ב-21 במרס בכל שנה מציין העולם את היום הבינלאומי למאבק באפליה. ישראל חתומה על אמנת האו"ם בדבר ביעור כל הצורות של אפליה גזעית; לפני שנתיים, בחודש פברואר 2007, הופיעו נציגי ישראל בפני ועדת האו"ם למניעת אפליה גזעית (CERD), לראשונה מזה תשע שנים, ומסרו דיווח על פעולותיה של המדינה למימוש האמנה למניעת אפליה. האגודה לזכויות האזרח, כמו גם כמה ארגוני זכויות אדם נוספים, הגישה דוח משלה לוועדה. 
בחודש מרס 2007 פרסמה ועדת האו"ם למניעת אפליה גזעית את המלצותיה בעניין ישראל. בין השאר, ציינה ועדת האו"ם לחומרה את "חוק האזרחות", אשר מאז שנת 2003 מונע הענקת מעמד בישראל לתושבי השטחים הכבושים, הנשואים לישראלים, ובכך פוגע בזכות לחיי משפחה של האזרחים הערבים בישראל. הוועדה התייחסה בדאגה ל"יישומם של חוקים, מדיניות ונהלים נבדלים לפלסטינים ולישראלים בשטחים הכבושים". היא הביעה דאגה עמוקה מההגבלות הקשות על חופש התנועה בשטחים הכבושים, המכוונות במיוחד לקבוצה לאומית או אתנית מסויימת, וקבעה, כי גדר ההפרדה והמשטר הקשור בה מעוררים דאגה רצינית בדבר הפרה של האמנה למניעת אפליה. הוועדה היתה מודאגת גם מהמידע בדבר ההפעלה הבלתי-מידתית של הריסות בתים, המכוונות כלפי פלסטינים,  וקראה ל"הפסקה של הריסת רכוש ערבי, במיוחד בירושלים המזרחית". 

מאז חלפו שנתיים. תוקפו של "חוק האזרחות" הוארך שוב ושוב. בשבוע שעבר התקיים הדיון האחרון בבג"ץ בעתירות שהוגשו נגד החוק, ביניהן עתירת האגודה לזכויות האזרח. כעת, ממתינים העותרים ובני המשפחות הרבות שנפגעו מהחוק להחלטת בג"ץ, שיצטרך להכריע אם חוק שמשמעותו אפליה על בסיס לאום ופגיעה בוטה בזכות למשפחה ולשוויון, עומד במבחן חוקי היסוד של מדינת ישראל (עוד בנושא קראו במאמרו של חגי אלעד, מנכ"ל האגודה, בטור הימני).

אפליית התושבים הפלסטינים בירושלים המזרחית נמשכת בכל תחומי החיים. מאז בחירתו של ברקת לראשות העירייה, חלה עלייה משמעותית בביצוע צווי הריסה בירושלים המזרחית; ברקת גם קרא לביצוע זריז של הריסת בתי משפחות מחבלים. האגודה לזכויות האזרח פנתה לראש עיריית ירושלים במחאה נגד הריסות בתים תכנוניות ועונשיות ובקריאה להנהיג מדיניות חדשה, שתביא לפתרונות הוגנים ומוסריים לבעיותיה של העיר המזרחית בתחום התכנון. 

