ב-20 ביוני יציינו מדינות בכל רחבי העולם את "יום הפליט הבינלאומי". במועד זה יצדיעו לאומץ ולנחישות של הפליטים, יאשרו את מחויבותן הנמשכת לשמירה על זכויות האדם של הפליטים, ויגנו את האלימות, הדיכוי והמלחמות, הממשיכים להפוך אלפי אנשים בכל רחבי העולם לפליטים.

כ-9000 מבקשי מקלט ופליטים שוהים כיום במדינת ישראל. רובם מגיעים מאפריקה דרך מצרים, בדרכים לא דרכים. הם מגיעים ממדינות ומאזורים שבהם מתרחשים מעשי טבח ורצח עם, מלחמות אזרחים, הפרות זכויות אדם ורדיפות פוליטיות נרחבות. מרביתם טוענים כי אם יגורשו, תישקף סכנה לחייהם או לשלומם הגופני. רבים מן הפליטים ומבקשי המקלט מגיעים לישראל ללא כסף, ללא קרובים או ידידים, לאחר תלאות קשות, ונושאים עמם צלקות גופניות ונפשיות.

האגודה לזכויות האזרח חברה בפורום לזכויות פליטים,  הפועל לקידום ההכרה בזכויותיהם של מבקשי מקלט ופליטים בישראל. הפורום הוקם בסיוע הקרן החדשה לישראל, ונוסף על האגודה חברים בו הארגונים: מוקד סיוע לעובדים זרים, רופאים לזכויות אדם, התכנית לזכויות פליטים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, אמנסטי אינטרנשיונל, א.ס.ף. ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט, והמרכז לפיתוח פליטים אפריקאים (ARDC).

מסמך רקע של הפורום לזכויות פליטים: על מצבם החוקי הפליטים ומבקשי המקלט בישראל, על התנהלותה של ממשלת ישראל כלפי מבקשי המקלט, ונתונים מספריים מעודכנים

מסמך עקרונות שגיבש הפורום: עקרונות מנחים להגנה על פליטים ומבקשי מקלט במדינת ישראל 

אנו מקדישים גיליון זה של ידיעון האגודה לנושא זכויות הפליטים, ושמחים לארח בו כותבים מארגונים עמיתים. תודה לסיגל רוזן ממוקד סיוע לעובדים זרים, ולעורכות הדין ענת בן דור ואורה בלום מהתוכנית לזכויות פליטים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, על תרומתן לגיליון.

עו"ד ענת בן דור מהתוכנית לזכויות פליטים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב מנתחת את יחסה של מדינת ישראל כלפי אלפי הפליטים ומבקשי המקלט שהגיעו אליה במהלך השנים: הדרך שבה בחרה מדינת ישראל להתמודד עם התופעה נעה בין התעלמות והזנחה לנקיטת אמצעי הרתעה חריפים, תוך הפרתן של חובות משפטיות מובהקות ופגיעה בזכויות אדם. על המדינה לחדול מחיפוש אחר "פתרונות ישראליים יצירתיים" ולמלא את חובותיה לפי אמנת הפליטים כרוחה וכלשונה.

מתנדבי מוקד סיוע לעובדים זרים מבקרים בבתי הכלא שבהם מוחזקים מבקשי מקלט בכלל, ובאגפי הכלא הגדול שבהם, "קציעות", בפרט. פעילותם מאפשרת, בין השאר, לעמוד על בעיותיהם של מרבית העצורים, שאין להם גישה לארגוני זכויות אדם, ולאתר כלואים שנשמטו מרשימות משרד הפנים ובית הדין לביקורת משמורת, ולפיכך כלואים ללא ביקורת שיפוטית בניגוד לחוק. 

סיגל רוזן, רכזת פעילות ציבורית במוקד סיוע לעובדים זרים, מביאה את סיפורן של לילה בת השש ושל עמירה ושני ילדיה, הממחישים את חיוניות הביקורים של מתנדבי המוקד בבתי הכלא. היא גם מתארת כיצד הוגבלה מתכונת הביקורים מאז שארגוני זכויות אדם, ובהם המוקד והאגודה, הגישו עתירה לבג"ץ בעניין תנאי כליאתם של ילדים, בחודש ינואר 2008.

מ' בת ה-15 מגינאה קונקרי נמלטה מארצה בשל ניסיונם של אביה ואחיה לכפות עליה נישואין לגבר המבוגר ממנה בשנים רבות והנשוי לחמש נשים נוספות, כמקובל בקרב בני כפרה.
בעלה השוטר של ט' מקמרון רדף אותה ואת ילדתה באמצעות רשויות החוק במדינה, בניסיון לכפות עליהן ביצוע הליך להשחתת אברי מינן, כמקובל במסורת של שבטו.
א' נמלטה לישראל ממצרים על רקע איום קרובי משפחתה לרצוח אותה מטעמי כבוד המשפחה.
שלושתן, ורבות אחרות, אינן יכולות לקבל הגנה אפקטיבית מפני רודפיהן על-ידי הרשויות בארצות מוצאן. הסיבות לכך נעוצות לרוב בסדר החברתי הפטריארכלי ובדפוסים התרבותיים המושרשים עמוק בתפיסה ובתודעה המקומית הקולקטיבית. 

עו"ד אורה בלום מהתוכנית לזכויות פליטים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב כותבת על נשים הנמלטות ממסורות פוגעניות ועל רדיפה על בסיס השתייכות מגדרית.