חמישה ארגוני זכויות אדם וצדק חברתי עתרו אתמול (25.4.10) לבג"ץ בדרישה לבטל את תכנית ויסקונסין, או לחלופין את מסירת הסמכויות השלטוניות שנעשתה במסגרתה לחברות למטרות רווח. הארגונים העותרים: האגודה לזכויות האזרח, סאוט אלעאמל, סינגור קהילתי, הקשת הדמוקרטית המזרחית ושומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם. בעת הגשת העתירה הפגינו נפגעי התכנית ברחבת בית המשפט העליון בקריאה: "אנחנו לא שפני ניסיונות."

העתירה מתמקדת בשתי סוגיות הנוגעות להפעלת התכנית: האחת היא כוונת משרד התמ"ת להרחיב את הפעלת התכנית הניסיונית, עוד בטרם החליטה הכנסת על עתיד התכנית; השנייה נוגעת לטיבה של התכנית במתכונתה הנוכחית. בעתירה נטען כי עצם מסירת הסמכויות מרחיקות הלכת לידי פקידים של חברות למטרות רווח פגעה קשות בזכויותיהם החוקתיות של משתתפי התכנית - לכבוד, לקיום בכבוד, לחירות, לפרטיות, לקניין ולשוויון. כמו כן אנו טוענים נגד מודל התגמול הכלכלי של החברות, המתמרץ אותן, תוך ניגוד עניינים, להוציא אנשים ממעגל מקבלי הקצבאות, תהיינה הנסיבות אשר תהיינה.

בעתירה התבקש בית המשפט גם להוציא צו ביניים שימנע את הרחבת התכנית, שאמורה להתבצע עוד שבוע. בית המשפט הורה לשרי התמ"ת, האוצר והרווחה להגיש את תגובתם לבקשה עד 29.4.10.

עו"ד אשרת מימון מהאגודה לזכויות האזרח, שהגישה את העתירה יחד עם עו"ד ד"ר אמיר פז-פוקס ממכון ון ליר: "הכשלים הרבים והחמורים שמלווים את תכנית ויסקונסין מאז תחילתה, פוגעים בעניי ישראל – תובעי הבטחת ההכנסה, ובבני משפחותיהם, בקיומם הפיסי, הראשוני, הגרעיני, שהופקר בידיים פרטיות." 

להרחבה ולצפייה בתמונות מההפגנה >>>

"למובטלים שלנו מגיע יותר": מאמר מאת ניצן תנעמי, מקדמת מדיניות בעמותת שומרי משפט, ותמי גרוס, עובדת סוציאלית בעמותת "סנגור קהילתי". המאמר פורסם באתר ynet ב-26.4.10. 

בתחילת 2009 נכנסו לתוקפן תקנות חדשות, אשר קובעות כי עבור דרכון חדש תשולם אגרה בסך 250 ש"ח, ואילו עבור דרכון חדש במקום דרכון שאבד, נגנב או הושמד תשולם אגרה מופרזת בשיעור של 1000 ₪. האגודה לזכויות האזרח עתרה לבג"ץ נגד התקנות, בנימוק שה"אגרה" המנופחת במקרים של אובדן או גניבה היא למעשה קנס לכל דבר, שאותו משרד הפנים לא מוסמך לגבות. 

בעקבות העתירה הודיע משרד הפנים כי יפחית את האגרה ל-750 ש"ח, אך ועדת הכספים של הכנסת סירבה לאשר את הסכום, ודרשה להפחית את האגרה עוד. משרד הפנים נאלץ לשוב ולבחון את עמדתו, ולאחרונה הודיע על הפחתת האגרה במקרים של אובדן או גניבה לסך של 650 ש"ח. עתירת האגודה עודנה תלויה ועומדת בדרישה לבטל את רכיב הקנס שעדיין נכלל באגרה.

צווים צבאיים חדשים, שנכנסו לתוקף ב-13.4.10, משנים מהותית את ההגדרה של המונח "מסתנן" החל באזור הגדה המערבית, ולמעשה מחילים אותה על כל מי שנמצא בגדה ללא היתר ישראלי בידיו. מאחר שהצווים אינם מגדירים מה ייחשב על ידי המפקד הצבאי הישראלי להיתר תקף, ומאחר שהרוב המכריע של האנשים המתגוררים כיום בגדה מעולם לא נדרשו להחזיק בכל היתר על מנת לחיות בארצם ולגור בביתם, הרי שהם עשויים לכאורה לחול כמעט על כל תושבי הגדה המערבית.

