הגנה על הזכות לדיור נאות ובר השגה נחוצה היום יותר מתמיד. לנגד עינינו, מדיניוּת הדיור של ישראל משתנה לבלי הַכֵּר, כשהמגמה הרווחת היא התנערות והפרטה: צמצום הסיוע לרוכשי דירה והפרטת שוק המשכנתאות, קיצוץ בסיוע בשכר דירה לאוכלוסיות מוחלשות וחיסול הדיור הציבורי. כתוצאה מכך נפגעת הזכות לדיור של יותר ויותר אנשים, הנותרים מחוסרי דיור. מרכז הכובד – באפשרותו של אדם לרכוש או לשכור דירה – עובר לשוק הפרטי, אך המדינה אינה דואגת למלא את תפקידה כמפקחת (רגולטור) על שוק זה ואינה מתקינה חוקים ומנגנונים שיגנו על זכויות הרוכשים והדיירים ויאפשרו לכל אדם, גם אם אין הפרוטה מצויה בכיסו, לממש את זכותו הבסיסית לדיור.

האגודה לזכויות האזרח מפרסמת היום (13.7.08) דוח ראשון מסוגו, ובו סקירה מקיפה של הפרת הזכות לדיור על ידי מדינת ישראל. הדוח שם במרכז את אחריות המדינה לזכות לקורת גג ובוחן לאור זה את מדיניות הממשלה בנושאי הדיור: משכנתאות, מגורים בשכירות, דיור ציבורי, סיוע בשכר דירה לזכאים, פגיעה בדיירים באזורי נדל"ן מבוקשים, הריסות בתים וטיפול בחסרי בית ובדרי רחוב. לצד הממצאים המדאיגים, בדוח גם שורה של המלצות למדיניות, שיש באימוצן כדי להבטיח את מימוש הזכות לדיור של אזרחי מדינת ישראל ושל תושביה.

עו"ד גיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח, מחבר הדוח: הדוח נכתב כדי להדגיש ולקדם את יישום הזכות לדיור כזכות אדם, ולהצביע כיצד מדיניות דיור ראויה תבטיח דיור נאות ובר השגה לכל אדם. הדוח מבקש להדגיש, כי דיור אינו רק 'נדל"ן', הנרכש בשוק הפרטי על ידי מי שיש לו האמצעים לכך, אלא זכות בסיסית של כל אדם, עני כעשיר, ממש כמו חינוך או בריאות. התהליכים המתוארים בדוח מצביעים על הפרטה והתנערות הממשלה מאחריות, ומוכיחים כי הממשלה עוברת מתפיסה של אחריות חברתית לתפיסה נדל"ניסטית, הרואה בדיור מצרך ולא זכות בסיסית. לכן דווקא היום נדרשת הגנה מוגברת על הזכות לדיור."

בין ממצאי הדוח:
היעדר הגנות ללווים בשוק המשכנתאות שהופרט הוביל לעלייה דרמטית במספר המשפחות המפונות מבתיהן בשל אי יכולתן לעמוד בהחזר המשכנתא, העומד היום לפחות על כאלף משפחות בשנה • קיצוץ ניכר בסבסוד משכנתאות וביטול המענקים בשנת 2002 גרם לצמצום של עשרות אחוזים במספר המשפחות שיכולות לרכוש דירה באמצעות הסיוע מהמדינה • הדיור הציבורי הולך ומתחסל והגיע לשפל חסר תקדים של 1,628 דירות פנויות, כאשר מעל 50,000 זכאים ממתינים לדירה • הקפאת חוק הדיור הציבורי וצמצום מאגר הדירות בדיור הציבורי מאלץ משפחות מעוטות אמצעים רבות, שבעבר היו זכאות לדירה בדיור הציבורי, לממש את זכותן לקורת גג באמצעות שכירת דירה בשוק הפרטי • שוק השכירות בישראל הפך לאלטרנטיבה העיקרית לדיור עבור חלקים רבים בציבור. אולם, בשונה ממדינות מתוקנות בעולם ובהן קנדה וארה"ב, שוק זה הינו פרוע ונטול כל פיקוח של המדינה. המדינה, שהפריטה דה פקטו את הזכות לדיור, לא בנתה במקביל מנגנוני הגנה ופיקוח נגד עליות מחירים חדות ותדירות ונגד פגיעה בזכויות השוכרים • הסיוע הכספי שניתן כיום למשפחות מעוטות אמצעים קוצץ ב-50% ותנאי הזכאות הוחמרו ונקבעו באופן שרירותי ומפלה. כתוצאה מכך נדחקות משפחות שלמות מהמרכז לפריפריה ומנותקות ממקורות התעסוקה שלהן ומסביבתן החברתית • תהליכים אלה הובילו לעלייה נכרת במספר חסרי הבית ודרי הרחוב בישראל. אולם למרות זאת מדיניות הסיוע לחסרי הבית בישראל מפגרת אחרי מדינות מפותחות אחרות בעולם.

