרים הבלתי-מוכרים בנגב, המונים כיום כ-80,000 נפשות, סובלים מאפליה מתמשכת וקיצונית בנגישות לשירותי בריאות. עד לשנת 1994 לא היתה בכפרים הבלתי-מוכרים ולו מרפאה אחת. המרפאות שהוקמו בהם בעשור האחרון - מרביתן בעקבות עתירה, שהגישה האגודה - אינן מחוברות לרשת החשמל: החשמל בהן מסופק באמצעות גנרטורים, שפועלים רק בשעות פעילותן. במצב זה לא ניתן להחזיק במרפאות תרופות וחיסונים בסיסיים, הזקוקים לקירור במשך 24 שעות ביממה; בנוסף, חום הקיץ הכבד השורר בנגב עלול לפגוע ביעילותן של יתר התרופות המוחזקות במרפאות או להעלות את רמת רעילותן. מועצת הכפרים הבלתי מוכרים, רופאים לזכויות אדם והאגודה עתרו לבג"ץ, בדרישה לחבר את המרפאות לשירותי בריאות ראשוניים ואת התחנות לבריאות המשפחה בכפרים הבלתי-מוכרים לרשת החשמל הארצית. הארגונים טוענים, כי אי-חיבורן פוגע בזכויות תושבי הכפרים לבריאות ולשוויון.

בחודש דצמבר האחרון קיבל בג"ץ עתירה שהגישה האגודה, והורה למדינה לפרק בתוך 6 חודשים גדר פנימית, שהקים הצבא לאורך למעלה מ-40 ק"מ באזור דרום הר חברון. המדינה נמנעה מקיום פסק הדין. בהחלטה בבקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט מתחו שופטי בג"ץ ביקורת על התנהלות זו: "המדינה המתינה משך כל תקופת הזמן שניתנה לה, נמנעה מלהסיר את המכשול ואף בחנה חלופה המבוססת על המכשול הקיים... המדינה בחרה שלא למלא אחר צו בית המשפט ... אין להשלים עם התנהגות זו." השופטים הורו למדינה להסיר את המכשול תוך שבועיים, והגדר אכן פורקה. 

תמונות - הגדר ופירוקה >>>

בחודש החולף נדונה בוועדת הכלכלה של הכנסת הצעת החוק הקובעת, כי ספקי האינטרנט יחוייבו לחסום באורח גורף אתרים, שיסווגו ככאלה שעיקר עיסוקם הינו מין, אלימות או הימורים. גישה לאתרים אלה תתאפשר רק למי שיודיעו במפורש כי אינם מעוניינים בסינון שכזה.
האגודה מתנגדת להצעת החוק. לעמדת האגודה, במדינה ליברלית אין מקום לממשלה או לכנסת לקבוע עבור הפרטים מה מותר להם לראות ומה אסור. הורים ומחנכים יכולים להגן על קטינים מפני מסרים שליליים באינטרנט באמצעות כלים טכנולוגיים, הנגישים לציבור; אסור שהפתרון לכך יהיה באמצעות הצעת חוק, המשתמשת באינטרס של הגנה על קטינים כאמתלה לפגיעה בחירויות פרט בסיסיות באופן בלתי סביר ובלתי מידתי.

למסמך העמדה המלא >>>
לנוסח הצעת החוק >>>

מזה למעלה משנה מציבים רשות המסים והמוסד לביטוח לאומי, בסיוע משטרת ישראל, מחסומי גבייה בכבישים מרכזיים בשכונות פלסטיניות בירושלים המזרחית, בתדירות של פעם בשבוע-שבועיים. כל כלי רכב שעובר בכביש מעוכב, ואם נמצא כי תלוי ועומד חוב נגד בעל הרכב או מי מבני משפחתו, נדרש הנהג להסדיר את החוב במקום, ולא – מעוקל הרכב מיידית. האגודה עתרה לבג"ץ, בשם ארבעה תושבים ושלושה ארגונים מירושלים המזרחית, בדרישה להפסיק את הפעלת המחסומים. בעתירה נטען, כי החוק אינו מתיר לרשויות לעקל כלי רכב באמצע הרחוב לצורך גביית חובות, ואינו מאפשר שימוש במחסומים משטרתיים לשם גביית חובות. כן נטען בעתירה, כי המחסומים פוגעים בזכויות התושבים לכבוד, לשוויון, לחירות ולחופש התנועה, להליך הוגן ולפרטיות.