הצווים מנוסחים באופן כה גורף שהם מאפשרים תיאורטית לצבא לרוקן את הגדה המערבית כמעט מכל יושביה הפלסטינים. מהיכרות עם התנהלות המפקד הצבאי כיום, עולה החשש שלפחות בשלב הראשון ייעשה שימוש בצווים נגד פלסטינים בגדה שכתובתם רשומה ברצועת עזה, ונגד זרים המצויים בהליך של איחוד משפחות. בקטגוריה זו עלולים להיכלל עשרות אלפי בני אדם. כאמור, מלשון הצו יכולה הגדרת מסתנן לחול אף על כל אדם אחר.

טרם כניסת הצווים לתוקף פנה המוקד להגנת הפרט בשם תשעה ארגוני זכויות אדם, ביניהם האגודה לזכויות האזרח, לשר הביטחון, בדרישה לביטולם של הצווים, בהיותם בלתי חוקיים ומתירים פגיעה קיצונית ושרירותית במספר עצום של אנשים. 

"היתר לקורת גג" היא מהערכות החינוכיות החשובות שפותחו במחלקת החינוך של האגודה לזכויות האזרח בתקופה האחרונה. במרכז הערכה, שהופקה בעברית ובערבית, עומדת הזכות לדיור בישראל, בדגש על מדיניות האפליה הננקטת כלפי האזרחים הערבים בישראל. 

הערכה כוללת סרטון וידאו - "רישיון לחיות בכבוד" - שהפיקה האגודה וביים יוסי יעקב. נוסף על הסרטון כוללת הערכה חומרים חינוכיים מגוונים - מבואות, פעילויות חינוכיות, מאמרים ומצגת. 

עודד ציפורי, רכז חינוך עברי במחלקת החינוך באגודה: "אנו סבורים שהדיון באפליית המיעוט הערבי בישראל הוא חשוב ביותר ואף מכריע עבור עתידנו המשותף. הגם שאין הוא נעדר מורכבות ועשוי לעורר קושי, במיוחד בקרב תלמידים צעירים, מן הראוי לקדם את ההתלבטות בשאלות אלו של זכויות אדם, של רגשות לאומיים, של אפליה ועוד, ואנו תקווה כי בדרך זו נתקדם לקראת חיים בחברה צודקת ושוויונית יותר".

בשנים האחרונות גוברת התופעה של תביעות דיבה, המוגשות בתגובה להתבטאות במסגרת ויכוח ציבורי, ומטרתן להרתיע ולהפחיד - להרתיע את הנתבע/ת ואחרים מלהשתתף בוויכוח המסוים, בקונפליקטים אחרים עם התובע או בשיג ושיח ציבורי באופן כללי. בארצות הברית כבר זכתה טקטיקת הפחדה זו לכינוי SLAPP - Strategic Litigation Against Public Participation - ונקבעו חוקים שיאפשרו לזהות תביעות סרק מטרידות ולמחוק אותן על הסף.

האגודה הגישה בקשה למחוק על הסף תביעת דיבה, שהגיש חה"כ מיכאל בן ארי נגד שדולת הנשים ונגד שלוש מנשות הצוות שלה. הנתבעות מתחו ביקורת על נאום שנשא בן-ארי במליאת הכנסת, ודרשו לחקור שמא היה בדבריו משום קריאה להפרת הדינים האוסרים על אפליית נשים בעבודה. בן ארי טען שהנתבעות הפכה אותו ל"שונא נשים" ולאחר שסירבו להתנצל, הגיש נגדן תביעה על סך של 250,000 ש"ח, תוך שהוא מממן את האגרה מתקציב הקשר של חברי הכנסת עם הציבור. 

בבקשה מציגים עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה ועו"ד ישי שנידור את תופעה ה-SLAPP ומציעים כלים שעומדים לרשות בתי המשפט בישראל כדי להתמודד עמה.

ב-21.3 צויין ברחבי העולם היום הבינלאומי לביטול האפליה הגזעית. שלושים וארבע שנים אחרי שהעצרת הכללית של האו"ם הכריזה על היום הזה, הגזענות איננה תופעה היסטורית, אלא מהווה חלק מהיום יום שלנו כאזרחים בישראל.

מחלקת החינוך של האגודה מציעה למורים, מדריכים ומחנכים באשר הם מערך שיעור בעברית ובערבית בנושא הגזענות. המערך נכתב על ידי רוז עאמר - רכזת במחלקת חינוך של האגודה, המלווה בשנים האחרונות התארגנות של קבוצת "נשים למען שינוי לטובה" - נשים מכפר קאסם היוצאות נגד תופעות של גזענות בחברה.