האגודה לזכויות האזרח בישראל קוראת לממשלה ולכנסת למלא את תפקידן ואת חובתן להבטיח דיור נאות ובר השגה לתושבי המדינה, ולקבוע לראשונה מדיניות דיור שקופה וברורה המעוגנת בחוק. האגודה קוראת למדינה לערוך רפורמה בשוק המשכנתאות, כדי למנוע את העלייה החדה במספר המשפחות המפונות מבתיהן, ולהסדיר בחקיקה את שוק השכירות, כדי שיהיו בו איזונים נכונים בין הזכות לדיור של שוכרי הדירות וזכות הקניין של המשכירים, על מנת ששכירות תהיה אלטרנטיבה ראויה למי שאינו יכול לעמוד בעלויות רכישת דירה. האגודה קוראת לפתח מודלים לדיור בהישג יד למכירה או להשכרה בתמורה לאחוזי בנייה. כמו כן, מתריעה האגודה מפני ההשלכות הדרמטיות של המשך חיסול הדיור הציבורי ומַעבר לסיוע כספי לשכירת דירה בשוק הפרטי, דבר שנעשה בניגוד לחוק הדיור הציבורי וללא דיון ציבורי, וקוראת לרפורמה במדיניות הסיוע. האגודה קוראת לעצור את הפגיעה הגוברת בדיירים באזורי נדל"ן מבוקשים ולקבוע מדיניות חדשה לסייע לחסרי בית במצוקה מיידית. עוד קוראת האגודה למחוקק לאמץ את הרוח החדשה שנושבת מבתי המשפט להגביל את הריסות הבתים בישובים הערביים שאין בהם תוכניות מתאר המאפשרות בניה או שתוכניות המתאר בהם מפלות.

לקריאת הדוח המלא >>>
תקציר הדוח >>> 

במקביל לפרסום הדוח הפיקה האגודה סרטון אנימציה, שיצר האנימטור יוני גודמן, הממחיש את הפגיעה בזכות לדיור. לצפיה בסרטון >>>

ללא חופש הביטוי ברשת, גולדבלט לא היה נחשף 
כתב: עו"ד אבנר פינצ'וק, האגודה לזכויות האזרח. המאמר פורסם באתר ynet ב-6.7.08

פרשת חנן גולדבלט לימדה אותנו שיעור מאלף ביכולתו של האינטרנט - על כל פגמיו - לתת במה גם לקולות מוחלשים ומושתקים בחברה. לאור מסע ההפחדה וההסתה שמתנהל בימים אלה נגד השיח החופשי והאנונימי באינטרנט, יש לקוות כי גם את הפן הזה יזכרו חברי הכנסת בבואם לדון בניסיונות לדכא את השיח האינטרנטי החופשי. 

למאמר המלא >>>

הברירה אינה בין מובטל לעובד נקיון
כתבה: עו"ד מיכל פינצ'וק, האגודה לזכויות האזרח. המאמר פורסם ב"הארץ-The-Marker" ב-10.7.08

מה עדיף, מובטל או עובד ניקיון? שואלת מירב ארלוזרוב ("הכבוד העצמי של המובטלים נטרף בידי הפוליטיקאים", 3.7.08), ומניחה כי התשובה ברורה - עובד ניקיון עדיף על מובטל, שהרי כל עבודה מכבדת את בעליה. ומשום שעובד ניקיון עדיף על מובטל, כולנו צריכים לתמוך בהרחבת תוכנית ויסקונסין, המיושמת כעת במסגרת ניסיונית בארבעה אזורים בלבד, כך שתיושם ברחבי ישראל.

אך האם אלה הן באמת שתי האפשרויות הבלעדיות העומדות על הפרק? האם הבחירה חייבת להיות בין אבטלה לעבודת ניקיון? או שמא עם קצת מאמץ מצד הגורמים הרלוונטיים, הפרטיים וחשוב מכך - הממלכתיים, ניתן יהיה להגיע לתוצאות טובות יותר ולהציע למשתתפי התוכנית הצעות עבודה נוספות, שיאפשרו להם להיחלץ ממעגל העוני ולמשק להפיק מהם את מלוא ההון האנושי הגלום בהם?

למאמר המלא >>>

בתחילת חודש יולי הגישה האגודה את עמדתה לוועדה הממשלתית להצעת מדיניות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב, בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג. בנייר העמדה מנתחת עו"ד באנה שגרי-בדארנה את היווצרות מצוקת הכפרים הבלתי מוכרים בנגב ואת הפרת זכויות האדם של האוכלוסייה הערבית-הבדואית בכפרים אלה. 
האגודה מציעה בנייר העמדה מדיניות להסדרת ההתיישבות הבדואית שתהא מבוססת על כיבוד זכויות האדם של האוכלוסייה ועל מילוי התחייבויות המדינה לפי המשפט הבינלאומי, באופן שיפתח פתח לעתיד שוויוני ומשותף של כל אזרחי המדינה. המדיניות המוצעת מבקשת לתקן עוול היסטורי ארוך שנים, תוך הסתמכות על עקרונות השוויון, הצדק החלוקתי והצדק המעברי, והכרה בזכויות הקניין המסורתיות של מיעוט מולדת זה. 

לנייר העמדה >>>