הקו החם  |  תרומה  |  תמיכה והצטרפות  |   הצטרפות/הסרה מרשימת תפוצה  | יוני 2009   
 


עקבו אחרינו ב-/

מהיום קל יותר להתעדכן! עיקבו אחרי מבזקי האגודה בטוויטר בעברית או באנגלית.



 

האגודה לזכויות האזרח
מברכת בחום את נשיאה
מר סמי מיכאל
עם קבלת תואר 
דוקטור לפילוסופיה לשם כבוד
מטעם אוניברסיטת חיפה
 




 
אספה כללית 
ובחירות להנהלת האגודה

ביום שני 13.7.09 תתקיים במשרדי האגודה בירושלים אספה כללית של חברי האגודה לזכויות האזרח, שבה ידונו  הדוחות הכספיים והמילוליים לשנת 2008. 

ביום ראשון 6.9.09 יתקיימו בתל-אביב בחירות להנהלת האגודה (ההצבעה בבחירות אפשרית גם בדואר  - הודעה תישלח לחברים). על-פי תקנון האגודה, ההצבעה בבחירות להנהלה פתוחה בפני כל חברי האגודה, ובתנאי שהיו חברים באגודה לפחות שלושים יום לפני מועד הבחירות. חברים באגודה? חדשו את חברותכם במועד! עדיין לא חברים? הצטרפו עכשיו והיו חלק מהמאבק למען זכויות האדם, צדק חברתי ושוויון.




 
!We need you

יש לכם/ן כמה שעות פנויות להתנדבות? ביום שני, 15 ביוני, בשעה 15:00 יתקיים במשרד האגודה בתל-אביב מפגש הכרות למעוניינים/ות להתנדב באגודה.
במפגש נדבר על אפיקי ההתנדבות השונים באגודה ועל מה שאתם/ן יכולים לעשות למען זכויות האדם.
לפרטים ולאישור הגעה: ronit@acri.org.il




 
המעסיק הוציא אותך לחל"ת?

בימי המשבר הכלכלי הנוכחי, רבים מהמעסיקים בוחרים בפתרון ההוצאה של עובדים לחופשה ללא תשלום (חל"ת) במקום פיטורין. בזכותון שפרסמו האגודה וקו לעובד אפשר למצוא מידע על זכויות העובד/ת במקרה כזה.  




 
הזמנה לסֶדֶר: מה העניין עם ההתנחלויות?

איך הוקמו ההתנחלויות? מה מצבן כיום? מה מעמדן החוקי? על מה המחלוקת? כיצד הן משפיעות על זכויות האדם? 
האגודה תגיע עד אליכם לסדנה עדכנית על משמעות ההתנחלויות, בחוק הבין-לאומי ובשטח >>> 




 
פנים חדשות באגודה





נגה עיני אלחדף הצטרפה לאגודה כרכזת תחום נוער וצעירים במחלקת החינוך. נגה היא בעלת תואר שני בפסיכולוגיה חברתית מאוניברסיטת בן-גוריון, במסגרתו עסקה במחקר אודות התמודדות בני נוער עם שני נרטיבים היסטוריים של הסכסוך הישראלי פלסטיני. היא בעלת ניסיון עשיר בעבודה חינוכית עם מורים בארגונים דו לאומיים, בייעוץ ארגוני לעסקים ולמוסדות ציבוריים ובהנחיית קבוצות קונפליקט. בשנים האחרונות משמשת נגה כמעריכה בפרויקט של "פריים" - "ללמוד את הנרטיב ההיסטורי של האחר", וכיום היא גם מובילה צוות מחקר הערכה בפרויקט של מורים דתיים הלומדים על הסכסוך, הנערך באוניברסיטת בר-אילן. נגה עתידה לקדם ולפתח את העבודה החינוכית של האגודה עם בני נוער וצעירים בנושאי זכויות אדם בישראל.













 

האגודה לזכויות האזרח בישראל 
היא ארגון עצמאי, בלתי מפלגתי ובלתי תלוי.
מקור משאבינו הוא תרומות של קרנות ופרטים בארץ ובחו"ל, דמי חברות באגודה ופעילות התנדבותית. עצמאות האגודה ומקצועיותה מבוססים גם במדיניותנו ארוכת השנים שלא לבקש, ולא לקבל, מימון ממקורות מפלגתיים או ממשלתיים בישראל.
כל תרומה לאגודה מוכרת לצורכי מס. 