בשטחים הכבושים הפכה מדיניות ההפרדה והאפליה על פי מוצא אתני לעובדה קיימת. נוכחותן המאסיבית של ההתנחלויות בלב השטחים הכבושים והמדיניות שאומצה לגביהן יצרו מצב של הפרדה ואפליה ממוסדת וריקון של עקרון השוויון בפני החוק. באותו שטח טריטוריאלי ותחת אותו שלטון חיות זו לצד זו שתי אוכלוסיות, שמוחלות עליהן שתי מערכות משפט ותשתית נפרדות ומנוגדות במהותן. אוכלוסיה אחת היא בעלת זכויות אזרח מלאות, והשנייה נטולת אותן זכויות. ההפרדה המוחלטת בין האוכלוסיות נקבעת אך ורק על פי מוצאן הלאומי, ומתבטאת באופנים שונים: במערכות חוק ומשפט נפרדות המוחלות על פלסטינים ועל ישראלים בשטחים; בהגבלות תנועה שבבסיסן הפרדה ואפליה; בייחודם של כבישים שנסללו בשטחים, לעיתים על אדמות שהופקעו מהתושבים הפלסטינים, לשימושם של ישראלים בלבד, ובניית "כבישי מרקם חיים" נפרדים לפלסטינים; ב"משטר היתרים" שלו כפופים הפלסטינים שגרים במובלעות גדר ההפרדה, ושהפך אותם לשוהים בלתי חוקיים בבתיהם שלהם; ובהקצאה בלתי שוויונית של משאבים טבעיים כגון קרקע ומים, המעדיפה את המתנחלים על תושבי המקום המקוריים. פניות חוזרות ונשנות של ארגוני זכויות אדם בנושאים אלה אינן מצליחות להביא לשינוי המצב. עתירות שהוגשו לבג"ץ נגד מדיניות מפלה נותרות תלויות ועומדות ללא הכרעה – דבר שמהווה הסכמה שבשתיקה של בג"ץ למדיניות ההפרדה (כך, למשל, עתירות שהגישה האגודה לזכויות האזרח נגד סגירת כביש 443 לתנועת פלסטינים ונגד חסימת תנועת פלסטינים בכביש 354 ליד צומת בית עווא).

בחודש פברואר מינה שר הפנים ועדה לבחינת שינויים במדיניות ההגירה של מדינת ישראל. הוועדה אמורה לדון בהיבטים השונים של מדיניות ההגירה, ועל יסוד המלצותיה תתוקן חקיקת ההגירה. החברה בישראל מורכבת מפסיפס של קבוצות, תרבויות וזהויות, אולם בוועדה שמונתה לוקחת חלק קבוצה דומיננטית אחת. למעשה, אותה קבוצה הגמונית, שהתוותה את מדיניות ההגירה של מדינת ישראל עד כה, היא זו הנקראת כעת לעדכנה. בהרכבה הנוכחי של הוועדה לא יישמעו מקרב חבריה קולותיהם של ערבים, של מזרחים, של עולים חדשים, של מהגרים ושל נציגי ציבור שאינם מן האקדמיה. אף קולן של נשים לא יישמע די. קבוצות, שעשויות להיות מושפעות באופן ישיר ממדיניות ההגירה, ושעשויה להיות להן נקודת השקפה ייחודית - אינן נוטלות חלק בקביעת "כללי הקבלה למועדון".
להמשך >>>

על רקע הפרסומים החדשים של עדויות חיילים על פגיעה בחפים מפשע במבצע "עופרת יצוקה", ממשיכים האגודה וארגונים עמיתים לדרוש מן היועץ המשפטי לממשלה להקים מנגנון חקירה, שיקיים חקירות עצמאיות ואפקטיביות של אירועים שהתרחשו ברצועת עזה במהלך הלחימה. ניהולן של חקירות אובייקטיביות במקרים שבהם מתעורר חשד להפרות של המשפט הבינלאומי, ובמקרים הנדרשים העמדתם לדין של חשודים, מתחייבת מכוח חובה חוקית המוטלת על ישראל, ומתוקף השאיפה לפעול לחקר האמת ולמנוע סבל ופגיעה מיותרים באזרחים.

בעקבות הכוונה להחמיר את תנאי כליאתם של אסירי חמאס, פנתה האגודה לראש הממשלה: גלעד שליט מוחזק על ידי החמאס בתנאים בלתי אנושיים, המהווים הפרה גסה ומובהקת של כללי המשפט הבינלאומי ושל כללי המוסר האנושי. המשך החזקתו בשבי הוא טרגדיה נוראה, ואכן חשוב וראוי לעשות את כל מה שניתן כדי להשיבו לביתו.
אולם, גם בהתמודדות עם הדילמות הקשות שבפניהן מוצבת ממשלה הפועלת להשגת תכלית חשובה זו, ישנם ערכים, שאסור לוותר עליהם. חוסנה של מדינה דמוקרטית מבוסס בראש ובראשונה על ערכיה, ועל יכולתה לעמוד - גם במקרים הקשים, וגם בשעת משבר - על עקרונות בסיסיים של שלטון חוק. כל ניסיון לשלול מאסירי החמאס את הזכויות הבסיסיות, אשר מגיעות לכל אדם באשר הוא, ואשר נשללו שלא כדין מגלעד שליט, הוא פסול, ויסב נזק עצום ליסודותיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית.
למכתב המלא >>>