לעמוד

 © האגודה לזכויות האזרח בישראל
טלפון: 960-700-700-1
פקס: 6521219-02
ת"ד 34510 ירושלים 91000
אתר: www.acri.org.il
אימייל: mail@acri.org.il


לגליונות קודמים >>>

 

lystom.com

חדש ברשת:
www.lystom.com

אתר האינטרנט הראשון בישראל שמרכז במקום אחד את כל ההצעות להשתקת גורמים חתרניים ולשמירה על ביטחון המדינה והמורל הלאומי!

בעקבות שורה של יוזמות חקיקה שמאיימות על חופש הביטוי יזמה האגודה לזכויות האזרח אתר אינטרנט אירוני, אשר קורא לגולשים לשלוח הצעות ל"סתימת פיות" של כל מי שמעצבן אותם או שפוגע ב"ביטחון המדינה ובמורל הלאומי". האתר נועד להמחיש – בדרך הומוריסטית ואירונית - איך הצטברות של רעיונות כאלו ואחרים להצרת חופש הביטוי מביאה במהרה לריקון שלו מכל מימוש מהותי.

ביומיים הראשונים להפעלת האתר הוא זכה לכ-2,000 כניסות ולעשרות תגובות והצעות לסתימת פיות, חלקן אוהדות וחלקן נזעמות. לצד הצעותיהם (ההזויות לעיתים) של הגולשים, הקוראות בין השאר להשתיק מורים, נכים, סמולנים וחתולים, מופיע באתר הסבר מקיף על חופש הביטוי ועל חשיבותו לדמוקרטיה. 

אתר האינטרנט מבטיח לגולשים כי ההצעות אשר יזכו למירב התמיכה יועברו לשר המשפטים – עקיצה ברורה נגד שיתוף הפעולה שלו ושל הממשלה כולה עם כמה מיוזמות החקיקה המסוכנות לסתימת פיות שעלו בעת האחרונה.


* וואלה! מדווח על האתר: בואו לסתום לאחרים את הפה
* קפטן אינטרנט מדווח על האתר: לסתום קום: מחאה פרובוקטיבית


 
פעילות בכנסת


חלק ניכר מפעילותה של האגודה לזכויות האזרח מתבטא במעקב אחר הצעות חוק המובאות בפני הכנסת, כדי להבטיח שקול הזכויות יישמע בקביעות בתהליך החקיקה. נציגי/ות האגודה מגישים חוות דעת מקצועיות וניירות עמדה לחברי הכנסת ולקובעי מדיניות, משתתפים בדיונים של ועדות הכנסת, יוזמים דיונים בוועדות הכנסת ובמליאה, ולוקחים חלק בפורומים ציבוריים ובקואליציות של ארגונים המשתמשות (בין השאר) בכלים של חקיקה וקידום מדיניות כדי להביא לשינוי. 

בדף חדש שעלה לאתר האגודה תוכלו להתעדכן בפעילותנו בתקופת הכנסת ה-18. בין הנושאים שבהם עסקנו לאחרונה: גזרות חוק ההסדרים 2009-2010, הכללת תרופות מצילות חיים בביטוחים המשלימים, הרחבת תוכנית ויסקונסין, רפורמה במחירי המים, הקצאת מכשור רפואי לבתי חולים בפריפריה, הקמת מתחם מגורים סגור לציבור הדתי לאומי בלבד ביפו, ועוד.


 
קצת חדשות טובות...


לפני כשנה עתרו לבג"ץ האגודה לזכויות האזרח ורופאים לזכויות אדם באמצעות עו"ד דורי ספיבק מהקליניקה למשפט וזכויות אדם באוניברסיטת תל-אביב, בדרישה לספק לכלל תלמידי ישראל טיפולי שיניים, כמתחייב מחוק ביטוח בריאות ממלכתי. על-פי החוק, כל תלמיד בגילאי 5-18 זכאי לסל של שירותי בריאות שן, אשר כולל בדיקות, מעקב ואף טיפולי שיניים. אלא שנוהל משרד הבריאות קבע, כי השירות יהיה אופציונלי, ויסופק על-ידי הרשויות המקומיות שיחליטו לספקו. כתוצאה מכך, רק הרשויות המקומיות המבוססות מספקות לתלמידים סל בריאות שן; בכ-58% מהרשויות המקומיות התלמידים אינם מקבלים שירות זה - מצב היוצר אפליה אסורה בין ילדים בקבלת טיפול רפואי על רקע מקום מגורים.

בעקבות העתירה הודיע לאחרונה משרד הבריאות כי המימון לסל בריאות שן מניעתי בסיסי יגיע במלואו מתקציב המשרד, ללא קשר למצבה הכלכלי של הרשות המקומית. בהתאם, תקציב הסל המניעתי הבסיסי שולש – מ-10 מיליון ש"ח ל-30 מיליון ₪.

להרחבה >>>


 
"אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ לִכְלוֹא אֶת הָרוּחַ" (קהלת ח:ח)



האגודה עתרה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בשמן של שלוש אסירות מכלא נווה תרצה, נגד הגבלות קשות חדשות האוסרות על אסירים לקבל ספרים או דיסקים ממבקרים, וקובעות כי אסירים מורשים להחזיק בתא ספר קריאה אישי אחד בלבד ורק עשרה דיסקים של מוזיקה. בעתירה מציינת האגודה כי ההגבלות הקשות שהטיל שב"ס על גישה לספרים ולמוסיקה פוגעות בזכויות היסוד של האסירות - הזכות לחופש הביטוי והזכות להשכיל ולרכוש ידע - ואף באינטרס הציבורי שבשיקום אסירים.

להרחבה >>>


 
עובדי ניקיון: הזכויות בזבל



מכרזי הפסד, או מכרזים גרעוניים, הפכו בשנים האחרונות למכת מדינה. רשויות ציבוריות מפרסמות מכרז לקבלת שירותי ניקיון או אבטחה, ובוחרות בקבלנים שהציעו הצעה גירעונית: המחיר שמוצע עבור שעת "שירות" הוא נמוך מסיכום של שכר ותנאי המינימום שמגיעים לעובד/ת + עלויות השירותים והטובין הנוספים שצריך לספק הקבלן + תקורה ורווח סביר. הניסיון מלמד שרוב מכרזי ההפסד מובילים לקיפוח זכויות עובדי הקבלן - הקבלנים אינם משלמים לעובדים את כל המגיע להם משום שזו הדרך הקלה ביותר שמאפשרת להם לעמוד בדרישות המכרז ולהרוויח.

האגודה וקו לעובד הגישו בבית הדין לעבודה בבאר-שבע בקשה להצטרף כידידי בית המשפט לתביעה של עובד ניקיון נגד הקבלן ונגד עיריית באר שבע. בבקשה אנו תומכים בדרישתו של העובד לחייב את העירייה, ביחד ולחוד עם הקבלן, בכל השכר והתנאים הסוציאליים שנשללו ממנו. לעמדת האגודה, כל "משתמשת בפועל" שמעסיקה עובדים באמצעות קבלן, ורשות ציבורית בפרט, צריכה להיחשב למעסיקה ישירה של העובדים. ככזו, היא אחראית לזכויותיהם של העובדים, ובכלל זה עליה לוודא שהצעות הקבלנים שאיתם היא מתקשרת אינן גרעוניות.


 
אות הוקרה לעורכות הדין טלי ניר וניסרין עליאן

עורכות הדין טלי ניר וניסרין עליאן, אשר מובילות את פרוייקט זכויות האדם של תושבי ירושלים המזרחית באגודה לזכויות האזרח, זכו החודש לקבל מידי נציגי ועד שכונת סילואן ואדי חילווה אות הוקרה מיוחד. בטקס חלוקת האות ציינו נציגי התושבים את חשיבותה של פעילות האגודה עבורם: הפעילות המשפטית למיצוי זכויותיהם, הפעילות הציבורית שהעלתה את המודעות למצוקתם של תושבי ירושלים המזרחית ומעבר לכל אלו – החשיבות שבגיוס התושבים עצמם למאמץ אזרחי משותף.

פעילות האגודה לציון יום ירושלים 2009 >>>
דף מידע: זכויות תושבי ירושלים המזרחית >>>


 
עריכת–דין חקיקתית ככלי לשינוי חברתי

כתבו: עו"ד דבי גילד-חיו - רכזת קידום מדיניות באגודה לזכויות האזרח, ועו"ד סיגל שהב - לשעבר עו"ד באגודה וכיום דוקטורנטית בפקולטה למשפטים. המאמר פורסם בכתב העת מעשי משפט של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב,  כרך ב', 2009.

המאמר מבקש להציג היבטים שונים של עריכת-דין חקיקתית ואת תרומתו הייחודית של כלי זה לשינוי חברתי. המאמר ממפה שורה של דילמות אתיות, ערכיות וטקטיות הניצבות בפני עורך-הדין החקיקתי.  בהמשך, המאמר מצביע על שורה ארוכה של יתרונות בעריכת-דין חקיקתית, בראש ובראשונה השגת שינוי מהותי ורוחבי בחקיקה תוך כדי התגבשותה, אך גם השתתפות וייצוג של אוכלוסיות מוחלשות או מודרות, השפעה על השיח החברתי, הטמעה של שיח הזכויות, עיצוב סדר היום הציבורי ועוד. יתרונות אלו מודגמים באמצעות שלוש דוגמאות מתוך ניסיונה של האגודה לזכויות האזרח.

למאמר באתר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב >>>